כהני מסופוטמיה: בין פולחן לפרשנות – פרופ' אורי גבאי

פרופ' אורי גבאי מהמכון לארכיאולוגיה זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC). המענק יאפשר לו להעמיק את מחקרו על כהני מסופוטמיה ולחבר מחדש בין שני תחומים – בין הפולחן לפרשנות – שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים, הכהנים עצמם. 

פרופ' אורי גבאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא ולאשורולוגיה. אחרי התואר הראשון הוא החליט להמשיך ללימודים מתקדמים באשורולוגיה – תחום המחקר שמתמקד בתרבות מסופוטמיה הקדומה על פי מאות אלפי הלוחות בכתב היתדות שהתגלו בחפירות בעירק ובסוריה ואשר נמצאים כיום במוזיאונים שונים בעולם.

אורי חוקר טקסטים העוסקים בפולחן, בעיקר תפילות בלשון השומרית, וטקסטים פרשניים באכדית. חלק גדול מן המחקר על טקסטים כאלו הוא פילולוגי: פענוח הלוחות, זיהוי היצירות, הכנת מהדורות מדעיות, איסוף מקבילות, וכדומה. מתוך העיסוק הפילולוגי עולות גם שאלות כלליות יותר על הדת והתרבות המסופוטמית: כיצד התבצע הפולחן במקדש? מה הייתה המשמעות הדתית של הפולחן? מה היו הטכניקות הפרשניות של המלומדים המסופוטמים? ומה היה יחסם לטקסטים שלהם עצמם?

מענק המחקר מטעם ה- ERC יאפשר לאורי לחבר מחדש בין שני התחומים, בין הפולחן לפרשנות, שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים: כהני מסופוטמיה. הוא ינסה  להבין מה הקשר בין הפולחן לבין הפירושים, ויתמקד בעיקר באופן שבו הכהנים מפרשים את הטקסים שהם ביצעו, ובאופן שבו הם השתמשו בידע הפולחני שלהם בעת שהם כתבו פירושים כמלומדים.

חלקו הארי של תקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר לחוקרים בפרויקט לנסוע למוזיאונים שונים בעולם ולעבוד בהם על הלוחות שאותם הם חוקרים.

משנת 2007 האיחוד האירופי מעניק מענקי מחקר לחוקרים בתחומים שונים. הזוכים נבחרים מבין אלפים שהגישו הצעות מחקר בשם אוניברסיטאות ומוסדות בכל רחבי אירופה. ההצעות הנבחרות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך בתחומם.  האוניברסיטה העברית מדורגת כיום במקום העשירי באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקריה מאז שהמועצה האירופית למחקר יזמה את חלוקת המענקים, והפקולטה שלנו מתברכת בכל שנה בכמה חוקרים שזוכים בהם.

 

אולי יעניין אותך גם

נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.

ד"ר הדר פלדמן סמט

מפגשים בין-דתיים, מיסטיקה ותרבות פופולרית: יהודים והמרחב המוסלמי במאות ה-16 - 20 – ד"ר הדר פלדמן סמט

ד"ר הדר פלדמן סמט, עמיתת מחקר לבתר דוקטורט במרכז מנדל סכוליון למחקר רב תחומי במדעי הרוח והחברה בבית ספר מנדל, חוקרת את תולדות היהודים בארצות האסלאם במאות ה-16–20, ומתמקדת בפזורה היהודית-ספרדית וביהודי האימפריה העות'מאנית, תוך דגש על מעברים ומגעים בין-תרבותיים כפי שבאים לידי ביטוי בספרות, דת ופולחן, חיי קהילה ותרבות יומיומית.

קרא עוד
הדר התוודעה לתחום זה לראשונה בהיותה סטודנטית בתוכנית "רביבים" בפקולטה שלנו, בקורס של פרופסור רחל אליאור שהפגיש אותה לעומק עם השבתאות – תנועה משיחית שחוללה סערה בעולם היהודי באמצע המאה ה-17 והמשיכה לאתגר אותו במשך דורות. הדר הסתקרנה במיוחד מענפיה המאוחרים של התנועה אשר חסידיה שברו את נורמות החברה היהודית וחלקם אף המירו דתם לאסלאם תוך יצירת קהילות חשאיות שמיזגו תורות קבליות, פולקלור יהודי-ספרדי וזיקה עמוקה לתרבות המוסלמית עות'מאנית.

את עבודת הדוקטורט כתבה הדר בחוג למחשבת ישראל בהנחייתו של פרופ' פאבל מצ'ייקו ובמסגרת תוכנית הדוקטורנטים של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. באמצעות שילוב בין גישה רב-תחומית ופרספקטיבה היסטורית בין-תרבותית, היא בחנה ופענחה לראשונה באופן כוללני ומקיף קורפוס עצום של מאות שירי פולחן מיסטיים רב-לשוניים (הכתובים בלאדינו, תורכית עות'מאנית, עברית וארמית). ממצאי מחקרה מציעים פריזמות חדשות להבנת תולדות השבתאות ומראים כיצד עולם הסוד השבתאי שופך אור על תהליכים היסטוריים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר בחברה העות'מאנית הסובבת.

