נא להכיר: "טיפוס אדם נשר רמלה" (טיפוס אדם קדמון "חדש") – ד"ר יוסי זיידנר

ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה וצוותו גילו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה" מאובן אנושי, ששרידיו זוהו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג) כטיפוס חדש של אדם קדמון! שרידי המאובן הובילו להתפתחויות חדשות בחקר האבולוציה והם מציעים פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם.

הממצאים החדשים התפרסמו ב-24 ביוני 2021 בשני מאמרים מקבילים בכתב העת Science. תגלית המאובן יוצאת דופן מאחר שעד כה לא עלה בדעתם של החוקרים שלצדו של ההומו ספיינס הקדום הסתובבה בארץ ישראל קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. התגלית והממצאים שנמצאו בקרבתה פותחים לנו צוהר בזמן ומאפשרים לנו לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו של האדם הקדום ה"חדש", שהיו קרובים מאוד לאלו של ההומו ספיינס.

האדם הקדום ה"חדש" מכונה "טיפוס אדם נשר רמלה" על שם מקום גילויו (אתר מפעל המלט נשר שליד רמלה). הוא חי עד לפני 130 אלף שנה, וחולק כמה תכונות עם האדם הניאנדרטלי וגם עם בני אדם קדומים יותר דוגמת ההומו ארקטוס. עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני בשל מבנה גולגולת אחר לחלוטין. החוקרים שהשתתפו במחקר סבורים שקבוצת האדם הקדום שהגלתה היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפחו מרבית אוכלוסיית האדם בתקופת הפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטליים מאירופה.

יוסי חקר את הממצאים שנמצאו ליד המאובן, ובמיוחד את כלי הצור שהתגלו באתר החפירות, ומצא ש"אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור כלי צור כמו ההומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האדם הקדום ה"חדש" ניחן גם ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה אבולוציונית – האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי. כלומר, הדמיון בשיטות יצור הכלים מעיד ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים קרובים כאן בארץ ישראל, אחרת אי אפשר היה להגיע לאותו דמיון ביצור כלי הצור. סביר להניח ששתי הקבוצות היו באינטראקציה קרובה, ישבו זו לצד זו ולמדו זו מזו.

יוסי זיידנר

לתקצירי המאמרים באתר Science:

Middle Pleistocene Homo behavior and culture at 140,000 to 120,000 years ago and interactions with Homo sapiens

A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel

 

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה

בני מלוכה שהוגלו, משרתים ואסירים - פרופ׳ רונית ריצ'י

מחקרה הנוכחי של פרופ׳ רונית ריצ'י מהחוג ללימודי אסיה והחוג למדעי הדתות, עוסק בהסטוריה ובספרות של המלאים בסרי לנקה.

קרא עוד

זוהי קהילה שמוצאה מבני מלוכה שהוגלו לסרי לנקה (סיילון) על ידי ההולנדים מכל רחבי הארכיפלג האינדונזי במאה השמונה עשרה,עבדים, משרתים ואסירים שנשלחו לשם גם הם, וחיילים מאיזורי אינדונזיה ומלזיה של היום ששירתו בצבא הקולוניאלי ההולנדי ומאוחר יותר (עם המעבר של סרי לנקה לשליטה בריטית ב-1796) גם בצבא הבריטי. 
למרות הריחוק הגיאוגרפי והתרבותי מארצות מוצאה השתמרו בקהילה זו השימוש בשפה המלאית לכתיבה עד תחילת המאה העשרים ולדיבור עד ימינו אנו. המחקר מתמקד בשאלות של הגליה בעידן הקולוניאלי כולל סוגיות של זכרון אישי וקולקטיבי, חיי תפוצה בעידן הטרום-מודרני, סוגות ספרותיות במלאית שהשתמרו בסרי לנקה ויצירות מקוריות שנכתבו שם, התהליכים שהובילו לכך שהמלאית והאיסלאם היו לשני אספקטים שהגדירו את הקהילה, ומשמעות השיום בהסטוריה שלה.
 
