אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

 

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

 

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

 

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר טניה ורטמן

ההיסטוריה של הרעיונות הפילוסופיים ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים – ד"ר טניה ורטמן

ד"ר טניה ורטמן הצטרפה השנה לחוג למחשבת ישראל. מחקריה מתמקדים ביחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ודרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם.

קרא עוד

ד"ר טניה ורטמן כתבה את עבודת הדוקטור שלה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתם של פרופ' משה אידל וד"ר קטרינה ריגו בנושא "צורות האֵרוס האפלטוני בזוהר: מטמורפוזות של המטפיזיקה היוונית העתיקה בקבלה של המאה ה-13".

במהלך לימודיה לדוקטורט זכתה במענקי הצטיינות מטעם ה-Studienstiftung des deutschen Volkes  ומהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית. עם סיום עבודת הדוקטור זכתה טניה במענק הצטיינות מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, בפרס הצטיינות ע"ש פרופ' שלמה פינס ובמלגת בתר-דוקטור של האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, והייתה עמיתת פולונסקי בשנים 2020-2018.

לפני לימודי הדוקטורט למדה טניה פילוסופיה ומוסיקולוגיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עבודת המ"א שלה התמקדה בפילוסופיה היוונית העתיקה ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ינס הלפוואסן. לצד לימודיה אלה, היא למדה גם במכון למדעי היהדות בהיידלברג, והיא בוגרת האקדמיה למוסיקה של מנהיים בהתמחות בפסנתר

לצד העניין בהיסטוריה של הרעיונות הפילוסופיים ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים, עוסקת טניה בבחינת יחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ובדרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם. שני היבטים אלה במחקריה באים לידי ביטוי בכמה מפרסומיה בשנים האחרונות, כגון במאמרה על המקורות של דימוי הנשיקה בזוהר שראה אור בכתב העתHarvard Theological Review  ובמאמרה "וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק: דירוג רגשי האהבה אצל רמב"ם ומקורו אצל אלע'זאלי" בכתב העת תרביץ.

 

קראו פחות
ד"ר מיכה לזרוס

חקר הארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת – ד"ר מיכה לזרוס

 

ד"ר מיכה לזרוס מצטרף השנה כמרצה בכיר לסגל האקדמי בחוג לאנגלית. מיכה שמח לחזור לקמפוס הר הצופים – שבו הוא בילה שנה בבית הספר הבין לאומי על שם רוטברג כסטודנט אורח לתואר שני,  לאחר שהשלים את התואר הראשון באוניברסיטת אוקספורד. מהר הצופים מיכה המשיך להתמחות באוניברסיטת ברקלי, ולאחריה חזר לאוקספורד כדי לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה של הרנסנס.

קרא עוד
לאחר אישור עבודת הדוקטורט הוא היה כחמש שנים עמית מחקר בטריניטי קולג' בקיימברידג' ובכמה מוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה, לרבות במכון ורבורג בלונדון. באותו הזמן, הוא גם עשה תואר במשפטים, למד ב"לינקולן אין" והתקבל כחבר ב"באר" – לשכת עורכי הדין של אנגליה ווילס.

עבודת הדוקטורט שלו וחלק גדול ממחקריו עוסקים בצד הספרותי של ההיסטוריה האינטלקטואלית, בדגש על ההשפעה של תורת הספרות היוונית באנגליה של המאה השש-עשרה. בשנים האחרונות מיכה עוסק בהתאמת הספרות הפגאנית, במיוחד הטרגדיה היוונית, בתקופת הרפורמציה. לאחרונה הוא עובד על האנטגוניזם בין הצליל לתחושה על פני הלשונות הרבות של הליריקה האירופית, תוך התמקדות בתגליות ארכיוניות חדשות ועיסוק בגבולות הבינתחומיים שבין עולמות מחשבה: מסורת קלאסית וחדשנות עממית, למידה וספרות, פגאנית ונוצרית, מילים ומוסיקה.

בימים אלו מיכה מתרכז בכמה פרויקטים. הוא משלים כתיבת ארבעה ספרים: מונוגרפיה על קבלת הפואטיקה של אריסטו באנגליה; ספר שהוא מחקר מיקרו-כלכלי (המבוסס על כתב יד בספרייה הבודליינית באוקספורד) של שוק הספרים באוקספורד ובלונדון בתקופת הרפורמציה; אנתולוגיה של טקסטים שעוסקים בביקורת ספרות הרפורמציה; וספר על המחלוקת על תרגום הגיית היוונית שפרצה בקיימברידג' לקראת אמצע המאה ה-16.

מיכה הוא העורך המשותף של שני אוספי מאמרים: Poetics before Modernity בהוצאת OUP ו- Classical Reformations בהוצאת Brepols. הוא גם המייסד והעורך הכללי (בשיתוף עם ולדימיר ברליאק) של Sources in Early Poetics, סדרת ספרים חדשה בהוצאת "בריל", שמוקדשת להוצאת מהדורות ותרגומים של טקסטים שנזנחו בתולדות הביקורת הספרותית. מטרתו בכל היוזמות האלה להרחיב את הקנון באמצעות חשיפת כל מה שעוד נוכל לחשוף ולדעת

מיכה שואף לעודד את הסטודנטים המוכשרים בפקולטה שלנו (מן החוג לאנגלית ומהמכון לספרויות) "לחפור" בארכיון העשיר של התרבות האינטלקטואלית באירופה המודרנית המוקדמת! למידע נוסף על מחקריו בקרו באתרו האישי.

 

 

קראו פחות
ילדה קוראת

הוראת ספרות כאתר בניית זמן – ד"ר טלי סגל

בכל מערכת שעות בית ספרית מופיע המקצוע "ספרות". מהי בעצם הוראת ספרות בבית ספר? מה מלמדים בשיעור ספרות? הרי ספרים יש לקרוא. אם כן, מהו תפקידה (או תפקידו) של המורה לספרות? מה היא אמורה ללמד בעצם? כל התשובות בעבודת הדוקטורט של ד"ר טלי סגל.

קרא עוד

ד"ר טלי סגל כתבה עבודת דוקטור בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות עברית. במקביל היא חינכה ולימדה ספרות בבית הספר "יחד" בשכונת ג'סי כהן בחולון, ובבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. כמורה לספרות נתונה לה הזכות לגלות עם התלמידים, שנה אחר שנה, את היופי והמשמעויות הכמוסים בשורות נפלאות כמו: "היא לבשה שמלה חומה ועיניה החומות היו חמות ולחות" (פנים אחרות, ש"י עגנון); "הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה" (סיפור פשוט, עגנון); "אולי תחשוב על שני דברים או יותר./ אחר כך הכל יעבור ותהיה גביש טהור./ אחר כך אהבה [...] טפש מי שמניח לשמש לשקוע כרצונה./ היא תמיד מקדימה לנדוד מערבה אל האיים". (אתה בודאי זוכר, דליה רביקוביץ).

על הקשר בין חינוך לספרות, כלומר על ייחוס ערך מוסרי ללימודי ספרות, נכתב רבות מימי אפלטון ביוון העתיקה ועד ימינו אנו. בעבודתה מציגה טלי את גישתה של הפילוסופית הנאו-אריסטוטלית מרתה נוסבאום ובעיקר (ובמידה רבה, כניגוד לגישתה של נוסבאום), את המחשבה ההרמנויטית והאתית של הפילוסוף עמנואל לוינס, שממנה היא ביקשה  לגזור הלכה להוראת ספרות היום, ולדון במשמעויותיה האתיות.

בעבודתה היא מצאה שבזמן הקריאה יחד בכיתה מתהווה זמן ייחודי, זמן של "חדות ההווה" במושגיו של לוינס, הרואה בספרות "אופן של היותנו". הספרות מאפשרת אפוא היענות לממדים הקטנים, העדינים והנסתרים בנפשו של אדם; ועיסוק בקטן, במוחבא ובנסתר; כמו כן היא מציעה פרספקטיבה ההולמת במיוחד את מידותיו של ילד. שיעור הספרות הוא מרחב שבו גם המלמול עשוי להישמע, כמו גם מה שהוא שבור ולא רהוט בתוך עולם שגס בהם ברגיל. כל אלה מוכלים בשיעור ספרות ומקבלים בו תוקף ומשמעות.  

מאז השלמת כתיבת עבודת הדוקטורט, טלי ממשיכה לעסוק הלכה למעשה בספרות, חינוך והוראה; היא מרצה במחלקה לספרות בסמינר הקיבוצים ושותפה ביוזמה חדשה לכתיבת יחידות הוראה לחטיבות הביניים מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והמפקחת על לימודי הספרות.  

 

קראו פחות