מחלות, מגפות ואנשי רפואה – קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון"

קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון" בראשותה של פרופ' ליאת קוזמא כוללת 11 חוקרים וחוקרות, תלמידי מוסמך, דוקטורט ובתר דוקטורט, שעוסקים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של הרפואה, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות.

קבוצת המחקר היסטוריה אזורית של הרפואה במזרח התיכון (MidEastMed) עוסקת ברפואה ובבריאות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין השנים 1960-1830. הפרויקט ממומן על ידי מועצת המחקר האירופית (ERC) מאז ספטמבר 2017.

 

את הפרויקט מובילה פרופ' ליאת קוזמא, ראש הקתדרה ע"ש הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה של האוניברסיטה העברית והחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. צוות המחקר כולל 11 חוקרות וחוקרים, ביניהם תלמידי מ.א., דוקטורט ובתר דוקטורט.

 

הקבוצה עוסקת בתנועה של מחלות, של אנשי רפואה ושל ידע מתוך פרספקטיבות גלובליות ומקומיות כאחד. השילוב בין הגלובלי והמקומי מאפשר לה להבין כיצד תהליכים היסטוריים ארוכי טווח השפיעו על העברה של מחלות וטיפול בהן, על התבססות מקצועות הרפואה השונים, והשפעתם על פרויקטים תרבותיים, לאומיים ומעמדיים באזורנו. מתחילת פעילותו ועד היום, יצרה הקבוצה מאגר ידע היסטורי, קורסים ומחקרים אקדמיים, ויוזמות נוספות בשיתוף עם מוסדות אקדמיים ותרבותיים בישראל.


הנושאים שהקבוצה חוקרת כוללים היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של רפואה, ידע רפואי, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות. למשל, התפתחות הרפואה באימפריה העות'מאנית המאוחרת; הקשרים בין חברות במזרח התיכון וצפון אפריקה לארגוני בריאות הומניטריים בינלאומיים; ההתערבות של הקולוניאליזם הבריטי בפיתוח שירותי בריאות בפלסטין; והתפתחות הערים ושירותי בריאות הציבור בימי הממשל הצבאי בישראל.


עד כה ביקרו החוקרים והחוקרות בארכיונים ובספריות באיסטנבול, פריז, נאנט, לונדון, אוקספורד, וושינגטון וניו יורק, בהם נחשפו לפרסומים בשלל שפות, ביניהן ערבית, צרפתית, אנגלית, עברית, לדינו ותורכית עות'מאנית. הקבוצה ארגנה כנסים בינלאומיים בירושלים ובנצרת, ומושבים בכנסים בינלאומיים בספרד, בבריטניה, בגרמניה ובארה"ב.

 

הפרויקט MIDEASTMED כולל מחקרים אינדיבידואלים שעוסקים בהשפעה של סוכנים ושיח פרופסיונלי על רפואה ובריאות.
 

ליאת קוזמא חוקרת את ההיסטוריה של לימודי הרפואה במזרח התיכון, הרשתות האזוריות שהן יצרו בין רופאים במדינות האזור, ואת ההיסטוריה של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. ניקול כיאט חוקרת רופאים בפרובינציות של האימפריה העות'מאנית ומתמקדת בתרגום של ידע רפואי בין המערב לעולם הערבי. חגית קריק חוקרת את האימפריה הבריטית במזרח התיכון, ומתמקדת בפעולתם של צוותים רפואיים בפיתוח וניהול שירותי בריאות. בני נוריאלי חוקר הבניית ידע ביו-רפואי ומתמקד בארגונים יהודיים בצפון אפריקה ובבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. לי צ'יפמן חוקרת היבטים חברתיים ואינטלקטואליים של רפואה והמדע בעולם האיסלמי של ימי הביניים. אחמד מחמוד חוקר את השפעת הרפואה על צמיחת הערים בצפון הארץ משלהי התקופה העות'מאנית. נטע תלמוד חוקרת את השפעת מחלת הכולרה על עיצוב היחסים המעמדיים והקהילתיים באימפריה העות'מאנית. אנאבלה אספרנסה חוקרת פרקטיקות דתיות ורפואיות בקרב נשים יהודיות באימפריה העות'מאנית. דן קדם חוקר את השפעתם של ארגון הבריאות של חבר הלאומים וארגון הבריאות העולמי על חברות במזרח התיכון. מעיין ללוש חוקרת את תחום הגניקולוגיה בתוניסיה, אלג'יריה ומרוקו הקולוניאליות. אדם ענבוסי חוקר את שירותי בריאות הציבור בימי הממשל הצבאי בישראל. אילן ארונין חוקר את הקשרים בין הרפואה המודרנית וההגות האיסלמית במצרים.