 מבחינה מתודולוגית המחקר מתמקד בראש ובראשונה בכתבי יד ומסמכים נוספים במלאית שנכתבו בסרי לנקה במאות השמונה עשרה עד העשרים כמו גם בכתבי יד מג׳אווה מתקופה זו המספרים את סיפור ההגלייה מנקודת המבט של מי שנותרו מאחור או לעתים מי שהורשו לשוב לארצם. בנוסף בוחן המחקר מסמכים מארכיונים הולנדיים ובריטיים מהתקופה האמורה, ומתבסס גם על מקורות משניים וראיונות בסרי לנקה.
 
חלק מהמקורות עליהם מתבסס המחקר קוטלגו וצולמו על ידי רונית ריצ'י במהלך פרוייקט שנעשה עבור הספרייה הבריטית וניתנים לצפייה בארכיון הדיגיטלי באתר, ראו.

קראו פחות
ד"ר דניאל בהר

"תחת תקרה נמוכה": שירה סורית בת זמננו – ד"ר דניאל בהר

 

ד"ר דניאל בהר מצטרף השנה (תשפ"ב) לחוג לשפה וספרות ערבית. השפה והספרות הערבית הגיעו אל סף ביתו במעטפה חומה שמוענה אליו מפרופ' ששון סומך עליו השלום. המעטפה העניקה לו את חווית היסוד של קריאה בערבית ואת ספר המקור הראשון בבעלותו: ספר זיכרונות מאת הסופר היהודי-קראי מוריס שמאס, "עִזָה נכדת נפרתיתי," המגולל את חייו בישראל של מהגר מצרי, בן בית בתרבות הערבית.  

קרא עוד

הספר קנה מקום קסום בליבו של דניאל הן בגלל השולח הן משום שמשפחת אימו, הסופרת רונית מטלון עליה השלום, גם היא היגרה לישראל ממצרים. באמצעות הספר הוא פילס נתיב בשפה הערבית, תוך עלעול תכוף בעותק יד-שנייה מהוה של מילון איילון שנער. מצאה חן בעיניו הפסיעה האיטית בנבכי המשפט הערבי המשתרג, והנאה מאתגרת זו הביאה אותו לירושלים ואל החוג לשפה וספרות ערבית בפקולטה שלנו.

החוג לערבית פתח את עולמו של דניאל לגיוונה של התרבות הקלאסית, כתביה הקנוניים ומסורות החשיבה וההבעה שכונסו בה. להבנתו, הספרות המודרנית במיטבה ממשיכה ומפתחת את מסורת ה-أدب (אַדַבּ) כשילוב בין הבדיון, כוח הסינתזה, ההמצאה והשנינות, והמוסר במובנו האנושי כדרך ארץ.

דניאל מתמקד בשירה הערבית המודרנית ויחסיה עם המסורת הקלאסית ושירת העולם. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה במסגרת החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד ועסקה בעיצובה של שירת הפרוזה בסוריה תוך מגעים עם המודרניזם הערבי בבירות, עם עולם המחשבה הסוציאליסטי ועם תרגומים ממשוררים מערביים ומזרח אירופיים.

לאחר לימודיו בהרווארד, הוא זכה במלגת בתר דוקטורט מן ה-Mellon Foundation  והצטרף למשך שנתיים לסגל התוכניות הבין תחומיות ללימודי יהדות וללימודי המזרח התיכון בדארטמות' קולג' (Dartmouth College). שם הוא גם החל בעבודה על ספרו העתידי על השירה המודרנית בסוריה: Under a Low Ceiling: Syrian Poets and Vernacular Modernity. כמו כן, הוא לימד מגוון קורסים על התרבות הערבית-יהודית בעבר ובהווה, על הפרקטיקה והתיאוריה של שירת האהבה בתרגום, ועל ירושלים בפריזמה בין-תרבותית. 

