ברוכים הבאים!

הפקולטה למדעי הרוח היא הפקולטה העשירה והמגוונת ביותר בתחומי הלימוד והמחקר באוניברסיטה העברית.
 
אנחנו מופקדים על חקר ההיסטוריה האנושית, הלשונות, התרבויות והדתות ועל מגוון היצירה האנושית בשלל צורותיה, מהגות וספרות לאומנויות ולתרבות חומרית. 
 
אנחנו מאמינים שהמגוון, העושר והמורכבות מסייעים לנו למלא טוב יותר את ייעודנו ללמוד את רוח האדם, את תולדותיו, הגותו וספרותו, ולחקור את הטקסטים המרכזיים שנוצרו במשך אלפי שנים בהקשרים היסטוריים, לשוניים ותרבותיים שונים.
 

safot@HUJI​​​​​​

בחזית המחקר

ד"ר נעם זיגלמן

האינטראקציה שבין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית – ד"ר נעם זיגלמן

מדוע חלקנו מצליחים ללמוד לקרוא כמעט ללא קושי, בעוד שאחרים מתקשים מאוד באותה המשימה? ד"ר נעם זיגלמן שהצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח (ולמחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה) מחפש תשובות לשאלה זו באמצעות שיטות מחקר מתחומי הקוגניציה והבלשנות.
קרא עוד
את דרכו האקדמית הוא החל כסטודנט ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית: נעם למד תואר ראשון במדעי הקוגניציה ובבלשנות, וכתב את עבודות המוסמך והדוקטורט בחוג למדעי הקוגניציה. עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' רם פרוסט) עוסקת בהבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית (המנגנון שעומד בבסיס יכולתנו לחלץ דפוסים וחוקיות מהקלט החושי אליו אנו נחשפים). לאחר מכן נעם המשיך להשתלמות בתר-דוקטורט במעבדות הסקינס Haskins Laboratories בקונטיקט (ארה"ב), מכון מחקר עצמאי לחקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של שפה. במהלך ההשתלמות הוא החליט להקדיש חלק ניכר ממחקרו לפיתוח מודל להבנת שוני בין אנשים ביכולות קריאה מפרספקטיבה קוגניטיבית של למידה.
 
נעם משלב במחקרו שיטות שונות ממדעי הקוגניציה ומהבלשנות החישובית. בצד אחד של המשוואה, הוא משתמש בכלים סטטיסטיים ובמודלים חישוביים על מנת לכמת את הקלט הכתוב מבחינת סוגי המידע הסטטיסטיים הטמונים בו. בצידה השני של המשוואה, נעם מסתמך על נתונים ממחקר התנהגותי, דימות מוחי ועוקב עיניים (מכשור העוקב אחר מיקום העין בזמן קריאה) על מנת לבחון כיצד קוראים שונים מושפעים מסוגי המידע השונים החבויים בקלט הכתוב בזמן שהם קוראים. בכך, מחקרו של נעם קושר בין שוני בין אנשים ביכולות הקריאה שלהם לבין תהליכי למידה בסייסים ויכולתם לחלץ מידע סטטיסטי מהקלט אליו הם נחשפים. במקביל, נעם משתמש בחקר קריאה כמקרה בוחן על מנת להבין יכולות קוגניטיביות אחרות שניתן לתאר באופן דומה כנובעות מאינטראקציה בין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית.
 
בנוסף, "התחביב האקדמי" של נעם הוא פיתוח כלים סטטיסטיים ושיפור המתודולוגיה במחקר קוגניטיבי, והוא מקדיש מזמנו כדי לפתח שיטות מדויקות יותר למדידת יכולות קוגניטיביות שונות, ולהקמת מאגרי נתונים פתוחים לשימוש הקהילה האקדמית. בין היתר, נעם מוביל פרויקט בינלאומי של הקמת מאגר נתונים של תנועות עיניים במהלך קריאה בשפות שונות.
 
