דמיון לאומי וריגול תעשייתי בקוריאה הדרומית - ד"ר אירה (אירינה) ליאן

ד"ר אירה ליאן מרחיבה את תפיסותינו על ריגול תעשייתי. מחקרה העכשווי מתמקד ב"מלחמת הפטנטים" בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, ובהשפעתה על המוניטין הבין לאומי של קוריאה הדרומית במאבקה על הכרה בין לאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

 

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

 

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

 

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

 

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית. 

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר יוסי זיידנר

נא להכיר: "טיפוס אדם נשר רמלה" (טיפוס אדם קדמון "חדש") – ד"ר יוסי זיידנר

ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה וצוותו גילו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה" מאובן אנושי, ששרידיו זוהו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג) כטיפוס חדש של אדם קדמון! שרידי המאובן הובילו להתפתחויות חדשות בחקר האבולוציה והם מציעים פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם.

קרא עוד

הממצאים החדשים התפרסמו ב-24 ביוני 2021 בשני מאמרים מקבילים בכתב העת Science. תגלית המאובן יוצאת דופן מאחר שעד כה לא עלה בדעתם של החוקרים שלצדו של ההומו ספיינס הקדום הסתובבה בארץ ישראל קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. התגלית והממצאים שנמצאו בקרבתה פותחים לנו צוהר בזמן ומאפשרים לנו לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו של האדם הקדום ה"חדש", שהיו קרובים מאוד לאלו של ההומו ספיינס.

האדם הקדום ה"חדש" מכונה "טיפוס אדם נשר רמלה" על שם מקום גילויו (אתר מפעל המלט נשר שליד רמלה). הוא חי עד לפני 130 אלף שנה, וחולק כמה תכונות עם האדם הניאנדרטלי וגם עם בני אדם קדומים יותר דוגמת ההומו ארקטוס. עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני בשל מבנה גולגולת אחר לחלוטין. החוקרים שהשתתפו במחקר סבורים שקבוצת האדם הקדום שהגלתה היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפחו מרבית אוכלוסיית האדם בתקופת הפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטליים מאירופה.

יוסי חקר את הממצאים שנמצאו ליד המאובן, ובמיוחד את כלי הצור שהתגלו באתר החפירות, ומצא ש"אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור כלי צור כמו ההומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האדם הקדום ה"חדש" ניחן גם ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה אבולוציונית – האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי. כלומר, הדמיון בשיטות יצור הכלים מעיד ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים קרובים כאן בארץ ישראל, אחרת אי אפשר היה להגיע לאותו דמיון ביצור כלי הצור. סביר להניח ששתי הקבוצות היו באינטראקציה קרובה, ישבו זו לצד זו ולמדו זו מזו.

יוסי זיידנר

לתקצירי המאמרים באתר Science:

Middle Pleistocene Homo behavior and culture at 140,000 to 120,000 years ago and interactions with Homo sapiens

A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel

 

קראו פחות
ד"ר אירה ליאן

דמיון לאומי וריגול תעשייתי בקוריאה הדרומית - ד"ר אירה (אירינה) ליאן

ד"ר אירה ליאן מרחיבה את תפיסותינו על ריגול תעשייתי. מחקרה העכשווי מתמקד ב"מלחמת הפטנטים" בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, ובהשפעתה על המוניטין הבין לאומי של קוריאה הדרומית במאבקה על הכרה בין לאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

קרא עוד

ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

 

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

 

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

 

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

 

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית. 

 

קראו פחות
פרופ' מאיר בר-אשר

חקר פרשנות הקוראן השיעית – פרופ' מאיר בר-אשר, ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ

אוניברסיטת לוזאן (Lausanne) בשוויץ הודיעה על הענקת תואר ד"ר לשם כבוד (Doctor Honoris Causa) לפרופ' מאיר בר-אשר מהחוג לשפה וספרות ערבית על תרומתו המשמעותית והייחודית לחקר הקוראן. התואר יוענק לו בטקס חגיגי שיתקיים בחודש יוני 2022, בלוזאן.

