"כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו": גילויים חדשים בשירת ספרד ובשירי שמואל הנגיד – ד"ר יהונתן ורדי

יהונתן ורדי הוא מומחה לשירה העברית שחוברה בספרד המוסלמית בימי הביניים, ובמיוחד לשירתו של ר' שמואל הנגיד. בשנים האחרונות הוא שוקד על הכנת מהדורה חדשה של ה'דיואן', ספר השירים של הנגיד. הוא גילה כמה שירים חדשים שהיו גנוזים עד כה ואף הוכיח ששמואל הנגיד הוא המחבר האמיתי של כמה שירים שיוחסו למשוררים אחרים. 

ד"ר יהונתן ורדי הוא עמית מחקר לבתר דוקטורט במרכז מנדל-סכוליון למחקר רב תחומי במדעי הרוח והיהדות. הוא החל את דרכו האקדמית כתלמיד החוג לספרות עברית ותוכנית 'אמירים' באוניברסיטה העברית, והמשיך בה לתואר שני ולדוקטורט בהנחיית פרופ' שולמית אליצור. הוא מומחה לשירה העברית שחוברה בספרד המוסלמית בימי הביניים, ובמיוחד לשירתו של ר' שמואל הנגיד (1056-993), איש אשכולות שחי לפני אלף שנה והיה שר בכיר ומפקד צבאי בממלכת גרנדה, רב ופוסק הלכה, בלשן עברי ופרשן מקרא, וכמובן גם אחד מגדולי המשוררים העבריים בכל הדורות.

 

בשנים האחרונות יהונתן שוקד על הכנת מהדורה חדשה של ה'דיואן' – ספר השירים של הנגיד. הוא נסמך על כתבי יד רבים מימי הביניים, שמקורם במצרים (ב'גניזה הקהירית' המפורסמת ובגניזות אחרות), בתימן, באירופה, ובקהילות הספרדיות שישבו באימפריה העותומנית. מעניין לציין שכתבי יד שמקורם בספרד – מקום חיבורו של הספר – לא שרדו בכלל.

 

לדבריו, המהדורה האחרונה שבה הודפס ה'דיואן' של הנגיד יצאה לאור לפני חמישים שנה והיא אינה מעודכנת מבחינות רבות. הוא בוחן אפוא מחדש את שאלות היסוד של הספר – אילו שירים באמת חיבר הנגיד, מהו הנוסח המדויק שלהם, איך יש להבין ולפרש אותם. בין השאר הוא גילה ופרסם כמה שירים חדשים שהיו עד כה גנוזים בכתבי היד, וכן הוכיח ששמואל הנגיד הוא המחבר האמיתי של כמה שירים שיוחסו למשוררים אחרים. יהונתן הראה כי השיר 'כתב סתיו בדיו מטריו וברביביו', אחד השירים הידועים ביותר כיום מן השירה העברית בספרד, לא חובר – כפי שנהגנו לחשוב – בידי אבן גבירול אלא בידי שמואל הנגיד.  

 

המהדורה החדשה תשמש בסיס לחקירה מקיפה של שמואל הנגיד ושירתו בפרט, ושל צביונה של היצירה העברית בספרד המוסלמית בכלל. כך למשל, מחקריו של יהונתן מדגישים את חשיבותו של הסידור המקורי של דיואן שמואל הנגיד: בעוד המדפיסים המודרניים נהגו לסדר את הספר מחדש ולחלק אותו על פי נושאים, בכתבי היד אפשר לראות כי הספר במקורו נערך בערבוביה גדולה של נושאים וז'אנרים, אבל בסידור כרונולוגי, על פי מועד חיבור השירים. קריאה בספר על פי סידורו המקורי תעניק לנו לא רק את התענוג ההיסטורי של קריאה בספר כפי שסודר ונקרא לפני אלף שנה, אלא גם אפשרות לעמוד על התפתחותו ושינויי טעמו של המשורר, ובכך גם לנסות ולשחזר ביוגרפיה רוחנית ויצירתית של אחד מגדולי האישים בדורו, שיש בה כדי ללמד אותנו על התקופה כולה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

פרופ' מלכה רפפורט חובב

הממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית – פרופ' מלכה רפפורט חובב

 

פרופ' מלכה רפפורט חובב מהחוג לבלשנות ומחזיקת הקתדרה על שם הניה שרף במדעי הרוח זכתה לאחרונה בבפרס מחקר מטעם הקרן על שם אלכסנדר פון הומבולדט על מחקרה המתמשך בחקר הבלשנות. במחקרה לאורך השנים היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה.