למידע נוסף בקרו באתר הפרויקט
קראו פחות
ד"ר דוד גדג'

ההיסטוריה התרבותית הואינטלקטואלית של היהודים בצפון אפריקה במאות ה-19 והעשרים – ד"ר דוד גדג'

 

ד"ר דוד גדג' הצטרף בראשית שנת הלימודים לסגל החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. דוד הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם שמתמחה בהיסטוריה תרבותית ואינטלקטואלית של היהודים בצפון אפריקה במאות ה-19 והעשרים.  

קרא עוד
כצרכן תרבות בהווה דוד מתעניין בתרבות של היהודים בצפון אפריקה בעבר. הוא צולל לתרבות העבר דרך שיטוט וקריאה בעיתונות, מסות, מכתבים, שירים, מחזות תאטרון ורומנים שכתבו גברים, נשים ובני נוער בצפון אפריקה בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית. בקריאה הוא משחזר את ההון התרבותי של קבוצות שונות בקהילה, תוך שהוא חושף יצירות, דמויות וחוגים שנשכחו בתהום הנשייה. דוגמאות לעבודתו ניתן למצוא במהדורות המוערות לספרים "אוטופיה מקזבלנקה" למכלוף אביטאן (2016) וברומן "יוסף פרץ" לאברהם אלבר נבון (2018), בשיתוף עם פרופ' ירון בן-נאה וד"ר קציעה עלון.

דוד רכש את "השכלתו היסודית" – תואר שני ודוקטורט – בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. הוא כתב עבודת דוקטורט בהנחייתו של פרופ' ירון צור, המומחה לתולדות יהודי ארצות האסלאם. עם סיום הדוקטורט הוא נסע לפריז להשתלמות בתר-דוקטורט  ב- Institut national des langues et civilisations orientales, ולאחר מכן המשיך לבית ספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, והיה גם עמית בתר דוקטורט במסגרת קרן גולדה מאיר באוניברסיטה העברית.

עבודת הדוקטורט של דוד ראתה אור באביב האחרון בספר "אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956 " בהוצאת מרכז זלמן שזר. בספרו הוא בוחן את היחס לשפה העברית ולתרבות העברית בקהילה היהודית במרוקו בתקופה הקולוניאלית, תוך הצגת תהליכי היווצרותה וצמיחתה של רשת תרבות עברית במהלך ארבעה עשורים. הספר דן בהיסטוריה אינטלקטואלית, באידאולוגיות חינוכיות ותרבותיות, בהיסטוריה תרבותית, בפעילותם של סוכני תרבות וביצירתם התרבותית, וכן בדגמים תאורטיים להבנת התהליכים ההיסטוריים, ותורם לחקר ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של העם היהודי במאה ה-20, ובכלל זה לחקר התרבות העברית, שהתמקד עד היום באירופה ובארץ ישראל.

מחקריו בשנים האחרונות מתמקדים בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשואה בצפון אפריקה. הוא כתב מאמרים הדנים בתגובה הספרותית של היהודים בעקבות המלחמה. מחקרו מסתמך על יצירות ספרותיות-היסטוריות שנכתבו בשלהי מלחמת העולם השנייה במרוקו בערבית-יהודית ובעברית. היצירות מתארות את המלחמה באירופה, באסיה ובצפון אפריקה, וחלקן מתייחסות לשואת יהודי אירופה. בניתוח משווה הוא מציע שלושה דגמים – שיר הלל, קינה ואוטופיה – שניתן לזהות בהם גישות שונות למלחמה שקיבלו ביטוי בתבניות הספרותיות של היצירות, בנרטיבים, בתכנים וברעיונות שלהן. בנוסף, דוד מתעניין גם בילדוּת ובנעורים בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ועל סמך מקורות שכתבו מבוגרים, ילדים ובני נוער הוא דן בסוגיות של ילדות ומציע דגמי ילדות ונערות שהתגבשו בארצות האסלאם מסוף המאה ה-19.

