חקר שירת ספרד והזיקות הגלויות והסמויות שלה לספרות העברית לדורותיה ולשירה הערבית הקלאסית – ד"ר יהונתן ורדי

 

ד"ר יהונתן ורדי הצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל  החוג לספרות עברית. הוא חוקר את השירה העברית בספרד המוסלמית בימי הביניים – זו שנקראת בקיצור 'שירת ספרד' או 'שירת תור הזהב' – שהיא אחת מתקופות הזוהר של השירה העברית בכל הדורות. אחרי שנים ארוכות שבהן יצירה עברית (גדולה בפני עצמה!) התקיימה אך ורק בין כותלי בית הכנסת, המשוררים העבריים הגדולים של ימי ספרד יצאו אל מרחבי העולם: הם כתבו על החיים והמוות, על האלוהים והגורל, על משתאות יין בגנים מלבלבים, על אהבת נשים ואהבת נערים, על ייסורים, תשוקה ויופי, על השאיפה לגדולה והמאבק לחכמה, ולפעמים אפילו על הרפתקאות, מלחמות ומסעות. 

יהונתן מתעניין בשירת ספרד בתור ספרות מסעירה בפני עצמה, בזיקות הגלויות והסמויות שלה לספרות העברית שמן המקרא ועד ימינו, בקשריה העמוקים והמרתקים לאחותה הגדולה – השירה הערבית הקלאסית, ובאופנים שבהם היא מבטאת את מפגש התרבויות המיוחד שהתחולל בספרד בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. בשנה הבאה הוא ילמד את קורסי המבוא לשירה העברית בספרד וכן סמינרים על שירי הים והמסע של יהודה הלוי, על הדרכים לפרש בימינו שירה מימי הביניים, על החיבור התיאורטי שכתב (בערבית!) המשורר משה אבן עזרא על אודות השירה העברית ותולדותיה, וכן קורס השוואתי מיוחד על הזדקנותו של המשורר בשירת ימי הביניים ובשירה העברית המודרנית. 

סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני בחטיבה החדשה ללימודי יהדות ספרד והמזרח מוזמנים לקורסים "שאלה של פרשנות: סוגיות באינטרפרטציה של שירת ספרד" ו"עיונים ודיונים בספר עיונים ודיונים: משה אבן עזרא המשורר והתאורטיקן" שיהונתן ילמד בשנת תשפ"ג. לפרטים נוספים על החטיבה החדשה לחצו כאן.

 

אולי יעניין אותך גם

רות שטרן

"אל ד"ר מזיה. נגשים אנו ליסוד אגדה לתלמידי האוניברסיטה העברית ופונים אנו לכבודו בבקשה שיואיל להציע לפנינו מונח עברי לשם סטודנט" – רות שטרן

רות שטרן חוקרת את התגבשות הכתיבה הרשמית בעברית החדשה המוקדמת על בסיס מכתבים מראשית המאה ה-20. עבודת הדוקטור שהיא כותבת מתארת באופן שיטתי את תהליכי ההתגבשות של מִשְׁלַב הכתיבה הרשמית בתקופת התהוותו.

קרא עוד

רות שטרן היא דוקטורנטית בחוג ללשון העברית, מלגאית נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית ומלגאית רוטנשטרייך בתוכנית הדוקטורנטים בבית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עד השנה האחרונה הייתה חברה בקבוצת הERC "התהוות העברית החדשה כמקרה בוחן של אי רציפות לשונית" EMODHEBREW בראשות פרופ' עידית דורון ז"ל, שפעילותה הסתיימה בטרם עת. היא החלה את דרכה האקדמית באוניברסיטה העברית בחוג ללשון העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל, והמשיכה בה לתואר שני ולתואר שלישי בהנחיית פרופ' יעל רשף. נוסף על אלה, רות עובדת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

עבודת הדוקטור של רות מתמקדת בהתגבשות מִשְׁלַב הכתיבה הרשמית בעברית החדשה. המחקר מתבסס על לשונם של מכתבים רשמיים שנשלחו לוועד הלשון או נשלחו ממנו בראשית המאה ה-20, ובודק את מקורותיו ההיסטוריים ואת תהליך ההסדרה וההאחדה שחל במשלב זה בעברית החדשה המוקדמת.

העבודה מראה שהתגבשות המשלב התאפשרה בזכות שני גורמים עיקריים: ראשית, תהליך היצירה של המשלב הרשמי בעברית החדשה התאפשר הודות לחזרה אל הדיבור בעברית, ולכן עקבותיו ניכרים בעיקר במכתבים שנכתבו בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. שנית, אמנם משלב זה היה חדש בעברית אך יצירתו התאפשרה הודות לרצף הכתיבה העברית לאורך תקופת הביניים, כשהעברית לא הייתה שפת אימו של איש. בידי הכותבים היו נתונות נוסחאות אפיסטולריות שונות שנקלטו ושימשו בעברית לאורך תקופת הביניים. נוסחאות אלה הקלו על יצירת המשלב החדש, ותפקידה של העברית החדשה היה בעיקר בהסדרתן ולא ביצירתן יש מאין.

 

 

 

קראו פחות
נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.

אילוסטרציה

אוניברסיטאות של ימי הביניים - ד"ר איילת אבן-עזרא

מחקרה של דר' איילת אבן-עזרא מהחוג להיסטוריה מגדיר ומנתח לראשונה פרקטיקת ויזואליזציה וארגון ידע שרווחה בקרב סטודנטים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים במערב אירופה.

קרא עוד

 ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

קראו פחות