שפות, דתות ותרבויות: חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18) – פרופ' דוד שולמן

פרופ' דוד שולמן, חתן בפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, עומד בראש קבוצת מחקר גדולה בתמיכת מועצת האיחוד האירופי – ERC  –  לקידום חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18).

 

פרופ' דוד שולמן זכה בפרס רוטשילד לשנת 2004, בפרס א.מ.ת לשנת 2010 ובפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את התואר הראשון הוא סיים ב-1971 בלימודי מזרח תיכון, בהדגש על השפות הערבית והפרסית. בשנים 1972-1976 הוא למד ב-School of Oriental and African Studies בלונדון והשלים כתיבת עבודת דוקטור בתחום השפה והספרות הטמילית.

למעשה, המעבר מלימודי האסלאם ללימודי הודו לא ממש תוכנן על ידיו  מראש. היו אלו מוריו,  פרופ׳ יוחנן פרידמן (מורו ורבו לשיעורי השפה הפרסית) ופרופ׳ דניאל שפרבר (שבשנות ה-60 הלך ברגל מאיסטנבול להודו וחזרה 7 פעמים ושחיבב וכיבד מאוד את המסורת ההודית) שניתבו אותו בכיוון זה. ובזכות פרופ׳ חיים רבין ז״ל, בלשן ששלט בכ 20 -שפות וביניהן השפה הטמילית של הדרום הרחוק, הוא שמע לראשונה על טמילנאדו ועל השירה הטמילית העתיקה.

דוד גילה בספרייה הלאומית בגבעת רם תרגומים מהספרות הזו שהלהיטו את  דמיונו (בייחוד התרגומים של א. ק. ראמאנוג׳ן), והחליט לחפש לו מורה. כך הוא התגלגל לSOAS  ולהנחייתו של ד״ר ג׳ון מר, מגדולי חוקרי הטמילית והמוסיקה הקרנאטית בדורנו.

בינתיים, נסעו דוד ואישתו להודו, לעיר מדראס בירת טמילנאדו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון! הם התאהבו באנשים מאירי הפנים, במוסיקה הקלאסית של הדרום, בנופי שדות האורז המוריקים, במאכלים, במקדשים, באלים ובאלות השוכנים בהם, ובשפה המבעבעת על השפתיים במהירות כמעט על-אנושית. הם גרו חודשים אחדים במדראס, שהפכה בעבורם לבית שני ואהוב מאוד. מאז (ועד לפרוץ מגפת הקורונה) דוד מקפיד לחוזר אלייה ואל מחוזות אחרים בדרום הודו מדי שנה.

עבודת הדוקטור של דוד עסקה במיתולוגיה של המקדשים הטמיליים. ספריו שנכתבו בעקבותיה מתמקדים בספרות ובפואטיקה של הטמילית, הטלוגו, והמליאלם לצד השפה והספרות הסנסקריטית, שהייתה מאז ומעולם חלק אינטגרלי של תרבויות הדרום.

בשנים האחרונות דוד מתמקד בשפת הטלוגו ובספרותה הענפה. הוא נשבה גם בקסמו של התאטרון הקלאסי בקרלה — קודיאטם — ונוסע מדי שנה עם תלמידיו לצפות במופעים המרהיבים, ויש שיאמרו הארוכים (בין 12 שעות לכ-150 שעות למופע אחד, ממערכה אחת בלבד, מתוך מחזה שלם!).

דוד חוקר גם את האסלאם הטמילי, את המוסיקה הקרנאטית, את ההיסטוריוגרפה שנתחברה בשפות הדרום, ואת הספרות הטמילית שנתחברה בסרי-לנקה ב-300 השנים האחרונות.

פרויקט המחקר בחסות ה- ERC החל ב-2018, ובבסיסו ההיפותיזה שבראשית העת החדשה היו תרבויות דרום הודו כולן מערכת תרבותית מלוכדת, רב-לשונית, רב-דתית ואינטר-טקסטואלית, שפיתחה נושאים מובהקים ומושגים חדשים –  לעתים מהפכניים –  בכל אזור ואזור. מושגים אלו באים לביטוי בכל התחומים האסתטיים: ספרות, ציור, פיסול, תאטרון, מוסיקה, ריקוד, לצד הספרות הפילוסופית והתאורטית שהתגבשה בכל אחד מהאפיקים הללו.

כדי לבדוק היפותיזה זו לעומק, הקים דוד קבוצת מחקר שמארחת ארבעה פוסט-דוקטורנטים, שני דוקטורנטים, שתי תלמידות לתואר שני ו"פריפריה" רחבה מאוד של חוקרים בכירים וצעירים מרחבי תבל.  חוקרי הקבוצה קוראים טקסטים בצוותא בכל השפות הרלוונטיות: סנסקריט, טמילית, טלוגו, קנדה, מליאלם, סינהלה, פרסית, ההינדי הדקהנית שפרחה באזורי הדקאן, וגם (החל מהשנה הבאה) בג׳אווית.