הן המחקר הן ההוראה המחישו בפניו את חשיבות העיון בתרגומים בכלים השוואתיים להבנת המערכת הספרותית בעולם הערבי. להבנתנו, כשם שאין עמים ולאומים "מיוחסים" השוכנים לבדד בעידן הגלובליזציה והמודרנה, כך אין הנשגב ניתן לספרות לאומית אחת, ואף ספרות לבדד תשכון.

לעיון במאמרו של דניאל על השירה הסורית בת זמננו לחצו כאן

 

קראו פחות
פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

קרא עוד

פרופ׳ רונית ריצ׳י למדה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג ללימודים הודיים, איראניים וארמניים ובחוג לפסיכולוגיה, והחליטה להתמקד בלימודי אינדונזיה, ובעיקר בהיסטוריה ובספרות. היא המשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית, ואחרי תקופה משמעותית של לימודים ועבודה בארצות הברית, בסינגפור ובאוסטרליה היא שבה לישראל ב-2013 ומאז היא מלמדת על אינדונזיה בפקולטה, וממשיכה במחקרה שמתמקד באספקטים שונים של ספרות כתבי יד שנכתבו במלאית ובג׳אווית במאות ה-18 עד ה-20, בתהליכים הטקסטואליים של הפצת האסלאם באינדונזיה, ובהיסטוריה של ההגליה בתקופה הקולוניאלית.

מחקרה שזכה למימון  ה-ERC יעסוק בתרגומים אינטרלינאריים ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. הדגש בתרגומים אלו הוא על דיוק ופירוט שחושף מקרוב את מעשה התרגום ואת הבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו.

תרגומים מסוג זה יספקו למחקר מסגרת תיאורטית ומתודולוגית להבנת תהליכים ומפגשים אינטלקטואלים, ספרותיים, בין דתיים ולשוניים כפי שהשתקפו בעמוד הדו לשוני שבו שתי שפות  ועמן שתי תרבויות, דתות ותפיסות עולם נפגשות, נוגעות לא-נוגעות, מתמזגות, מתכנסות פנימה, מתרחקות, משתנות, או מאמצות זהות חדשה.

המחקר יתמקד בתרגומים אינטרלינאריים מהמאות ה-16 ועד ה-20 מהמרחב האינדונזי-מלאי, אזור המתפרש על פני אינדונזיה, מלזיה, ברוניי, סינגפור, דרום תאילנד ודרום הפיליפינים של היום. באזור זה מהמגוונים לשונית ותרבותית בתבל התקבלו ועברו לוקליזציה מסורות טקסטואליות של ההינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם, נצרות ואסלאם, לעתים קרובות באמצעות ובזכות המודל האינטרלינארי.

בנוסף להיבט ההיסטורי-פילולוגי, המחקר כולל גם בחינה של פרקטיקה עכשווית של שימוש בטקסטים אינטרלינאריים ללימוד ערבית ודת האסלאם במערכת החינוך המוסלמית-מסורתית במרחב האינדונזי-מלאי.

מטרת המחקר להאיר מסורת תרגום מורכבת ועשירה באזור שכמעט ואיננו נכלל במחקרי תחום "לימודי התרגום", להבין את הקשרים המסועפים בין מסורת זו למסורות דתיות וספרותיות גלובאליות, ולהציע כלים קונצפטואליים ומתודולוגיים חדשים שישמשו בחקר התרגום בפינות נוספות של העולם.

חלק משמעותי מתקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר בניית מאגר מידע של תרגומים אינטרלינאריים מרחבי האזור, שיאפשר מיפוי ראשון מסוגו של תפוצה גיאוגרפית, כרונולוגיה, סוגי טקסטים ומחברים של התרגומים, על בסיס קטלוגים, אתרי אינטרנט ועבודת שדה של משתתפי הפרויקט.

 

קראו פחות