חקר הקוראן: בין חקר הטקסט ופרשנות האסלאם לחקר התרבות החזותית האסלאמית הקדומה – ד"ר האנליס קולוסקה

ד"ר האנליס קולוסקה הצטרפה לאחרונה (עם פתיחתו של סמסטר ב' תשפ"א) לסגל החוג למדע הדתות בפקולטה שלנו. האנליס היא חוקרת ערבית ואסלאם, שמתמקדת בחקר הקוראן, בפרשנות האסלאם ועוסקת בחקר האסלאם בעבר ובהחווה מנקודת מבט השוואתית וחזותית.

ד"ר האנליס קולוסקה כתבה עבודת דוקטור בלימודי ערבית באוניברסיטה החופשית בברלין, והייתה עמיתה בתוכנית מרטין בובר באוניברסיטה בשנים 2016–2020. לפני כן, היא הייתה חוקרת במרכז המחקר השיתופי 626 בפרויקט החוויה האסתטית והתמוססות הגבולות האמנותיים והתמקדה בחקר "הממדים האסתטיים של השפה הערבית: טקסט, צליל וחפץ אמנותי". באוניברסיטה החופשית בברלין, והשתתפה גם בפרויקט "קורפוס קורניקום" באקדמיה למדעים ומדעי הרוח בברלין-ברנדנבורג בפוטסדאם.

האנליס שואפת לקדם את הבנתנו את הקוראן ואת האסלאם הקדום, ולשלב במחקריה תחומי מחקר אקדמיים שונים. היא מתמקדת בחקירה ההיסטורית והספרותית של הקוראן, ובדרכי הפרשנות וההתאמה שלו למחוזות תרבותיים שונים של חברות מוסלמיות שונות.

בעשר השנים האחרונות היא מתמחה בתחומי המחקר ההיסטורי והספרותי על הקוראן ובפרשנות האסלאמית המוקדמת. כמו כן, היא עוסקת בתקופת המעבר מהעת העתיקה המאוחרת לתקופת האסלאם, ופועלת לשחזר תהליכי תקשורת והעברת ידע בטקסטים בודדים, בין טקסטים שונים ובין טקסטים לדימויים. האנליס גם חוקרת כיצד נקבעות ומתקבעות נורמות תרבותיות, דתיות ואסתטיות באמצעות ניתוח טקסטים מתקופה זו, ובמיוחד מניתוח הקשר בין הביטוי הספרותי ומושגים תיאולוגיים. יתר על כן, היא מבקשת להבין ולפענח את הקשר שבין אמצעי תקשורת שונים, כגון טקסט ותמונה, ואת החריגות מן הגבולות שביניהם.

האנליס זכתה במענק מחקר לחוקר מתחיל מטעם מועצת האיחוד האירופי – ERC, שתכליתו לחקור את הקשר שבין ספרות ותרבות חומרית לעיצוב ושינוי הידע הדתי באסלאם הקדום. הפרויקט, שיתחיל בסתיו 2021, יימשך חמש שנים וישתתפו בו חוקרים צעירים מתחומים שונים של לימודי ערבית, אסלאם ותולדות האמנות.

החוקרים יבדקו כיצד שיחות, פרקטיקות דתיות וחפצי אמנות שקשורים בראייה נוסחו והתקבלו במגוון סביבות מוסלמיות קדומות. הם מתכננים להתמקד במגוון של ממדים חזותיים שלא נחקרו עד כה בקוראן, ויתחקו אחר ההתפתחות הוויזואליות בכתבים ובחפצים מוסלמים קדומים.

 

אולי יעניין אותך גם

פרופ' נועם מזרחי [התמונה באדיבות פרופ' משה מורגנשטרן]

"לראות את האור": המפגש הישיר עם מקורות עתיקים שמתפענחים בהדרגה – פרופ' נועם מזרחי

פרופ' נועם מזרחי חוקר את הספרות העברית הקדומה שנשמרה במקרא ובספרות הסובבת אותו שנכתבה בימי הבית השני, ובמיוחד את מגילות מדבר יהודה. הוא משלב בין היבטי הנוסח, הלשון, הספרות והעולם הרעיוני של הטקסטים העתיקים כדי להתחקות אחר הדינמיות של העולם התרבותי שהתפתח בעת העתיקה.

המשך קריאה >
ד"ר דודו רוטמן

מקללות ועד תפילות, מבדיחות ועד מיתוסים ואגדות, משירי זמר ועד לפתגמים: בין ספרות עממית למסורות עממיות – ד"ר דודו רוטמן

דודו רוטמן הוא חוקר ספרות עממית. הכוונה במונח ״ספרות עממית״ היא לכל אותם טקסטים כתובים ואוראליים, שבאמצעותם החברה (כל חברה) אוצרת את הידע הבלתי רשמי שלה, זה שמאפיין אותה וייחודי לה, ושנמסר לאורך מרחבים ותקופות; מקללות ועד תפילות, מבדיחות ועד מיתוסים ואגדות, משירי זמר ועד לפתגמים.

המשך קריאה >
ד"ר יהונתן ורדי

"כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו": גילויים חדשים בשירת ספרד ובשירי שמואל הנגיד – ד"ר יהונתן ורדי

יהונתן ורדי הוא מומחה לשירה העברית שחוברה בספרד המוסלמית בימי הביניים, ובמיוחד לשירתו של ר' שמואל הנגיד. בשנים האחרונות הוא שוקד על הכנת מהדורה חדשה של ה'דיואן', ספר השירים של הנגיד. הוא גילה כמה שירים חדשים שהיו גנוזים עד כה ואף הוכיח ששמואל הנגיד הוא המחבר האמיתי של כמה שירים שיוחסו למשוררים אחרים. 

המשך קריאה >