ההיסטוריה של הקבלה: מראשית העת החדשה ועד ימינו – פרופ' יהונתן גארב

פרופ' יהונתן גארב הוא חוקר ומרצה בחוג למחשבת ישראל. ספרו החדש, שיצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', מספר את סיפורה של הקבלה בעת החדשה, והפיכתה במהלך מאות השנים האחרונות לכוח תרבותי, חברתי, רוחני ופוליטי מרכזי, לא רק בעולם היהודי אלא גם בתרבות הגלובלית.

פרופ' יהונתן גארב למד את כל תאריו, כולל כתיבת עבודת דוקטורט בהדרכתו של פרופ' משה אידל, באוניברסיטה העברית. הוא מתמקד בקבלה של העת החדשה, כולל תורת החסידות, בדגש על הקבלה הספרדית. בנוסף הוא התארח במרכזי מחקר בניו יורק, פריז, המבורג ועוד. מחקרו, שהתפרסם עד כה בשבעת ספריו, עוסק בקבלה לדורותיה ועד לצורות העכשוויות של עולם הקבלה. בין הנושאים שבהם הוא מתמקד: ביוגרפיות של מקובלים מרכזיים, הפסיכולוגיה הקבלית, תפיסת הכוח והפוליטיקה בקבלה, תורת הרע ותיקונו, המשיחיות, טכניקות של מדיטציה וטראנס – בתפילה ומחוצה לה, ותפקיד הניגון. כמו כן, הוא חוקר ומלמד את הספרות המיסטית העולמית באופן השוואתי, תוך דגש על היחס בין כל שיטה מיסטית שהיא לעולם הדתי הסובב אותה.

 

לימוד הקבלה מתקיים היום בכל היבשות ובשפות רבות, וצורותיו נעות מהעיון הלמדני של הישיבות והאוניברסיטאות ועד לשיעורים המוניים, שמלווים בשיווק מוצרים 'קבליים'. הספר מוסיף על ההיבטים התרבותיים והחברתיים הללו את העיון בטכניקות הקבליות לשינוי התודעה, החוויות שנחוו באמצעותן, שימושים מאגיים, דמויות מרתקות, מאבקים ומחלוקות בין מקובלים, טקסים, שירה, ניגונים ועוד. לדוגמא: בפרק החמישי בספר, יש תיאור מפורט של חלום של המקובל הירושלמי (מהמאה התשע-עשרה) ר' אהרן פרירה, שבו הוא מברך על ראיית הקשת אחר הגשם, עם ה'כוונה' הקבלית המפורטת, על פי התרגול שהתפתח בעיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה. אנו רואים כאן כיצד התרגול האינטנסיבי של מדיטציה על ברכות ותפילות, במשך שעות רבות ביום, עיצבה גם את התת-מודע של מקובלים 'מקצועיים' מסוגו.

 

בספר מודגשת השפעת המודרניזציה כתהליך כלל-עולמי על עולם הקבלה והשפעת הקבלה על המודרניות. לפרטים נוספים ולעיון בפרקי הספר לחצו כאן.

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר יובל טל

היסטוריה קולוניאלית, תרבויות צרפת וצפון אפריקה ) – ד"ר יובל טל

ד"ר יובל טל הוא היסטוריון של צרפת המודרנית בדגש על חקר הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה במאה העשרים. הוא עוסק במפגש בין נוצרים, יהודים ומוסלמים ברחבי הים התיכון הצרפתי ובבחינת אי השוויון הפוליטי, הגזעי והמגדרי שאפיין מפגש זה.

קרא עוד

יובל השלים את לימודיו לתואר בוגר ולתואר מוסמך בחוג להיסטוריה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה הוא כתב באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס בבולטימור שבארצות הברית.
 
מקור העניין שלו בתרבויות צרפת וצפון אפריקה הוא אישי ואינטלקטואלי. למעשה, אירוע בודד דחף אותו לעסוק בהיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית: קריאת ספרו של ההוגה הצרפתי-יהודי אלבר ממי, "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש". הסוגיות הפוליטיות והפסיכולוגיות הנידונות בספר עוררו בקרבו מבוכה, סקרנות וצמא למצוא תשובות לשאלות פוליטיות חדשות שעם הזמן הפכו לשאלות מחקריות. בזמן שהותו בבולטימור, ובעקבות החשיפה האינטימית לאי השוויון המוסדי בין שחורים ללבנים בארצות הברית, פיתח יובל עניין חדש בשאלות של מעמד. שאלות אלה עומדות במוקד מחקריו החדשים, שמתמקדים בזיקה בין מוצא אתני לזהות מעמדית באירופה ובארצות הים התיכון.
 