 

חברי קבוצת המחקר

 

מעבר לפעילות האקדמית, הקבוצה פועלת להפיץ את תוצרי המחקר שלה ולהנגיש אותם לציבור הרחב. לשם כך נרקם שיתוף פעולה עם מוסדות תרבותיים וציבוריים בישראל. חוקרי הקבוצה שימשו כיועצים אקדמיים לתערוכה במוזיאון עיריית חיפה ב-2019, שעסקה בהיסטוריה של בית החולים רמב"ם וכללה קטלוג תלת לשוני. כמו כן, סייעו החוקרים למיין ולסרוק מסמכים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ביניהם ארכיונים פרטיים של עשרות רופאים יהודים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. בנוסף לכך, בשנתיים האחרונות חברי הפרויקט התראיינו בעיתונות הכתובה והמצולמת על שירותי הרפואה במזרח התיכון במאה ה-19, ופרסמו מאמרים קצרים בסדנה להיסטוריה חברתית ב"הארץ", על הטיפול בגזזת בקרב יהודי צפון אפריקה, על שיעורי האנטומיה וגופות בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, ועל השפעת אפידמיות על פיקוח תנועה ושירותי רפואה ברחבי האימפריה העות'מאנית והבריטית.

 

גולת הכותרת של הפרויקט הוא מאגר של ידע היסטורי שכולל מידע אודות רופאים, רוקחים, אחיות ומיילדות שפעלו באזור המזרח התיכון בשנים 1960-1830. ביוני 2020 המאגר כלל יותר מידע על למעלה מ-6000 איש ואישה, 1500 מוסדות וארגונים, ל-1100 ישובים. חברי וחברות הקבוצה צופים שהמאגר יתרחב בשנים הקרובות ויעזור לחוקרים מרחבי העולם שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה.

 

מתוך מטרה להגיע אל הציבור הרחב עם תוצרי המחקר פיתחו החוקרים משחק קלפים שמלמד מושגי יסוד בהיסטוריה של רפואה, וגם משחק לוח המדמה עלייה לרגל למכה במפנה המאה ה-20, שמלמד על אתגרים לוגיסטיים ורפואיים בהיסטוריה של עלייה לרגל.


נוסף על כך, הם יצרו לאחרונה סיור מצולם על בתי החולים הראשונים שהוקמו בירושלים. הסיור כולל כמה תחנות ומציע היסטוריה מקומית עשירה של מוסדות ומומחים רפואיים בארץ.  המשחקים והסיור משמשים את החוקרים והחוקרות גם בקורסים שהם מעבירים לסטודנטים בחוג למזרח תיכון וגם בחוג לרפואה.

 

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה

אוניברסיטאות של ימי הביניים - ד"ר איילת אבן-עזרא

מחקרה של דר' איילת אבן-עזרא מהחוג להיסטוריה מגדיר ומנתח לראשונה פרקטיקת ויזואליזציה וארגון ידע שרווחה בקרב סטודנטים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים במערב אירופה.

קרא עוד

 ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

קראו פחות
nmandelvtq.jpg

ספרות וקולנוע - פרופ' נעמי מנדל

עבור פרופ’ נעמי מנדל, ספרות וקולנוע הם כלים שמסייעים לנו להבין סוגיות חיוניות בתרבות ובפילוסופיה העכשווית ולנקוט מעורבות ביחס אליהן.

קרא עוד
תחומי המחקר  שלה מבטאים את אמונתה המתמשכת בכך שספרות, סרטים ותרבות פופולרית ומסחרית פועלים לצד אירועים פוליטיים ומשברים חברתיים כדי לסייע לנו להגדיר ולנסח את המונחים שבהם נתפסת המציאות.

