האפשרות לקרוא תעודות מחיי היום יום של אנשים מן השורה, שחיו לפני כמעט אלף שנים, הובילה את עודד להתעניין בגניזה הקהירית. העולם האסלאמי בימי הביניים היה עולם קוסמופוליטי שבו אנשים, חפצים, טקסטים ורעיונות חצו גבולות פוליטיים ודתיים בקלות יחסית. בתעודות גניזה אנחנו רואים את ההתמודדות היומיומית של יהודים באתגרים ובאפשרויות שזימן להם העולם המרתק והרבגוני הזה.

עודד התעניין תחילה בנישואי מרחק: בעלים רבים עזבו את משפחותיהם לתקופות ארוכות למסחר ולפרנסה והוא ביקש לדעת איך בני הזוג, משפחותיהם והקהילה התמודדו עם הפירוד הגיאוגרפי. נושא זה הוביל אותו לעסוק בעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' מרק כהן גם בסכסוכי נישואים באופן כללי, ומשם קצרה הדרך למגוון רחב של סוגיות נוספות במשפט ומגדר: מה הייתה החוויה של נשים יהודיות במערכת המשפט היהודית במצרים? מה היו דרכי הפעולה של נשים בזירה המשפטית? למה כל כך הרבה נשים יהודיות פנו לערכאות מוסלמיות בסכסוכים דווקא כנגד הגברים הקרובים להם ביותר?

חלק משמעותי של מחקרו של עודד עוסק בפרסום תעודות חדשות מהגניזה הקהירית ובהנגשה של טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים – מלאכה לא פשוטה אך יש בצידה סיפוק רב. 

גם דרכו האקדמית של עודד התאפיינה במעברים ובגלגולים רבים. את תקופת הלימודים מהתואר הראשון ועד קבלת הדוקטורט הוא חילק בין ירושלים לניו ג'רזי (לרבות שנה אחת מעניינת ומעצבת במיוחד באוניברסיטת אוקספורד). אחרי הדוקטורט, הוא השתלם בשלושה פוסטים (השתלמויות בתר דוקטורט): באוניברסיטת דיוק שבצפון קרולינה, במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בגבעת רם ובתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. 

בימים אלו עודד מתמקד בשני מחקרים חדשים; הראשון עוסק בחלפון בן מנשה, סופר בית הדין היהודי בשנים 1100 – 1138 . גניזת קהיר שימרה מאות רבות של מסמכים משפטיים בכתב ידו, מכתבים ממשפחתו, מכתבים שכתב עבור אנשים אחרים וקטעים ספרותיים. השילוב של תעודות מסוגים שונים מאפשר לנו לשחזר את עולמו של סופר בית הדין ולשלב מתדולוגיות מסורתיות כגון מיקרו-היסטוריה יחד עם גישות חדשות יותר כגון ניתוח רשתות חברתיות. עודד מקווה שמן המחקר על איש ימי הביניים דוגמת חלפון יתפתח פרויקט נוסף על תפיסות ופרקטיקות של גברויות יהודיות בעולם האסלאם בימי הביניים. בתעודות הגניזה, כך הוא מקווה להראות, אפשר להבחין במודלים שונים של גברויות, כאשר הגבריות ההגמונית מבניהן היא זו המדגישה שייכות ומחויבות למעגל המשפחתי, לשותפויות מסחריות, למעגלי לימוד ולכלל הקהל.

למעשה, עודד כבר החל לעסוק בגברויות השונות בקרב יהודי ארצות האסלאם במספר מחקרים, הראשון שבהם יצא לאחרונה לאור בכתב העת Journal of the Economic and Social History of the Orient.

בתמונה: מכתב בקשה בערבית יהודית של אישה ענייה שבעלה נזרק לכלא על כך שלא שילם את מס הגולגולת במשך שנתיים. האישה פונה אל ראש היהודים, שמואל בן חנניה (1140 – 1159) בבקשה לתמיכה כלכלית. (התמונה באדיבות ספריית האוניברסיטה של פנסילבניה. מספר המדף של המכתב: Halper 379.)

ד"ר רננה קידר משלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט. את התואר הראשון היא השלימה באוניברסיטת תל אביב בחוגים למשפטים ולמדע המדינה. לאחר ששימשה כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, היא התחילה תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב ובהמשך התקבלה ללימודי מאסטר במשפטים ולדוקטורט בספרות באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בסופו של דבר היא בחרה לשלב ספרות ומשפט ולכתוב את עבודת הדוקטור שלה בספרות השוואתית בנושא השינויים שחלו בתפיסות צדק בעקבות פשעי זוועה המוניים. עם שובה ארצה, רננה שימשה עמיתת מחקר בתר-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובתוכנית עמיתי בובר במדעי הרוח והחברה.

רננה חברה לאחרונה לד"ר עמרי אבנד מהחוג למדעי הקוגניציה ולפרופ' עמית פינצ'בסקי מהמחלקה לתקשורת במטרה לבנות יחד אלגוריתם ראשון מסוגו, כלי שיידע "להאזין" לכמות חסרת תקדים של עדויות השואה ולחלץ מהן בצורה שיטתית סכמות נרטיביות, דפוסים ומבנים משותפים. אם הם יצליחו, הכלי שלהם יוכל לזהות גם חריגה מאותם דפוסים וכך לזהות טראומות בסיפורים ובעדויות. מחקרם זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם מרכז CIDR לטיפוח שותפויות חוצות דיסציפלינות ולקידום פעילות מוגברת בתחום מדע הנתונים באוניברסיטה העברית.

הכלי שבפיתוח יוכל לחשוף תובנות חדשות ולחלול מהפכה של ממש בתחום המשפט  באמצעות topic modeling, שיטה שרננה כבר יישמה בהצלחה בניתוח עדויות ממשפט אייכמן ועתה תיושם בקורפוס גדול יותר של טקסטים. מטרת השימוש באלגוריתם להקשיב לכל סיפורי העדויות, שאם לא היו מוזנות למחשב לא היו נשמעות כלל ולא היו זוכות לקשב משפטי.

האלגוריתם יידע לזהות חריגה מבנית וכאן חשיבותו. אפשר לרתום אותו כדי לחזור לטקסטים ולהבין בהם את הדפוסים. הדפוסים עדיין מצריכים ניתוח באמצעות חשיבה ביקורתית וקריאה פרשנית של הנתונים, וכאן כבר נכנס לתמונה החוקר עצמו.

ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית.