אנחנו מציגים בפניכם בהקשר זה את ד"ר תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי, משפטנית של סין המודרנית שבוחנת את הממשק שבין פוליטיקה לבין מערכות החוק והמשפט בסין העכשווית ואת השפעתם על צמיחת המשק הסיני, שהצטרפה בראשית השנה האקדמית לסגל האקדמי בחוג ללימודי אסיה.

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. היא הייתה מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין, והיא הצטרפה לסגל הפקולטה שלנו לאחר שלוש שנים כעמיתת מחקר והוראה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

מחקריה של תמי בוחנים את ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. היא עוסקת במחקר ובכתיבה בעיקר בנושאים הנוגעים בהתפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, כלכלה פוליטית, משפט מסחרי-כלכלי בסין והשלכותיו החברתיות, וכן בהקשרים משפטיים-פוליטים-חברתיים הכרוכים בהתעצמותה הכלכלית של סין בזירה הגלובאלית.

לתחומי המחקר הללו תמי הגיעה לאחר מספר שנים של עשייה משפטית בסין. עשייה זו הציתה בה את הסקרנות להעמיק בחקר יחסי הגומלין בין התפתחות המשפט לכלכלה פוליטית בסין של ימינו.

בימים אלה תמי מתמקדת בסיום כתיבת ספרה Law and Political Economy in Corporate China: Evolution or Revolution in Market Development שעתיד לצאת לאור בהוצאת Cambridge University Press.  

לאחרונה היא הוזמנה למסור עדות מומחה בנוגע לבעלות ולהשקעות הממשל הסיני בחברות מסחריות בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקני במסגרת שימוע ציבורי שעסק בהקשרים הכלכליים והבטחוניים ביחסי סין-ארצות הברית. עדותה התבססה על מחקריה ובפרט על מאמרה האחרון Illiberal Governance and the Rise of China's Public Firms: An Oxymoron or China's Greatest Triumph?

לאתר האישי של תמי גרוסוולד עוזרי לחצו כאן

תחומי המחקר  שלה מבטאים את אמונתה המתמשכת בכך שספרות, סרטים ותרבות פופולרית ומסחרית פועלים לצד אירועים פוליטיים ומשברים חברתיים כדי לסייע לנו להגדיר ולנסח את המונחים שבהם נתפסת המציאות.

ספרה  Against the Unspeakable: Complicity, the Holocaust, and Slavery in America, שראה אור בשנת 2006, בוחן באופן ביקורתי את ההנחה הרווחת כי אירועים נרחבים ואלימים אינם ניתנים לייצוג. ספרה השני, Disappear Here: Violence After Generation X, שיצא לאור ב-2015, מקשר בין התפתחויות בטכנולוגיה, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית לאחר שנות ה-60 לבין גישות תרבותיות, פילוסופיות ומוסריות לאלימות. מתוך ספר זה נבע המחקר הנוכחי של מנדל, שמתמקד בתרבות הספרותית והוויזואלית של המהפכה הדיגיטלית ושל עידן המידע. היא מנתחת ייצוגים של האקרים, גיימרים ומקודדים מאז ימיו הראשונים של המחשב האישי בשנות ה-70 ועד לתפוצה האדירה של הרשתות החברתיות הדיגיטליות בשנים הראשונות של המאה ה-21. מנדל מתמקדת בשנות ה-80 וה-90, שבהן ראו אור טקסטים רבי השפעה בעיתונות, בספרות, ברומנים גרפיים ובסרטים, הממשיכים עדיין לשמש אבני דרך חשובות עבור האקרים, מתכנתים ואנשי החזון של עידן המידע. ניתוח אבני היסוד הללו מגלה כיצד יצירות ספרותיות ויזואליות של התקופה ממלאות תפקידים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים בעולמנו הטכנולוגי העכשווי.
 

ברק בחר ללמוד תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה בשל אהבתו לשני התחומים. בלימודי הפילוסופיה הוא התמקד תחילה בהיבטים האנליטיים של הפילוסופיה ובסופו של דבר בחר להתמקד בחקר הבודהיזם. עם סיום התואר הוא נסע להודו, ובשובו החליט להמשיך בלימודי המתמטיקה ובמקביל להצטרף לפרויקט מחקר שעסק בכתובות עבריות מימי הבית הראשון.

את עבודת המאסטר ברק כתב במסגרת בית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' דוד לוין מבית הספר למדעי המתמטיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהמכון לארכיאולוגיה.
עבודת הדוקטורט שלו התמקדה במתמטיקה יישומית, בהדרכתו של פרופ' דוד לוין. את השתלמות הבתר דוקטורט הוא עשה בארצות הברית, במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת דיוק וביוזמת המידע של רודס (Rhodes Information Initiative). בשנת 2020 ברק זכה במלגת דן דוד על תרומתו לחקר ההיסטוריה בשיטות חישוביות, ובמענק מיוחד מהחברה האמריקנית למתמטיקה - AMS Simons Travel Grant.

במהלך לימודיו לתואר השני התמקד ברק בעבודה מחקרית על אוריינות בתקופת המקרא. למעשה, חקר התחום בחר בו: חבר לספסל הלימודים לתואר הראשון במתמטיקה הצטרף לקבוצת מחקר של ארכיאולוגים ופיזיקאים שעסקה בחקר כתובות עתיקות באמצעים חישוביים והציע לו ולחברה נוספת להצטרף לפרויקט.

ההצעה להתמקד במחקר מתמטי שתהיה לו השלכה על ההבנת התפתחות הכתיבה בתקופת המקרא הייתה כל כך חריגה ומעניינת, וברק החליט שהוא חייב להתמקד בה.

לאחר כמה שנות מחקר והתעמקות בכתובות ובשיפור הקריאות שלהן, ברק ועמיתיו הצליחו לדייק שאלת מחקר העוסקת בבדיקה באמצעות כלים אמפיריים וחישוביים של מידת נפוצות ידע הקריאה והכתיבה במהלך תקופת בית ראשון. ממצאי המחקר מעידים באופן חד משמעי שידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה בשדרת האדמיניסטרציה הצבאית וכפי הנראה גם בקרב הקצונה הזוטרה בממלכת יהודה בסוף המאה השישית.

בנוסף לחקר תקופת המקרא, ברק מתמקד בחקר סוגיות שונות שקשורות ליצירות אומנות של הציירים הגדולים. בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בכלים אנליטיים ולא הרסניים לתיעוד יצירות ומוצגים מוזיאליים אחרים. המידע שנאסף בשיטות הצילום החדשניות הללו מאפשר לעשות אנליזה לחומרים המרכיבים את התמונה (פיגמנטים) וכן לחשוף שלבים מוקדמים יותר ביצירה (סקיצות, גירסאות מוקדמות, ציורים שנמחקו כדי להשתמש שוב בקנבאס). באמצעות מודלים מתמטיים ותכנון אלגוריתמים, ברק ושותפיו מנסים לשחזר את השכבות השונות בציורים וכן לבצע מיפוי של הפיגמנטים ללא הצורך בפגיעה פיזית ביצירות.

בימים אלו ברק עוסק הן במיפוי ההתפתחות של ידע הקריאה והכתיבה בתקופת בית ראשון ושני, הן בהקמת מעבדה לצילום היפר-ספקטרלי במדעי הרוח.
מחקרו בתחום חקר המקרא עוסק באספקטים ויזואליים (תמונות של כתבי יד) מתוך ניסיון להבין את האבולוציה שמתרחשת ב"סקריפט" וכן באספקטים טקסטואלים. הוא שואף לחלץ עדויות מדעיות להתפשטות ידע הקרוא וכתוב במרחב של ישראל הקדום באמצעות מודלים גיאומטריים, למידת מכונה ואנליזה סטטיסטית. במקביל, מטרת המעבדה לצילום היפר-ספקטרלי במדעי הרוח לייצר גישות לא הרסניות לניתוח דיו ופיגמנטים הן בציורים הן בכתובות עתיקות.

לאתר האישי של ברק לחצו כאן.