קרא עוד
מלכה עוסקת בממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית.  במחקרה לאורך השנים – בחלקו בשיתוף עם פרופסור בת לוין מאוניברסיטת סטנפורד – היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה. לאחרונה מלכה החלה לחקור שינוי בפרופיל הטיפולוגי של השפה העברית כחלק מהתפתחות השפה בהשפעת מגע עם לשונות אחרות.

תבניות אלו חושפות את הדרכים שבהן שפות מקודדות מושגים כגון גרימה, תנועה במרחב, שינוי מצב, קניין, מושגים טמפורליים שונים ועוד. התיאוריות שפיתחה מלכה, השפיעו ושולבו במחקרים בבלשנות בניתוח תופעות של שפות רבות ומגוונות בעולם, בפסיכולוגיה של השפה ובפילוסופיה של השפה, ובמדעי המחשב, בתחום עבוד שפה טבעית. ספריה פורסמו בכמה הוצאות לאור ידועות כגון MIT Press, Oxford University Press, Cambridge University Press  ו- John Benjamins.

מלכה למדה לתואר ראשון ב- Brooklyn College שבאוניברסיטת העיר ניו יורק, ואת הדוקטורט כתבה בחוג לבלשנות ופילוסופיה ב-MIT.  לאחר בואה ארצה, הייתה חברת סגל בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן ובשנת 1999 נקלטה בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית ולאחר מכן עברה לחוג לבלשנות. היא לימדה גם בחוג למדעי הקוגניציה והמוח. במשך השנים הייתה עמיתה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד, במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובסכוליון, ושימשה מרצה אורחת באוניברסיטת רטגרס וחוקרת אורחת באוניברסיטאות קונסטנץ, פומפאו פאברה בברצלונה והומבולדט אשר בברלין.  היא מהחברים המייסדים של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית ואף כיהנה כנשיאת האגודה וגם כחברה מייסדת של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, שאף עמדה בראשו.

במסגרת פרס הומבולדט למחקר, מלכה תשהה באוניברסיטת הומבולדט בברלין לצורך שיתוף פעולה מחקרי עם עמיתי מחקר בבלשנות.

 

קראו פחות
עודד נאמן

הקשרים שבין הפילוסופיה, הפוליטיקה והספרות — ד"ר עודד נעמן

ד"ר עודד נעמן הצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל החוג לפילוסופיה ולמרכז לפילוסופיה של המוסר ופילוסופיה פוליטית באוניברסיטה העברית. הוא עוסק בקשרים שבין הפילוסופיה, הפוליטיקה והספרות.

קרא עוד

עודד השלים לימודי תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ב-2007. בשנת 2015 הוענק לו התואר ד"ר בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד ואחר כך ובמשך שלוש שנים הוא היה מרצה ועמית פוסט-דוקטורט במרכז לאתיקה ובמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת סטנפורד. הוא חזר לישראל ב-2018 והיה עמית בתכונית עמיתי מרטין בובר למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית במשך ארבע שנים וכעת הוא  מצטרף למחלקה לפילוסופיה ולמרכז לפילוסופיה של המוסר ופילוסופיה פוליטית כמרצה בכיר.

 

עודד עוסק בפילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הרגש, פילוסופיה פוליטית וקשרים בין פילוסופיה וספרות. הרעיון שמניע את המחקר של עודד הוא שהרגש והתבונה כרוכים זה בזה ללא הפרד. לא רק שהרגש אינו מנוגד להיגיון, הוא מעצב ומבטא את עקרונות הרציונליות והמוסר שלנו. לכן, למשל, אנחנו שואלות ושואלים את עצמנו לא רק מה גורם לכעס, לאהבה, לחרטה ולאושר שאנחנו חוות וחווים, אלא גם: מה מצדיק רגשות אלו? האם הם ראויים ומה משמעותם? מאותה סיבה, המחשבה הרווחת שרציונליות טהורה נעדרת רגש היא מחשבה שגויה.

 

עודד פרסם שורה של מאמרים על אודות ההיגיון שעל-פיו רגשות משתנים בזמן. חרטה, אֵבֶל, כעס וטינה הם רגשות שמסתכלים אל העבר — אל טעויות, אובדן, עוולות ובגידות שלא ישתנו לעולם. כיצד, אם כן, ניתן להצדיק את השינויים שחלים ברגשות אלו? האם עם התפוגגות הכעס על העוול שנעשה לנו או התפוגגות החרטה על הטעות שעשינו, אובדים לנו גם ההבנה והזיכרון של חשיבות העוול והטעות? האם כדי לזכור את אהובינו שמתו עלינו להתאבל לנצח? עודד טוען שהעיון ברגשות חושף תפיסה תהליכית של רציונליות המנוגדת לתפיסה הרווחת של רציונליות, שהיא תפיסה מצבית. העוול, הטעות והאובדן לא מצדיקים מצב רגשי מתמשך אלא תהליך מורכב המתממש במשך הזמן.

 

בימים אלו, עודד כותב ספר שמחבר בין ההיגיון הרגשי שלנו לשאלות יסודיות בפילוסופיה של המוסר. על פי הספר, הבלתי-נסבל מהווה קטגוריה מוסרית וערכית שמאירה באור חדש שאלות מוסריות בוערות.

 

מתעניינים בשאלות דומות לשאלות שעודד חוקר? עיינו במאמרו כאן.

קראו פחות
הדס שמבדל

בין ממצאים ארכיאולוגיים לספרות חז"ל הארץ ישראלית: ייצור לחם וצריכתו בארץ ישראל הרומית והקשריו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים – הדס שמבדל

הדס שמבדל – מלגאית במרכז מנדל סכוליון וחברת קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים" – עוסקת  בחקר חיי היום-יום בתקופה הרומית בארץ ישראל  על ידי השוואה בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ ישראלית.

קרא עוד

במהלך לימודיה לתואר הראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטה שלנו הדס נחשפה לפוטנציאל האתנוגרפי העצום הטמון בספרות חז"ל, אף על פי שעיקר מטרתה לפסוק הלכה, ולכך שישנן מעט מאד מחקרים שמשלבים בין ידיעות ארכיאולוגיות לספרות חז"ל. על מנת לרכוש כלים לחקר הספרות התלמודית, המשיכה הדס  לשנת השלמות בחוג לתלמוד ולאחר מכן לתואר שני בתוכנית המצטיינים בשלהי העת התיקה ומורשתה.

התזה שלה, בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר (שהיה מלגאי מנדל סכוליון לבתר דוקטורט וכיום חבר בקבוצת המחקר "העבר בעבר" במרכז מנדל סכוליון), עסקה  במספר מרכיבים של בית המגורים הארץ ישראלי ומה ניתן ללמוד על אודותם באמצעות השוואה בין הממצא החומרי לספרות חז"ל.  בין היתר – הציעה הדס במחקרה זיהוי חומרי למונח "חדות" שמופיע בספרות חז"ל ושמשמעותו אבדה במרוצת הזמן. הסתבר שמדובר במתקן אחסון תת-קרקעי, שנפוץ בארץ-ישראל בתקופה הרומית הקדומה. הדס אף כתבה מאמר בנושא (בשיתוף מנחה העבודה) שעתיד לצאת לאור.  

עבודת הדוקטורט –  בהנחייתם של חוקרי המכון לארכיאולוגיה פרופ' זאב וייס (חבר קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים" במרכז מנדל סכוליון) ופרופ' עוזי ליבנר –   עוסקת בייצור ובצריכה של לחם בארץ ישראל הרומית, במתודה המשווה בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ ישראלית, לצד בחינה של מקורות ספרותיים נוספים מן התקופה הרומית, אוסטרקונים, עדויות אפיגרפיות ותיאורים אמנותיים.

מטרת המחקר להבין כיצד התנהלה כלכלת הלחם של ארץ ישראל, את אופן צריכתו בסעודה, וכן לעמוד על קשרים חברתיים, כלכליים ותרבותיים בין התושבים היהודים, הפגאניים והנוצרים של הארץ, ובינם לבין אזורים שונים באימפריה. 

ההשתתפות בקבוצת המחקר מהווה בעבור הדס חוויה מעצימה ומעשירה. מטרתה של הקבוצה לחקור את האופן שבו גבולות תרבותיים וחברתיים מובנים באמצעות פרקטיקות של אכילה ואי-אכילה. חברי הקבוצה מזמינים הרצאות אורח ממרצים שעוסקים בתחומים שמעניינים אותם כקבוצה, ובנוסף משתפים אחד את השני במחקרים האישיים בתחום.

 

קראו פחות