בין מז"פ לארכיאולוגיה: מציאת "טביעת אצבע" אישית ותרבותית במכלולים קרמיים – אורטל הרוש

אורטל הרוש היא תלמידת דוקטורט בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בטכנולוגיה של תעשיות קרמיקה ממבט ניסויי, אתנוגרפי וארכאולוגי, בהנחייתם של פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' אילן שרון.

אורטל החלה את לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בחוגים לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של עם ישראל מתוך כוונה להתמקד דווקא בהיסטוריה של עם ישראל. בסיומה של השנה הראשונה בחוג לארכיאולוגיה, היא השתתפה בחפירה לימודית בתל רחוב והוקסמה מהמחקר הארכיאולוגי – תחום שמשלב עבודת שטח ומחקר גם יחד – והבינה שמצאה את ייעודה: ארכיאולוגית חוקרת.  בהמשך, היא הייתה ממקימי המעבדה לארכיאולוגיה חישובית, שקמה בשנת 2010 במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלתה של פרופ' ליאור גרוסמן.  

 

המעבדה לארכאולוגיה חישובית מפתחת שיטות מחקר חדשניות המבוססות על סריקת מודלים תלת ממדיים. המעבדה עוסקת בתיעוד דיגיטלי של מגוון ממצאים ארכאולוגיים – משיני דגים וגלעיני זיתים, דרך שברים קרמיים ותכשיטים, ועד לחטי פילים – ולאחר מכן מבצעת מחקר גאומטרי על הממצאים האלו. המעבדה מדגישה הטמעה ושילוב של גישות חישוביות באמצעות הוראה וטיפוח של סטודנטים בכל השלבים.

 

עבודת הדוקטורט של אורטל עוסקת בזיהוי "טביעת אצבע" אישית ותרבותית בתרבות החומרית, ובמיוחד בקרמיקה. כיצד עושים זאת? איך ניתן לאתר את הקדר הבודד או את התרבות שלה מיוחס כלי חרס מסוים אלפי שנים לאחר ייצורו?

 

אורטל התחילה את מסעה המחקרי בשאלה הבסיסית באיזה חלק בקנקן ניכרים ההבדלים בין קדר אחד למשנהו? לשם כך, היא ערכה ניסוי בשיתוף המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות בצלאל. היא ביקשה מחמש סטודנטיות לקרמיקה לייצר חלק עליון של קנקן קדום, פעם אחר פעם, במשך שבוע. תוצרי הסטודנטיות נסרקו בתלת-ממד ועובדו בתוכנה ייעודית. המחקר הצליח למצוא את "טביעת האצבע" האישית של כל אחת ואחת מן הסטודנטיות  בעוד שהן עצמן לא זיהו את תוצרתן.

המחקר נערך בשיתוף עם נעמה גלובר ופרופ' עמית צורן מהמעבדה ההיברדית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, ובשיתוף פרופ' ליאור גרוסמן, ראש המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית.

 

בהמשך, אורטל העמיקה את שאלת "טביעת האצבע" וכיוונה לזיהוי תרבויות בממצא הארכאולוגי עצמו. היא חקרה (בשיתוף עם ד"ר ולנטין רו מהמכון הלאומי למחקר מדעי בפריז; ד"ר אבשלום קרסיק מרשות העתיקות; ופרופ' ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית) קבוצת קדרים מומחים משתי קבוצות אתניות שונות ממחוז רג'סטאן בהודו. במחקר זה, בוצעה אנליזה של קנקני מים מסורתיים. המחקר הצליח להפריד באופן אוטומטי ומובהק בין הזהות האתנית של הקדרים, וזאת ע"פ גאומטריית התוצרים שלהם. למסקנות אלה השלכות חשובות ומעניינות בניתוח ממצאים ארכאולוגיים ופרשנותם.

 

מחקר נוסף, שאורטל פרסמה לאחרונה יחד עם פרופ' עוזי סמילנסקי ממכון וייצמן וד"ר אבשלום קרסיק מרשות העתיקות, עוסק בזיהוי עקבות המידה המקראית 'טפח' (רוחבן של ארבע אצבעות הצמודות זו לזו) בממצאים ארכיאולוגיים. במסגרת המחקר נעשה ניתוח ממצאים משלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר, שיוצרו במקומות שונים בארץ ישראל במאות העשירית עד השביעית לפני הספירה (תקופה המזוהה במקרא עם תקופת ממלכות יהודה וישראל). המחקר מצא כי המשתנה היחיד המשותף בדיוק רב לשלוש הקבוצות הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו נמצא בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח.

 

בתמונה: אורטל הרוש

אולי יעניין אותך גם

פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

המשך קריאה >
ד"ר אורלי לואיס

בין חקר הידע והיווצרותם של רעיונות חדשים לשחזור הממצאים המדעיים של הרופאים בעולם העתיק – ד"ר אורלי לואיס

ד"ר אורלי לואיס מצטרפת לסגל הפקולטה שלנו כמרצה בכירה בחוג ללימודים קלאסיים וכראש התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח. היא חוקרת את ההיסטוריה של הרעיונות ביוון וברומא בכל הנוגע לגוף, לנפש, לבריאות ולחולי. 

המשך קריאה >
פרופ' נועם מזרחי [התמונה באדיבות פרופ' משה מורגנשטרן]

"לראות את האור": המפגש הישיר עם מקורות עתיקים שמתפענחים בהדרגה – פרופ' נועם מזרחי

פרופ' נועם מזרחי חוקר את הספרות העברית הקדומה שנשמרה במקרא ובספרות הסובבת אותו שנכתבה בימי הבית השני, ובמיוחד את מגילות מדבר יהודה. הוא משלב בין היבטי הנוסח, הלשון, הספרות והעולם הרעיוני של הטקסטים העתיקים כדי להתחקות אחר הדינמיות של העולם התרבותי שהתפתח בעת העתיקה.

המשך קריאה >