בימים אלו דוד עמל על פרויקט מחקרי חדש. הוא מנתח כמותית ואיכותית ספרים בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית שהודפסו במרוקו או יובאו אליה במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאפיין את הפועלים בשדה הספרותי במרוקו ובתוכם את הכותבים, המדפיסים, בעלי החנויות, הספריות ועוד. כמו כן, הוא בוחן אילו קשרים חברתיים, תרבותיים ואינטלקטואליים ניהלו גורמים אלה במרוקו עם גורמים מקבילים בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, אירופה ואמריקה. מטרתו המרכזית היא להצביע על ההון התרבותי של הקבוצות השונות בקהילה היהודית במרוקו וכפועל יוצא לאפיין את מגוון הזהויות שהתעצבו ועיצבו את דמותה של הקהילה.

למידע נוסף על הספר "אור במערב" ולעיון בהקדמה לספר לחצו כאן.

 

קראו פחות
ד"ר מיכה לזרוס

חקר הארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת – ד"ר מיכה לזרוס

 

ד"ר מיכה לזרוס מצטרף השנה כמרצה בכיר לסגל האקדמי בחוג לאנגלית. מיכה שמח לחזור לקמפוס הר הצופים – שבו הוא בילה שנה בבית הספר הבין לאומי על שם רוטברג כסטודנט אורח לתואר שני,  לאחר שהשלים את התואר הראשון באוניברסיטת אוקספורד. מהר הצופים מיכה המשיך להתמחות באוניברסיטת ברקלי, ולאחריה חזר לאוקספורד כדי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה של הרנסנס.

קרא עוד
לאחר אישור עבודת הדוקטורט הוא היה כחמש שנים עמית מחקר בטריניטי קולג' בקיימברידג' ובכמה מוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה, לרבות במכון ורבורג בלונדון. באותו הזמן, הוא גם עשה תואר במשפטים, למד ב"לינקולן אין" והתקבל כחבר ב"באר" – לשכת עורכי הדין של אנגליה ווילס.

עבודת הדוקטורט שלו וחלק גדול ממחקריו עוסקים בצד הספרותי של ההיסטוריה האינטלקטואלית, בדגש על ההשפעה של תורת הספרות היוונית באנגליה של המאה השש-עשרה. בשנים האחרונות מיכה עוסק בהתאמת הספרות הפגאנית, במיוחד הטרגדיה היוונית, בתקופת הרפורמציה. לאחרונה הוא עובד על האנטגוניזם בין הצליל לתחושה על פני הלשונות הרבות של הליריקה האירופית, תוך התמקדות בתגליות ארכיוניות חדשות ועיסוק בגבולות הבינתחומיים שבין עולמות מחשבה: מסורת קלאסית וחדשנות עממית, למידה וספרות, פגאנית ונוצרית, מילים ומוסיקה.

בימים אלו מיכה מתרכז בכמה פרויקטים. הוא משלים כתיבת ארבעה ספרים: מונוגרפיה על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה; ספר שהוא מחקר מיקרו-כלכלי (המבוסס על כתב יד בספרייה הבודליינית באוקספורד) של שוק הספרים באוקספורד ובלונדון בתקופת הרפורמציה; אנתולוגיה של טקסטים שעוסקים בביקורת ספרות הרפורמציה; וספר על המחלוקת על תרגום הגיית היוונית שפרצה בקיימברידג' לקראת אמצע המאה ה-16.

מיכה הוא העורך המשותף של שני אוספי מאמרים: Poetics before Modernity בהוצאת OUP ו- Classical Reformations בהוצאת Brepols. הוא גם המייסד והעורך הכללי (בשיתוף עם ולדימיר ברליאק) של Sources in Early Poetics, סדרת ספרים חדשה בהוצאת "בריל", שמוקדשת להוצאת מהדורות ותרגומים של טקסטים שנזנחו בתולדות הביקורת הספרותית. מטרתו בכל היוזמות האלה להרחיב את הקנון באמצעות חשיפת כל מה שעוד נוכל לחשוף ולדעת

מיכה שואף לעודד את הסטודנטים המוכשרים בפקולטה שלנו (מן החוג לאנגלית ומהמכון לספרויות) "לחפור" בארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת! למידע נוסף על מחקריו בקרו באתרו האישי.

 

 

קראו פחות
נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.

למחקרים נוספים >