מענקים ופרסים

פרופ' יונתן דקל חן

בין האביב הערבי ומלחמת האזרחים בסוריה להיסטוריה הארוכה של החקלאות היהודית המודרנית בארץ ישראל והתפוצות – פרופ' יונתן דקל חן

פרופ' יונתן דקל-חן חוקר היסטוריה חקלאית, טרנס-לאומיות, היסטוריה יהודית, יחסים בינלאומיים, פילנתרופיה, דיפלומטיה לא-פורמלית (non-state diplomacy) והגירה בעולם המודרני. בחודש יוני 2021 הוא זכה בפרס ורנון קרסטנסן למאמר הטוב ביותר בכתב העת Agricultural History.

המשך קריאה >
עידית בן אור

מה אפשר ללמוד מכסף לא ממשלתי באנגליה בעת החדשה המוקדמת על המערכת הכלכלית באותה העת? – עידית בן אור

עידית בן אור הגישה לאחרונה עבודת דוקטורט בנושא כסף לא ממשלתי באנגליה בעת החדשה המוקדמת (מאות 17–19). הנושא נבחר מתוך הרצון להבין את השורשים של העולם הכלכלי בימינו ולעמוד על האופנים בהם נראו חיי היום-יום הכלכליים בעבר. 

המשך קריאה >
הדס שמבדל

בין ממצאים ארכיאולוגיים לספרות חז"ל הארץ ישראלית: ייצור לחם וצריכתו בארץ ישראל הרומית והקשריו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים – הדס שמבדל

הדס שמבדל – מלגאית במרכז מנדל סכוליון וחברת קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים" – עוסקת  בחקר חיי היום-יום בתקופה הרומית בארץ ישראל  על ידי השוואה בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ ישראלית.

המשך קריאה >
פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

המשך קריאה >
פרופ' אורי גבאי

כהני מסופוטמיה: בין פולחן לפרשנות – פרופ' אורי גבאי

פרופ' אורי גבאי מהמכון לארכיאולוגיה זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC). המענק יאפשר לו להעמיק את מחקרו על כהני מסופוטמיה ולחבר מחדש בין שני תחומים – בין הפולחן לפרשנות – שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים, הכהנים עצמם. 

המשך קריאה >
ד"ר אורלי לואיס

בין חקר הידע והיווצרותם של רעיונות חדשים לשחזור הממצאים המדעיים של הרופאים בעולם העתיק – ד"ר אורלי לואיס

ד"ר אורלי לואיס מצטרפת לסגל הפקולטה שלנו כמרצה בכירה בחוג ללימודים קלאסיים וכראש התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח. היא חוקרת את ההיסטוריה של הרעיונות ביוון וברומא בכל הנוגע לגוף, לנפש, לבריאות ולחולי. 

המשך קריאה >
ד"ר רננה קידר

מסורת וקידמה: החוקרת שמגדירה מחדש את המחקר המסורתי במדעי הרוח – ד"ר רננה קידר

ד"ר רננה קידר היא חברת הסגל הראשונה בפקולטה (ובאוניברסיטה העברית) שגויסה לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, ומשלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט.  

המשך קריאה >
בתמונה: קבוצת אחיות בריטיות בקמרון (Cameroon) בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ארכיון ארגון האחיות האימפריאלי, הספריה הבודליינית, אוניברסיטת אוקספורד.

אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

המשך קריאה >
חברי קבוצת המחקר

מחלות, מגפות ואנשי רפואה – קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון"

קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון" בראשותה של פרופ' ליאת קוזמא כוללת 11 חוקרים וחוקרות, תלמידי מוסמך, דוקטורט ובתר דוקטורט, שעוסקים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של הרפואה, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות.

המשך קריאה >
gdvn_shlkh_lby_vqt_hkhvmh.jpg

למה בנו המונגולים את אחד ממערכי החומות הגדולים בהיסטוריה האנושית? – פרופ' גדעון שלח לביא

צוות חוקרים בראשות פרופ׳ גדעון שלח-לביא מהחוג ללימודי אסיה יצא לראשונה לאזור נידח שבין מונגוליה, סין ורוסיה למפות קטע מהחומה הסינית הגדולה שידוע כ"חומה של ג'ינגיס חאן", להבין למה החומה הזו לא מתועדת במקורות היסטוריים, מדוע היא כמעט ולא נחקרה, ולחשוף מי בעצם בנה אותה ולאיזו מטרה.

המשך קריאה >