קרא עוד
מאיר בר-אשר כתב עבודת דוקטור בתחום פרשנות הקוראן השיעית בהדרכת פרופ' איתן קולברג מן החוג לשפה וספרות ערבית. הוא מתמקד בשלושה תחומי מחקר עיקריים: חקר הקוראן ופרשנותו בעולמה של השיעה; חקר השיעה ההטרודוקסית (ובעיקר הדת הנוּצַיירית-עלווית); וחקר יחסי הגומלין שבין האסלאם ליהדות. לאחרונה, ולצד העמקת מחקריו בתחום השיעה, הוא החל לעסוק גם בחקר הדת הבהאית ובתרגומים מוערים לעברית של חיבורים מתוך הקורפוס העשיר של כתבי הדת שלה.

הוא פרסם מחקרים רבים: המונוגרפיה שכתב בתחום חקר פרשנות הקוראן השיעית Scripture and Exegesis in Early Imami Shiism, נחשבת כיום אבן יסוד בחקר התחום, ולצדה פרסם שורה ארוכה של מאמרים בכתבי עת וערכים באנציקלופדיות.

בתחום חקר הדת הנוציירית-עלווית הוא פרסם שלושה ספרים ושורה ארוכה של מאמרים (חלקם בשיתוף עם עמיתו פרופ' אריה קופסקי); ובתחום יחסי הגומלין שבין אסלאם ויהדות ראה אור לפני שלוש שנים ספרו על היהודים בקוראן (Les juifs dans le Coran) בהוצאת הספרים היוקרתית Albin Michel. הספר זכה לסיקור תקשורתי נרחב בצרפת ומחוצה לה. תרגומו לאנגלית —  The Qur’an and the Jews (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון) הופיע השבוע, ולאיטלקית – Gli Ebrei nel Corano (בהוצאת ספרים בפלרמו שבסיציליה) עתיד לראות אור בשבועות הקרובים.

מאיר בר-אשר מילא שורה ארוכה של תפקידים באוניברסיטה העברית ומחוצה לה. הוא שימש שנים רבות כראש החוג לשפה וספרות ערבית ותרם תרומה ניכרת לביסוסו ולחיזוקו של החוג באמצעות קליטת סגל חוקרים מעולה שיש בו כדי לתרום לא רק לשמירה על המוניטין שיצאו לחוג בעולם אלא אף להצעידו קדימה; הוא כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה וכראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומונה כראש הקתדרה לחקר האסלאם ע"ש מקס שלזינגר ולאחרונה כראש הקתדרה לחקר הדת הבהאית. בנוסף, הוא חבר במערכת כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam; Shi‘i Studies Review (המתפרסם באוניברסיטת פרינסטון), ובמערכות כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים" היוצאים לאור ביד בן-צבי וכתבי העת "כרמלים" וالكرمل היוצאים לאור מטעם אוניברסיטת חיפה. במשך שנים אחדות הוא עמד בראש ועדת המקצוע העליונה להוראת הערבית של משרד החינוך ובתפקידו זה תרם לגיבוש תוכניות לשיפור הוראת הערבית בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במדינה.

לצד פעילותו הענפה במחקר, מאיר משקיע את מיטב כוחותיו בהוראה ובהדרכת תלמידי מחקר רבים בכתיבת עבודות מוסמך ודוקטורט (כמה מן הבולטים שבתלמידיו השתלבו במשרות תקניות באוניברסיטאות המחקר בארץ). בנוסף על הוראת תחומי מחקרו העיקריים – הקוראן ופרשנותו והשיעה ההטרודוקסית – מאיר מלמד גם קורסים בתחום השירה והספרות הקלאסית, התאולוגיה והפילוסופיה באסלאם.

 

קראו פחות