מאמרים וספרים פרי עטם של חוקרי הקבוצה בתחומי התרבות הזו ובאופקיה הולכים ונכתבים בימים אלו ממש. בנוסף, הקבוצה מקיימת סדנאות מחקר בנושאים נבחרים ויוצאת להודו כמשלחת מחקר כדי לצפות במופעים, לאתר כתבי יד וללמוד היטב את האתרים החשובים ביותר בשטח עצמו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

פרופ' אדם סילברשטיין

קריאה מחודשת של מגילת אסתר על פי מקורות מוסלמיים שמשמרים חומרים קדם-אסלאמיים על דמותה של אסתר עצמה – פרופ' אדם סילברשטיין

אדם סילברשטיין הצטרף לסגל החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון עם פתיחתו של הסמסטר השני. אדם הוא היסטוריון של תולדות האסלאם שהשלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת קיימברידג'. 

קרא עוד

אדם סילברשטיין למד את כל תאריו באוניברסיטת קיימברידג'. בתואר הראשון הוא התמקד בהיסטוריה של האסלאם ובשפות הערבית והפרסית. את עבודת הדוקטורט הוא כתב על שירותי הדואר באסלאם הקדום ובחן את השפעותיהן של האימפריות הביזנטית והסאסאנית על ייסודן של הדואר האסלאמי, מוסד שהתמקד לא רק בתקשורת מלכותית בין אזורי האימפריה, אלא גם באיסוף מודיעין!

עם סיום הדוקטורט, אדם היה עמית בתר-דוקטורט של האקדמיה הבריטית במשך שלוש שנים, ולאחר מכן החל ללמד במכון למזרחנות (Oriental Institute) באוניברסיטת אוקספורד, כמרצה ובהמשך כמרצה בכיר, ושימש עמית ב-Queen's College באותה האוניברסיטה.

ב-2010 הוא עבר לאוניברסיטת לונדון (King's College), שם מונה לפרופסור חבר,  וייסד את התוכנית ללימודי הדתות האברהמיות. ב-2012 אדם עלה לארץ ולימד באוניברסיטת בר-אילן עד להצטרפותו לסגל האוניברסיטה העברית.

מחקרו של אדם הוא ברובו מחקר השוואתי.  עיקר עניינו בהיסטוריה של האסלאם בהקשרה הרחב, ובהתמקדות במקרי בוחן שדרכם אפשר להבין כיצד התרבויות האסלאמיות הקדומות עיצבו את הציוויליזציה של המזרח הקרוב בדרכים חדשות.

ספרו האחרון ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ועוסק במגילת אסתר בעולם האסלאמי. לפיו, מקורות מוסלמים משמרים על אסתר חומרים קדם-אסלאמיים חשובים שלא שרדו במקומות אחרים, חלקם מציעים תשובות לשאלות עתיקות אודות אסתר, כמו למשל משמעות הכינוי של המן בגרסאות היווניות של הסיפור, הסיבה מדוע מרדכי סירב להשתטח בפני המן, ואת ההקשר הספרותי של 'מזימת הסריסים' להרוג את המלך הפרסי. לאורך הספר אדם מראה כיצד הרקע התרבותי והדתי של כל אחד מהסופרים השפיע על הבנתו וסיפורה מחדש של סיפור אסתר.

 

 

קראו פחות
ד"ר תמי גרוסוולד עוזרי

פוליטיקה, חוק ומשפט והשפעתם על כלכלת סין המודרנית – ד"ר תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי

בשמונה בנובמבר 2021 הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית העומדת בראש הרפובליקה העממית של סין תתכנס לישיבתה השנתית המכונה "המליאה ה-6". כ-370 בכירי המפלגה, המהווים מוקד הכוח הפוליטי במדינת הענק, יתכנסו לפורום השנתי בפעם האחרונה בטרם יסתיימו 5 שנות כהונתו של הקונגרס הנוכחי, הקונגרס הלאומי ה-19 של המפלגה הקומוניסטית. המליאה ה-6 עומדת בסימן חגיגות 100 שנים להיווסדה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. לצד ציון המאורע ההיסטורי שחל השנה כמאורע המסכם "100 שנים של מאמץ והישגים", תידרש המליאה לדון באתגרים הכלכליים, החברתיים, והבינלאומים הרבים שעומדים בפני סין כעת ומאיימים לשנות את פניה של החברה הסינית.

קרא עוד
אנחנו מציגים בפניכם בהקשר זה את ד"ר תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי, משפטנית של סין המודרנית שבוחנת את הממשק שבין פוליטיקה לבין מערכות החוק והמשפט בסין העכשווית ואת השפעתם על צמיחת המשק הסיני, שהצטרפה בראשית השנה האקדמית לסגל האקדמי בחוג ללימודי אסיה.

