היהדות ההלניסטית, ראשית הנצרות וספרות חז"ל בעת העתיקה – פרופ' מארן ניהוף

פרופ' מארן ניהוף נבחרה לאחרונה (יוני 2021) לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא למדה באוניברסיטה העברית והשתלמה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד. מארן מחזיקה בקתדרה על שם מקס קופר למחשבת ישראל באוניברסיטה ומתמחה ביהדות ההלניסטית, בנצרות הקדומה ובראשית ספרות חז"ל בדגש על קיסריה. ספרייה על פילון האלכסנדרוני זכו בפרסים ולאחרונה היא זכתה בפרס לוקס מאוניברסיטת טיבינגן.

​​​​​​מארן ניהלה פרויקטים רבים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע ועומדת משנת 2019 בראש קבוצת מחקר ב"כרונוי" – המרכז הבין-תחומי על שם איינשטיין בברלין. קבוצת מחקר חדשה בהובלתה תחל בסתיו 2022 את פעילותה במרכז מנדל סכוליון ותעסוק ב"גיבוש אליטות מקומיות בשלהי העת העתיקה: בין מערב למזרח".

מארן פעילה כעורכת אסופת מאמרים, סדרות ספרים, כתבי עת ולקסיקון לעת העתיקה ולראשית הנצרות. היא עורכת של "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" ויסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת ופוליטיקה בעולם היווני-רומי".

לאתר האישי של פרופ' מארן ניהוף לחצו כאן.

אולי יעניין אותך גם

ד"ר אנדראס לנרץ

חותמות יהודיות ותרבות חומרית באימפריה הגרמנית בימי הביניים – ד"ר אנדראס לנרץ

מחקריו של ד"ר אנדראס לנרץ – עמית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה וחוקר בתחום ההיסטריה היהודית בימי הביניים – מלמדים אותנו על חייהם של היהודים בצפון אירופה בימי הביניים, ובמיוחד על האופים, החייטים, עושי השופרות, הקצבים, הצורפים, יצרני הקוביות ואפילו בוני מלכודות עכברים!

קרא עוד

אנדראס לנרץ הוא היסטוריון חברתי-תרבותי שחוקר את חיי היום יום של יהודי צפון אירופה בימי הביניים. הוא למד היסטוריה, פילולוגיה ויידיש באוניברסיטת טריר בגרמניה. לימודי היידיש פתחו בעבורו צוהר לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועוררו את סקרנותו להקדיש את המשך לימודיו לחקר התרבות הזו.   

אנדראס כתב את עבודת הדוקטורט שלו במכון אריה מיימון שבאוניברסיטת טריר, בהנחייתם של פרופ׳ אלפרד הברקמפ ופרופ׳ לוקס קלמנס, בנושא ״חותמות יהודיות באימפריה הגרמנית בימי הביניים״. עבודתו שילבה היסטוריוגרפיה ימי ביניימית כללית והיסטוריוגרפיה יהודית עם חקר התרבות החומרית. בעבודתו הוא הראה שהיהודים לא נזקקו לחותמות לצרכים פנים קהילתיים מכיוון שהם חתמו על מסמכים שונים בעברית (בין אם על חוזים כלכליים או על שטרות גט, כתובות וכיוצא באלה). אבל כאשר הם היו צריכים לחתום על מסמכים וחוזים עם הנוצרים, הם נדרשו לחותמות כפי שהיה נהוג בגרמניה בעת ההיא, ולעיתים הם אף הוסיפו לחותמות הרשמיות גם את חתימותיהם בעברית. אנדראס הראה גם שהשימוש בחותמות בקרב יהודים אמידים התפתח במקביל לצורך בחותמות אצל שכניהם העירוניים. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו אותו הייתה כיצד נוצרו החותמות האלה, האם בידי בעלי מלאכה יהודים או נוצרים.

שאלה זו הובילה את אנדראס למחקרו הנוכחי שמתמקד בבעלי מלאכה ואמנים יהודים בצפון אירופה בימי הביניים. איך למדו היהודים את האמנויות שלהם? איזה סוג של שתוף פעולה היה בינם ובין שכניהם הנוצרים? באילו מקצועות הם עסקו ומדוע? ראשיתו של מחקר זה בהצטרפותו של אנדראס לקבוצת המחקר של ה-ERC ״מעבר לאליטה: חיי יום יום של יהודים באירופה הצפונית בימי הביניים״ בראשות פרופ׳ אלישבע באומגרטן. העבודה המשותפת עם חברי וחברות הקבוצה אפשרה לו להעמיק את ידיעותיו על חיי היום יום של יהודי אשכנז, והקנתה לו כלי מחקר חדשים לרבות היכולת לקרוא ולפרש מקורות עבריים מהתקופה.

ספרו של אנדראס על החותמות היהודיות יצא לאור בגרמנית ממש בימים אלו (נובמבר 2020) והוא כבר טורח על כתיבת ספרו החדש על בעלי המלאכה והאמנים היהודים בצפון אירופה בימיי הביניים.

 

קראו פחות
חברי קבוצת המחקר העבר בעבר

אפיון מודלים על-זמניים של "עיצוב הזיכרון" – קבוצת המחקר "העבר בעבר"

קבוצת המחקר "העבר בעבר" פועלת במרכז מנדל סכוליון, שמעודד מחקר ושיתוף פעולה רב-תחומי ובין-דורי בכל תחומי מדעי הרוח. בקבוצה חברים: פרופ' נילי ואזנה (החוגים למקרא והיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו), פרופ' אלכסנדר יעקובסון (החוג להיסטוריה), פרופ' עוזי ליבנר (המכון לארכיאולוגיה), פרופ' ראובן עמיתי (החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון), והדוקטורנטיות: רוני אגסי (לימודי האסלאם והמזרח התיכון), רעות אחדות (מקרא), ענבל לב-ארי (תולדות האמנות) ואניטה רייזלר (מדע הדתות).

קרא עוד
לעבר תפקיד מכריע בעיצוב ההווה של כל יחיד וכל קבוצה. כיום ברור כי גם להווה תפקיד מכריע בעיצובו של העבר, וכי העבר משתנה לא פעם בשל מגמות פוליטיות, דתיות או חברתיות. בשנים האחרונות חל גידול ניכר בעיסוק המחקרי הן במקומו של העבר בהווה, הן במקומו של ההווה בעיצוב זיכרון העבר.

סוגיות אלו נבחנות במגוון דיסציפלינות במדעי הרוח והחברה, ונחקרות על ידי חברי הקבוצה שעוסקים בחברות קדומות, ומציבים במוקד מחקרם על העבר פרספקטיבה מחקרית ייחודית: "העבר של העבר". כלומר, חברי הקבוצה בוחנים כיצד חברות קדומות תפסו ותיארו את ה"עבר"; איזה מקום היה לו בהווה שלהם ואיזה מקום היה להווה שלהם בעיצוב ה"עבר". מבט כפול זה אחורה מספק נקודת תצפית רבת ערך שמאפשרת הבנה מעמיקה יותר של "ההווה" של כל אחת מן הקבוצות הנחקרות.

באמצעות העיסוק המגוון בתקופות, בחברות ובאזורים שונים בתכלית זה מזה הנבדלים גם בשפות, בספרויות ובמתודולוגיות, פועלים החוקרים והחוקרות בקבוצה לאפיון מודלים על זמניים של "עיצוב הזיכרון".

מטרתה המרכזית של הקבוצה היא לזהות את ההשפעה שיש לגורמים, להקשרים ולסיטואציות שונות על ההתגבשות ואופני הביטוי של "זיכרון העבר" בקרב קבוצות שונות ובהקשרים היסטוריים וסוציו-פוליטיים שונים. סביב החוט המקשר הזה הקבוצה עוסקת במספר סוגיות מוגדרות, מתוך שלל ההיבטים הנוגעים ל"עבר בעבר" ובהם: סיפורי ראשית העוסקים ב"זיכרון" של העבר הרחוק והנוגעים למוצאן של קבוצות, שושלות, מוסדות הנהגה או ייסודם של אתרים כגון ערים, ארמונות ומקדשים; רצף ושינוי – תודעה של רצף או של שינוי ביחס ל'עבר', או יצירת אשליה של רצף (או שינוי) בנסיבות היסטוריות שונות; וזיכרון ו(ה)שכחה – דמויות, אירועים ומקומות בעבר (אמיתיים או מדומיינים) שהקבוצות הנחקרות "זוכרות" לעומת אירועים שהתעלמו מהם עד שנשכחו, הודחקו והושכחו במתכוון.

