ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

אורן סיים תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה במסגרת תוכנית תלפיות באוניברסיטה העברית. את התואר השני הוא עשה במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית של מכון ויצמן בנושא ראייה ממוחשבת, והשלים כתיבת עובדת דוקטורט בתחום של מידול התנהגות חברתית במחלקה למדעי המחשב ובמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. את השתלמות הבתר דוקטורט הוא עשה בגרמניה במכוני מקס-פלאנק לפסיכיאטריה ומקס-פלאנק להתנהגות בעלי חיים – Max Planck Gesellschaft.

אורן חוקר את הנוירוביולוגיה של האושר. הוא משתמש בשיטות של "למידת מכונה" (machine learning) לחקר מדעי המוח בבעלי חיים ובבני אדם. מחקרו מבוסס על תיאוריה ועל ניסויים ידידותיים במטרה להבין היבטים הקשורים לאישיות, ההתנהגות, ההיררכיה, התקשורת והלמידה החברתית בבני אדם ובחיות, כל זאת בתקווה להפוך את העולם למקום שמח יותר בעבור כל צורות החיים.

אורן וקבוצת החוקרים והסטודנטים במעבדתו מפתחים בעזרת כלים של בינה מלאכותית מתרגם אוניברסלי שייפרש את התנהגות החיות לשפה אנושית. איך יעבוד המתרגם החדש? האם ישנם סוגי התנהגות שמיוחדים רק לנו – בני האדם?

כל התשובות בהסכת כאן

 

אנדראס לנרץ הוא היסטוריון חברתי-תרבותי שחוקר את חיי היום יום של יהודי צפון אירופה בימי הביניים. הוא למד היסטוריה, פילולוגיה ויידיש באוניברסיטת טריר בגרמניה. לימודי היידיש פתחו בעבורו צוהר לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועוררו את סקרנותו להקדיש את המשך לימודיו לחקר התרבות הזו.   

אנדראס כתב את עבודת הדוקטורט שלו במכון אריה מיימון שבאוניברסיטת טריר, בהנחייתם של פרופ׳ אלפרד הברקמפ ופרופ׳ לוקס קלמנס, בנושא ״חותמות יהודיות באימפריה הגרמנית בימי הביניים״. עבודתו שילבה היסטוריוגרפיה ימי ביניימית כללית והיסטוריוגרפיה יהודית עם חקר התרבות החומרית. בעבודתו הוא הראה שהיהודים לא נזקקו לחותמות לצרכים פנים קהילתיים מכיוון שהם חתמו על מסמכים שונים בעברית (בין אם על חוזים כלכליים או על שטרות גט, כתובות וכיוצא באלה). אבל כאשר הם היו צריכים לחתום על מסמכים וחוזים עם הנוצרים, הם נדרשו לחותמות כפי שהיה נהוג בגרמניה בעת ההיא, ולעיתים הם אף הוסיפו לחותמות הרשמיות גם את חתימותיהם בעברית. אנדראס הראה גם שהשימוש בחותמות בקרב יהודים אמידים התפתח במקביל לצורך בחותמות אצל שכניהם העירוניים. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו אותו הייתה כיצד נוצרו החותמות האלה, האם בידי בעלי מלאכה יהודים או נוצרים.

שאלה זו הובילה את אנדראס למחקרו הנוכחי שמתמקד בבעלי מלאכה ואמנים יהודים בצפון אירופה בימי הביניים. איך למדו היהודים את האמנויות שלהם? איזה סוג של שתוף פעולה היה בינם ובין שכניהם הנוצרים? באילו מקצועות הם עסקו ומדוע? ראשיתו של מחקר זה בהצטרפותו של אנדראס לקבוצת המחקר של ה-ERC ״מעבר לאליטה: חיי יום יום של יהודים באירופה הצפונית בימי הביניים״ בראשות פרופ׳ אלישבע באומגרטן. העבודה המשותפת עם חברי וחברות הקבוצה אפשרה לו להעמיק את ידיעותיו על חיי היום יום של יהודי אשכנז, והקנתה לו כלי מחקר חדשים לרבות היכולת לקרוא ולפרש מקורות עבריים מהתקופה.

ספרו של אנדראס על החותמות היהודיות יצא לאור בגרמנית ממש בימים אלו (נובמבר 2020) והוא כבר טורח על כתיבת ספרו החדש על בעלי המלאכה והאמנים היהודים בצפון אירופה בימיי הביניים.