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. היא הייתה מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין, והיא הצטרפה לסגל הפקולטה שלנו לאחר שלוש שנים כעמיתת מחקר והוראה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

מחקריה של תמי בוחנים את ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. היא עוסקת במחקר ובכתיבה בעיקר בנושאים הנוגעים בהתפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, כלכלה פוליטית, משפט מסחרי-כלכלי בסין והשלכותיו החברתיות, וכן בהקשרים משפטיים-פוליטים-חברתיים הכרוכים בהתעצמותה הכלכלית של סין בזירה הגלובאלית.

לתחומי המחקר הללו תמי הגיעה לאחר מספר שנים של עשייה משפטית בסין. עשייה זו הציתה בה את הסקרנות להעמיק בחקר יחסי הגומלין בין התפתחות המשפט לכלכלה פוליטית בסין של ימינו.

בימים אלה תמי מתמקדת בסיום כתיבת ספרה Law and Political Economy in Corporate China: Evolution or Revolution in Market Development שעתיד לצאת לאור בהוצאת Cambridge University Press.  

לאחרונה היא הוזמנה למסור עדות מומחה בנוגע לבעלות ולהשקעות הממשל הסיני בחברות מסחריות בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקני במסגרת שימוע ציבורי שעסק בהקשרים הכלכליים והבטחוניים ביחסי סין-ארצות הברית. עדותה התבססה על מחקריה ובפרט על מאמרה האחרון Illiberal Governance and the Rise of China's Public Firms: An Oxymoron or China's Greatest Triumph?

לאתר האישי של תמי גרוסוולד עוזרי לחצו כאן

קראו פחות
ילדה קוראת

הוראת ספרות כאתר בניית זמן – ד"ר טלי סגל

בכל מערכת שעות בית ספרית מופיע המקצוע "ספרות". מהי בעצם הוראת ספרות בבית ספר? מה מלמדים בשיעור ספרות? הרי ספרים יש לקרוא. אם כן, מהו תפקידה (או תפקידו) של המורה לספרות? מה היא אמורה ללמד בעצם? כל התשובות בעבודת הדוקטורט של ד"ר טלי סגל.

קרא עוד

ד"ר טלי סגל כתבה עבודת דוקטור בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות עברית. במקביל היא חינכה ולימדה ספרות בבית הספר "יחד" בשכונת ג'סי כהן בחולון, ובבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. כמורה לספרות נתונה לה הזכות לגלות עם התלמידים, שנה אחר שנה, את היופי והמשמעויות הכמוסים בשורות נפלאות כמו: "היא לבשה שמלה חומה ועיניה החומות היו חמות ולחות" (פנים אחרות, ש"י עגנון); "הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה" (סיפור פשוט, עגנון); "אולי תחשוב על שני דברים או יותר./ אחר כך הכל יעבור ותהיה גביש טהור./ אחר כך אהבה [...] טפש מי שמניח לשמש לשקוע כרצונה./ היא תמיד מקדימה לנדוד מערבה אל האיים". (אתה בודאי זוכר, דליה רביקוביץ).

על הקשר בין חינוך לספרות, כלומר על ייחוס ערך מוסרי ללימודי ספרות, נכתב רבות מימי אפלטון ביוון העתיקה ועד ימינו אנו. בעבודתה מציגה טלי את גישתה של הפילוסופית הנאו-אריסטוטלית מרתה נוסבאום ובעיקר (ובמידה רבה, כניגוד לגישתה של נוסבאום), את המחשבה ההרמנויטית והאתית של הפילוסוף עמנואל לוינס, שממנה היא ביקשה  לגזור הלכה להוראת ספרות היום, ולדון במשמעויותיה האתיות.

בעבודתה היא מצאה שבזמן הקריאה יחד בכיתה מתהווה זמן ייחודי, זמן של "חדות ההווה" במושגיו של לוינס, הרואה בספרות "אופן של היותנו". הספרות מאפשרת אפוא היענות לממדים הקטנים, העדינים והנסתרים בנפשו של אדם; ועיסוק בקטן, במוחבא ובנסתר; כמו כן היא מציעה פרספקטיבה ההולמת במיוחד את מידותיו של ילד. שיעור הספרות הוא מרחב שבו גם המלמול עשוי להישמע, כמו גם מה שהוא שבור ולא רהוט בתוך עולם שגס בהם ברגיל. כל אלה מוכלים בשיעור ספרות ומקבלים בו תוקף ומשמעות.  

מאז השלמת כתיבת עבודת הדוקטורט, טלי ממשיכה לעסוק הלכה למעשה בספרות, חינוך והוראה; היא מרצה במחלקה לספרות בסמינר הקיבוצים ושותפה ביוזמה חדשה לכתיבת יחידות הוראה לחטיבות הביניים מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והמפקחת על לימודי הספרות.  

 

קראו פחות