נא להכיר: "טיפוס אדם נשר רמלה" (טיפוס אדם קדמון "חדש") – ד"ר יוסי זיידנר

ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה וצוותו גילו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה" מאובן אנושי, ששרידיו זוהו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג) כטיפוס חדש של אדם קדמון! שרידי המאובן הובילו להתפתחויות חדשות בחקר האבולוציה והם מציעים פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם.

הממצאים החדשים התפרסמו ב-24 ביוני 2021 בשני מאמרים מקבילים בכתב העת Science. תגלית המאובן יוצאת דופן מאחר שעד כה לא עלה בדעתם של החוקרים שלצדו של ההומו ספיינס הקדום הסתובבה בארץ ישראל קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. התגלית והממצאים שנמצאו בקרבתה פותחים לנו צוהר בזמן ומאפשרים לנו לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו של האדם הקדום ה"חדש", שהיו קרובים מאוד לאלו של ההומו ספיינס.

האדם הקדום ה"חדש" מכונה "טיפוס אדם נשר רמלה" על שם מקום גילויו (אתר מפעל המלט נשר שליד רמלה). הוא חי עד לפני 130 אלף שנה, וחולק כמה תכונות עם האדם הניאנדרטלי וגם עם בני אדם קדומים יותר דוגמת ההומו ארקטוס. עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני בשל מבנה גולגולת אחר לחלוטין. החוקרים שהשתתפו במחקר סבורים שקבוצת האדם הקדום שהגלתה היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפחו מרבית אוכלוסיית האדם בתקופת הפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטליים מאירופה.

יוסי חקר את הממצאים שנמצאו ליד המאובן, ובמיוחד את כלי הצור שהתגלו באתר החפירות, ומצא ש"אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור כלי צור כמו ההומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האדם הקדום ה"חדש" ניחן גם ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה אבולוציונית – האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי. כלומר, הדמיון בשיטות יצור הכלים מעיד ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים קרובים כאן בארץ ישראל, אחרת אי אפשר היה להגיע לאותו דמיון ביצור כלי הצור. סביר להניח ששתי הקבוצות היו באינטראקציה קרובה, ישבו זו לצד זו ולמדו זו מזו.

יוסי זיידנר

לתקצירי המאמרים באתר Science:

Middle Pleistocene Homo behavior and culture at 140,000 to 120,000 years ago and interactions with Homo sapiens

A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר איריס נחום

"לחשוב היסטורית – לחשוב בזמן ובמרחב": פיצויים ושילומים במערב-גרמניה – ד"ר איריס נחום

ד"ר איריס נחום הצטרפה השנה לסגל החוג להיסטוריה בפקולטה שלנו. איריס היא היסטוריונית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20. במחקריה היא משלבת היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. בתור ילידת וינה, תולדות מרכז אירופה בכלל וההיסטוריה של המונרכיה ההבסבורגית בפרט תמיד סקרנו אותה, אך לעיסוק האקדמי בתחום היא הגיעה בעקיפין.

המשך קריאה >
ראה גם: היסטוריה
פרופ' מאיר בר-אשר

חקר פרשנות הקוראן השיעית – פרופ' מאיר בר-אשר, ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ

אוניברסיטת לוזאן (Lausanne) בשוויץ הודיעה על הענקת תואר ד"ר לשם כבוד (Doctor Honoris Causa) לפרופ' מאיר בר-אשר מהחוג לשפה וספרות ערבית על תרומתו המשמעותית והייחודית לחקר הקוראן. התואר יוענק לו בטקס חגיגי שיתקיים בחודש יוני 2022, בלוזאן.

המשך קריאה >
פרופ' דוד אנוך (צילום: גיא גבריאל)

הפילוסופיה של המשפט והמוסר ופילוסופיה פוליטית – פרופ' דוד אנוך, חתן פרס לנדאו בחקר הפילוסופיה לשנת 2021

פרופ' דוד אנוך הוא חתן פרס לנדאו בחקר הפילוסופיה לשנת 2021. דוד הוא פרופ' מן המניין בחוג לפילוסופיה ובפקולטה למשפטים ועוסק בפילוסופיה של המשפט, בפילוסופיה של המוסר ובפילוסופיה מדינית. הוא חוקר בין השאר את המטה-אתיקה, ענף בפילוסופיה של המוסר החוקר את טבען של השקפות, תכונות, שיפוטים מוסריים ואמירות.

המשך קריאה >