חברי קבוצת המחקר העבר בעבר

הקבוצה נפגשת מדי שבוע במרכז מנדל סכוליון. בחלק מהמפגשים מציגים חברי הקבוצה את מחקריהם, דנים בהם יחד, חושבים על הקשרים משותפים ומעלים רעיונות חדשים המעשירים את מחקריהם של כל החברים. במפגשים אחרים, הקבוצה מארחת חוקרים שונים ממגוון דיסציפלינות, כגון היסטוריה, לימודים קלאסיים, מקרא, שפה וספרות ערבית ועוד, שנותנים נקודת מבט נוספת על 'העבר בעבר' מתוך המחקר שלהם. לעיתים הקבוצה גם נפגשת מחוץ לקמפוס לסיור או למפגש מיוחד: תצפית על העיר העתיקה והר הזיתים לצד דיון על התגבשות מסורות הר הזיתים בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים. בנוסף, השנה הקבוצה מארגנת סיור דו-יומי לעמק יזרעאל בעבור מרכז מנדל סכוליון בכללותו ובו חברי הקבוצה ישתפו את חברי המרכז בגישות שונות לזיכרון ול'עבר בעבר' של האזור. בשנה הבאה, הקבוצה עתידה לקיים כנס בנושא 'העבר בעבר' ולפרסם בעקבותיו קובץ מאמרים שיסכם את פעילות הקבוצה ויחשוף את תחומי עיסוקה לקהלים נוספים.

קראו פחות
ד"ר דודו רוטמן

מקללות ועד תפילות, מבדיחות ועד מיתוסים ואגדות, משירי זמר ועד לפתגמים: בין ספרות עממית למסורות עממיות – ד"ר דודו רוטמן

דודו רוטמן הוא חוקר ספרות עממית. הכוונה במונח ״ספרות עממית״ היא לכל אותם טקסטים כתובים ואוראליים, שבאמצעותם החברה (כל חברה) אוצרת את הידע הבלתי רשמי שלה, זה שמאפיין אותה וייחודי לה, ושנמסר לאורך מרחבים ותקופות; מקללות ועד תפילות, מבדיחות ועד מיתוסים ואגדות, משירי זמר ועד לפתגמים.

קרא עוד

ד"ר דודו רוטמן הצטרף השנה לסגל התוכנית ללימודי פולקלור ותרבות עממית ולחוג לספרות עברית בפקולטה שלנו. הוא חוקר את כל היצירות העממיות שהמשותף להן טמון בהיותן יצירות שאינן משויכות למחברים מסוימים (ספציפיים) אלא לחברות שמוסרות אותן, ולכן היצירות גם משתנות ככל שהחברות עצמן משתנות. מכאן, שבהבנת משמעות היצירות הללו יש בה כדי לתרום להבנת הצדדים הבלתי מוכרים והלאו דווקא מדוברים בחברות הנחקרות.

דודו התמחה בתחום הספרות העממית היהודית באוניברסיטת תל אביב, ובמיוחד בספרות של הקהילות היהודיות השונות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. עבודת הדוקטורט שלו וספרו שהתבסס עלייה הוקדשו לחקר תפקודם של יסודות מופלאים – מפלצות, שדים, מחוזות קסומים וכו׳ – בסיפורת היהודית אשכנזית בשיאם של ימי הביניים.

בימים אלו דודו עובד על שני פרויקטים במקביל; הוא מתמקד באופן שבו התעצבו פולחני רחל אמנו וקברה בחברה הישראלית של העשורים האחרונים, ובוחן כיצד התהליכים הגאו-פוליטיים שעברו על האזור –  ובהם הסכמי אוסלו, רצח רבין ובניית גדר ההפרדה – השפיעו על הפולחנים הללו ועל מרכיב הסיפורת העממית בהם

כמו כן, הוא מוביל מחקר משותף עם ד״ר אוריה כפיר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמימון הקרן הלאומית למדע, שבוחן את האופן שבו עוצבו המשוררים העבריים הגדולים של ספרד בימי הביניים (יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, שמואל הנגיד ושלמה אבן גבירול) כגיבורי ספרות ותרבות. למעשה, הפרויקט מתמקד בדינמיקה של ״שם המחבר״ שלהם לאורך כאלף שנים.

דודו וכפיר פרסמו לאחרונה מאמר על המסורות העממיות שמחברות בין יהודה הלוי לאברהם אבן עזרא. לתקציר המאמר לחצו כאן

קראו פחות