בימים אלו יובל משלים את כתיבת הספר Estranged Universalism: Catholics, Muslims, Jews, and the French Nation-State in Colonial Algeria. בספרו הוא בוחן את המפגש באלג׳יריה בין הרפובליקה הצרפתית לשלוש הקבוצות הלא-צרפתיות שחיו בקולוניה: מוסלמים, יהודים ומהגרים קתולים מאיטליה, ספרד, ומלטה. על ידי ניתוח מקורות בצרפתית ובערבית, הוא מראה כי חברי שלוש הקבוצות האלו ביקשו להפוך לצרפתים מבלי לוותר על זהותם הקהילתית, ומגלה שפוליטיקאים צרפתיים הגיבו לשאיפות אלה בהתאם לזהות ״האתנית״ של כל אחת מהקבוצות; במהגרים הקתולים הם ראו מועמדים למיזוג ״גזעי״ עם המתיישבים הצרפתיים, את היהודים הם תפסו כאנשים שמסוגלים לתפקד כאזרחים צרפתיים אך לא יוכלו לעולם להיטמע בקהילה ה-״אתנית״ הצרפתית, ואת המוסלמים, לעומת זאת, הם זיהו כאנשים נחותים באופן מהותי ועל כן דחו את דרישותיהם לשוויון זכויות אזרחי.
על סמך ממצאים אלה, יובל טוען כי פרויקט כור ההיתוך הרפובליקני של צרפת, חרף יומרותיו האוניברסאליות, נשען על ההנחה האתנית שרק אירופאים קתוליים מסוגלים באופן א-פריורי להפוך לצרפתים.
 
קראו פחות
ד"ר אורן פורקוש

פיתוח מתרגם אוניברסלי שיפרש התנהגות חיות לשפה אנושית – ד"ר אורן פורקוש

 

ד"ר אורן פרקוש הצטרף בתחילת שנת הלימודים האקדמית לסגל החוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה שלנו, ולסגל הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. הוא חוקר את הנוירוביולוגיה של האושר. הוא משתמש בשיטות של "למידת מכונה" (machine learning) לחקר מדעי המוח בבעלי חיים ובבני אדם.

קרא עוד
אורן סיים תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה במסגרת תוכנית תלפיות באוניברסיטה העברית. את התואר השני הוא עשה במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית של מכון ויצמן בנושא ראייה ממוחשבת, והשלים כתיבת עובדת דוקטורט בתחום של מידול התנהגות חברתית במחלקה למדעי המחשב ובמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. את השתלמות הבתר דוקטורט הוא עשה בגרמניה במכוני מקס-פלאנק לפסיכיאטריה ומקס-פלאנק להתנהגות בעלי חיים – Max Planck Gesellschaft.

אורן חוקר את הנוירוביולוגיה של האושר. הוא משתמש בשיטות של "למידת מכונה" (machine learning) לחקר מדעי המוח בבעלי חיים ובבני אדם. מחקרו מבוסס על תיאוריה ועל ניסויים ידידותיים במטרה להבין היבטים הקשורים לאישיות, ההתנהגות, ההיררכיה, התקשורת והלמידה החברתית בבני אדם ובחיות, כל זאת בתקווה להפוך את העולם למקום שמח יותר בעבור כל צורות החיים.

אורן וקבוצת החוקרים והסטודנטים במעבדתו מפתחים בעזרת כלים של בינה מלאכותית מתרגם אוניברסלי שייפרש את התנהגות החיות לשפה אנושית. איך יעבוד המתרגם החדש? האם ישנם סוגי התנהגות שמיוחדים רק לנו – בני האדם?

כל התשובות בהסכת כאן

 

קראו פחות
אילוסטרציה

מוסיקה יהודית - תאולוגיה ופוליטיקה? ד"ר אסף שלג

ד״ר אסף שלג, מוסיקולוג ופסנתרן, מהחוג למוסיקולוגיה, מתמחה במוסיקות של היהודים במאה העשרים.

קרא עוד

מחקרו הנוכחי עוסק באופן שבו תכנים תיאולוגיים שהולאמו בתרבות העברית והישראלית חדרו והכתימו את הנרטיבים המוזיקליים של מלחינים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים. לכאורה מדובר בתמהיל מוכר של פוליטיקה ותיאולוגיה, אולם מנעד היצירות שנכתבות במחצית השנייה של המאה העשרים בישראל תיעד הלכה למעשה את דהייתה של התרבות העברית ושיבתה לקנבס הרחב של תרבות יהודית מודרנית. בעוד שיבה מעין זו במעגלים פוליטיים מקומיים הייתה כרוכה בטריטוריאליזם (שבהדרגה קיבל צביון משיחי), השיבות הדיאליקטית לתרבויות גלותיות יהודיות מאירופה, מצפון אפריקה ומהמזרח הקרובה התנתקו מכל מאפיין טריטוריאלי לטובת המרכיבים התרבותיים שהודחקו בשיח על העבריות, לרבות האתניזציה של הזהות האשכזנית. בראשית המאה העשרים ואחת הפניות לתרבויות גלותיות יהודיות תהפוכנה למסס רב קולי שאוצר המילים המוזיקלי-סמיוטי שלו יבשרו על קריסתה של פוליטיקת הזהויות היהודית-ישראלית.

מחקר זה הוא המשך לספרו הקודם של שלג (Jewish Contiguities and the Soundtrack of Israeli History, Oxford University Press, 2014) שזכה בפרס אנגל לחקר המוסיקה העברית לשנת 2015, ובפרס שניצר מטעם האיגוד האמריקאי למדעי היהדות (AJS) לשנת 2016.

 

קראו פחות