ספרה  Against the Unspeakable: Complicity, the Holocaust, and Slavery in America, שראה אור בשנת 2006, בוחן באופן ביקורתי את ההנחה הרווחת כי אירועים נרחבים ואלימים אינם ניתנים לייצוג. ספרה השני, Disappear Here: Violence After Generation X, שיצא לאור ב-2015, מקשר בין התפתחויות בטכנולוגיה, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית לאחר שנות ה-60 לבין גישות תרבותיות, פילוסופיות ומוסריות לאלימות. מתוך ספר זה נבע המחקר הנוכחי של מנדל, שמתמקד בתרבות הספרותית והוויזואלית של המהפכה הדיגיטלית ושל עידן המידע. היא מנתחת ייצוגים של האקרים, גיימרים ומקודדים מאז ימיו הראשונים של המחשב האישי בשנות ה-70 ועד לתפוצה האדירה של הרשתות החברתיות הדיגיטליות בשנים הראשונות של המאה ה-21. מנדל מתמקדת בשנות ה-80 וה-90, שבהן ראו אור טקסטים רבי השפעה בעיתונות, בספרות, ברומנים גרפיים ובסרטים, הממשיכים עדיין לשמש אבני דרך חשובות עבור האקרים, מתכנתים ואנשי החזון של עידן המידע. ניתוח אבני היסוד הללו מגלה כיצד יצירות ספרותיות ויזואליות של התקופה ממלאות תפקידים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים בעולמנו הטכנולוגי העכשווי.
 

קראו פחות
פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

קרא עוד

פרופ׳ רונית ריצ׳י למדה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג ללימודים הודיים, איראניים וארמניים ובחוג לפסיכולוגיה, והחליטה להתמקד בלימודי אינדונזיה, ובעיקר בהיסטוריה ובספרות. היא המשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית, ואחרי תקופה משמעותית של לימודים ועבודה בארצות הברית, בסינגפור ובאוסטרליה היא שבה לישראל ב-2013 ומאז היא מלמדת על אינדונזיה בפקולטה, וממשיכה במחקרה שמתמקד באספקטים שונים של ספרות כתבי יד שנכתבו במלאית ובג׳אווית במאות ה-18 עד ה-20, בתהליכים הטקסטואליים של הפצת האסלאם באינדונזיה, ובהיסטוריה של ההגליה בתקופה הקולוניאלית.

מחקרה שזכה למימון  ה-ERC יעסוק בתרגומים אינטרלינאריים ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. הדגש בתרגומים אלו הוא על דיוק ופירוט שחושף מקרוב את מעשה התרגום ואת הבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו.

תרגומים מסוג זה יספקו למחקר מסגרת תיאורטית ומתודולוגית להבנת תהליכים ומפגשים אינטלקטואלים, ספרותיים, בין דתיים ולשוניים כפי שהשתקפו בעמוד הדו לשוני שבו שתי שפות  ועמן שתי תרבויות, דתות ותפיסות עולם נפגשות, נוגעות לא-נוגעות, מתמזגות, מתכנסות פנימה, מתרחקות, משתנות, או מאמצות זהות חדשה.

המחקר יתמקד בתרגומים אינטרלינאריים מהמאות ה-16 ועד ה-20 מהמרחב האינדונזי-מלאי, אזור המתפרש על פני אינדונזיה, מלזיה, ברוניי, סינגפור, דרום תאילנד ודרום הפיליפינים של היום. באזור זה מהמגוונים לשונית ותרבותית בתבל התקבלו ועברו לוקליזציה מסורות טקסטואליות של ההינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם, נצרות ואסלאם, לעתים קרובות באמצעות ובזכות המודל האינטרלינארי.

בנוסף להיבט ההיסטורי-פילולוגי, המחקר כולל גם בחינה של פרקטיקה עכשווית של שימוש בטקסטים אינטרלינאריים ללימוד ערבית ודת האסלאם במערכת החינוך המוסלמית-מסורתית במרחב האינדונזי-מלאי.

מטרת המחקר להאיר מסורת תרגום מורכבת ועשירה באזור שכמעט ואיננו נכלל במחקרי תחום "לימודי התרגום", להבין את הקשרים המסועפים בין מסורת זו למסורות דתיות וספרותיות גלובאליות, ולהציע כלים קונצפטואליים ומתודולוגיים חדשים שישמשו בחקר התרגום בפינות נוספות של העולם.

חלק משמעותי מתקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר בניית מאגר מידע של תרגומים אינטרלינאריים מרחבי האזור, שיאפשר מיפוי ראשון מסוגו של תפוצה גיאוגרפית, כרונולוגיה, סוגי טקסטים ומחברים של התרגומים, על בסיס קטלוגים, אתרי אינטרנט ועבודת שדה של משתתפי הפרויקט.

 

קראו פחות