מחקריה הנוכחיים במרכז מנדל סכוליון מרחיבים מבחינה כרונולוגית ותמטית את עבודתה הקודמת. בפרויקט אחד היא בוחנת את יחסי הגומלין בין מיסטיקה ומודרנה בחברה העות'מאנית המאוחרת ומראה כיצד מחד קהילות אזוטריות התעצבו מחדש לנוכח התפתחויות מרחיקות לכת של מודרניזציה במרחב העירוניים במזרח התיכון מחד, ואיך מציאות החיים המודרנית התגבשה תוך הכלה ושימור של יסודות מיסטיים במחשבה ובפרקטיקות יומיומיות מאידך. במחקר נוסף הדר מתחקה אחר תהליכי אקולטורציה של קהילות מגורשי ספרד בקרב אוכלוסיות תורכיות וערביות מוסלמיות במאות ה-16–17, באמצעות בחינה של מסורות שירה ומוזיקה בזיקה לתרבות פופולרית בת-זמנן.

הדר מסכמת את חוויית ההשתתפות בתוכנית המלגות של סכוליון כזכות מעשירה ומתגמלת מאין כמוה: התוכנית מהווה מעין חממה אקדמית שמעניקה תנאים מיטביים להתפתחות מקצועית משמעותית, ומשלבת ליווי ותמיכה בקידום יוזמות ויעדים מחקריים עם התנסות בהוראה אוניברסיטאית. בנוסף, השהות היומיומית במרכז סכוליון מאפשרת לה לקחת חלק בקהילה רב-גונית של חוקרות וחוקרים שמייצרת פעילות אינטלקטואלית תוססת בבית אקדמי חם ומפרה.

קראו פחות
ד"ר מיכה לזרוס

חקר הארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת – ד"ר מיכה לזרוס

 

ד"ר מיכה לזרוס מצטרף השנה כמרצה בכיר לסגל האקדמי בחוג לאנגלית. מיכה שמח לחזור לקמפוס הר הצופים – שבו הוא בילה שנה בבית הספר הבין לאומי על שם רוטברג כסטודנט אורח לתואר שני,  לאחר שהשלים את התואר הראשון באוניברסיטת אוקספורד. מהר הצופים מיכה המשיך להתמחות באוניברסיטת ברקלי, ולאחריה חזר לאוקספורד כדי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה של הרנסנס.

קרא עוד
לאחר אישור עבודת הדוקטורט הוא היה כחמש שנים עמית מחקר בטריניטי קולג' בקיימברידג' ובכמה מוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה, לרבות במכון ורבורג בלונדון. באותו הזמן, הוא גם עשה תואר במשפטים, למד ב"לינקולן אין" והתקבל כחבר ב"באר" – לשכת עורכי הדין של אנגליה ווילס.

עבודת הדוקטורט שלו וחלק גדול ממחקריו עוסקים בצד הספרותי של ההיסטוריה האינטלקטואלית, בדגש על ההשפעה של תורת הספרות היוונית באנגליה של המאה השש-עשרה. בשנים האחרונות מיכה עוסק בהתאמת הספרות הפגאנית, במיוחד הטרגדיה היוונית, בתקופת הרפורמציה. לאחרונה הוא עובד על האנטגוניזם בין הצליל לתחושה על פני הלשונות הרבות של הליריקה האירופית, תוך התמקדות בתגליות ארכיוניות חדשות ועיסוק בגבולות הבינתחומיים שבין עולמות מחשבה: מסורת קלאסית וחדשנות עממית, למידה וספרות, פגאנית ונוצרית, מילים ומוסיקה.

בימים אלו מיכה מתרכז בכמה פרויקטים. הוא משלים כתיבת ארבעה ספרים: מונוגרפיה על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה; ספר שהוא מחקר מיקרו-כלכלי (המבוסס על כתב יד בספרייה הבודליינית באוקספורד) של שוק הספרים באוקספורד ובלונדון בתקופת הרפורמציה; אנתולוגיה של טקסטים שעוסקים בביקורת ספרות הרפורמציה; וספר על המחלוקת על תרגום הגיית היוונית שפרצה בקיימברידג' לקראת אמצע המאה ה-16.

מיכה הוא העורך המשותף של שני אוספי מאמרים: Poetics before Modernity בהוצאת OUP ו- Classical Reformations בהוצאת Brepols. הוא גם המייסד והעורך הכללי (בשיתוף עם ולדימיר ברליאק) של Sources in Early Poetics, סדרת ספרים חדשה בהוצאת "בריל", שמוקדשת להוצאת מהדורות ותרגומים של טקסטים שנזנחו בתולדות הביקורת הספרותית. מטרתו בכל היוזמות האלה להרחיב את הקנון באמצעות חשיפת כל מה שעוד נוכל לחשוף ולדעת

מיכה שואף לעודד את הסטודנטים המוכשרים בפקולטה שלנו (מן החוג לאנגלית ומהמכון לספרויות) "לחפור" בארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת! למידע נוסף על מחקריו בקרו באתרו האישי.

 

 

קראו פחות