אסיה – אפריקה

איתן ישי

עוצמתה בחולשתה? המדינה, חזבאללה וריבונות היברידית בלבנון – איתן ישי

איתן ישי הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון שעוסק בחקר לבנון המודרנית, תוך התמקדות במערכת היחסים הסבוכה שבין הממסד הלבנוני הרשמי וארגון חזבאללה ואגב עמידה על שאלות של זהות, זיכרון, הנצחה וחתירה להגמוניה.

המשך קריאה >
ד"ר האנליס קולוסקה

חקר הקוראן: בין חקר הטקסט ופרשנות האסלאם לחקר התרבות החזותית האסלאמית הקדומה – ד"ר האנליס קולוסקה

ד"ר האנליס קולוסקה הצטרפה לאחרונה (עם פתיחתו של סמסטר ב' תשפ"א) לסגל החוג למדע הדתות בפקולטה שלנו. האנליס היא חוקרת ערבית ואסלאם, שמתמקדת בחקר הקוראן, בפרשנות האסלאם ועוסקת בחקר האסלאם בעבר ובהחווה מנקודת מבט השוואתית וחזותית.

המשך קריאה >
תעודה מן הגניזה (התמונה באדיבות ספריית האוניברסיטה של פנסילבניה.)

הנגשת טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים: תעודות מן הגניזה על חיי היום יום של אנשים מן השורה – ד"ר עודד זינגר

ד"ר עודד זינגר הצטרף השנה לסגל האקדמי של החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. עודד הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים, שמתמקד במיוחד בתעודות מגניזת קהיר. חלק משמעותי של מחקרו עוסק בפרסום תעודות חדשות מהגניזה הקהירית ובהנגשה של טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים – מלאכה לא פשוטה אך יש בצידה סיפוק רב. 

המשך קריאה >
פרופ' אדם סילברשטיין

קריאה מחודשת של מגילת אסתר על פי מקורות מוסלמיים שמשמרים חומרים קדם-אסלאמיים על דמותה של אסתר עצמה – פרופ' אדם סילברשטיין

אדם סילברשטיין הצטרף לסגל החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון עם פתיחתו של הסמסטר השני. אדם הוא היסטוריון של תולדות האסלאם שהשלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת קיימברידג'. 

המשך קריאה >
פרופ' דוד שולמן

שפות, דתות ותרבויות: חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18) – פרופ' דוד שולמן

פרופ' דוד שולמן, חתן בפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, עומד בראש קבוצת מחקר גדולה בתמיכת מועצת האיחוד האירופי – ERC  –  לקידום חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18).

המשך קריאה >
פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

המשך קריאה >
פרופ' אורי גבאי

כהני מסופוטמיה: בין פולחן לפרשנות – פרופ' אורי גבאי

פרופ' אורי גבאי מהמכון לארכיאולוגיה זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC). המענק יאפשר לו להעמיק את מחקרו על כהני מסופוטמיה ולחבר מחדש בין שני תחומים – בין הפולחן לפרשנות – שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים, הכהנים עצמם. 

המשך קריאה >
ד"ר אירה ליאן

דמיון לאומי וריגול תעשייתי בקוריאה הדרומית - ד"ר אירה (אירינה) ליאן

ד"ר אירה ליאן מרחיבה את תפיסותינו על ריגול תעשייתי. מחקרה העכשווי מתמקד ב"מלחמת הפטנטים" בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, ובהשפעתה על המוניטין הבין לאומי של קוריאה הדרומית במאבקה על הכרה בין לאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

המשך קריאה >
בתמונה: קבוצת אחיות בריטיות בקמרון (Cameroon) בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ארכיון ארגון האחיות האימפריאלי, הספריה הבודליינית, אוניברסיטת אוקספורד.

אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

המשך קריאה >
חברי קבוצת המחקר

מחלות, מגפות ואנשי רפואה – קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון"

קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון" בראשותה של פרופ' ליאת קוזמא כוללת 11 חוקרים וחוקרות, תלמידי מוסמך, דוקטורט ובתר דוקטורט, שעוסקים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של הרפואה, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות.

המשך קריאה >
gdvn_shlkh_lby_vqt_hkhvmh.jpg

למה בנו המונגולים את אחד ממערכי החומות הגדולים בהיסטוריה האנושית? – פרופ' גדעון שלח לביא

צוות חוקרים בראשות פרופ׳ גדעון שלח-לביא מהחוג ללימודי אסיה יצא לראשונה לאזור נידח שבין מונגוליה, סין ורוסיה למפות קטע מהחומה הסינית הגדולה שידוע כ"חומה של ג'ינגיס חאן", להבין למה החומה הזו לא מתועדת במקורות היסטוריים, מדוע היא כמעט ולא נחקרה, ולחשוף מי בעצם בנה אותה ולאיזו מטרה.

המשך קריאה >