לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. היא הייתה מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין, והיא הצטרפה לסגל הפקולטה שלנו לאחר שלוש שנים כעמיתת מחקר והוראה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

מחקריה של תמי בוחנים את ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. היא עוסקת במחקר ובכתיבה בעיקר בנושאים הנוגעים בהתפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, כלכלה פוליטית, משפט מסחרי-כלכלי בסין והשלכותיו החברתיות, וכן בהקשרים משפטיים-פוליטים-חברתיים הכרוכים בהתעצמותה הכלכלית של סין בזירה הגלובאלית.

לתחומי המחקר הללו תמי הגיעה לאחר מספר שנים של עשייה משפטית בסין. עשייה זו הציתה בה את הסקרנות להעמיק בחקר יחסי הגומלין בין התפתחות המשפט לכלכלה פוליטית בסין של ימינו.

בימים אלה תמי מתמקדת בסיום כתיבת ספרה Law and Political Economy in Corporate China: Evolution or Revolution in Market Development שעתיד לצאת לאור בהוצאת Cambridge University Press.  

לאחרונה היא הוזמנה למסור עדות מומחה בנוגע לבעלות ולהשקעות הממשל הסיני בחברות מסחריות בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקני במסגרת שימוע ציבורי שעסק בהקשרים הכלכליים והבטחוניים ביחסי סין-ארצות הברית. עדותה התבססה על מחקריה ובפרט על מאמרה האחרון Illiberal Governance and the Rise of China's Public Firms: An Oxymoron or China's Greatest Triumph?

לאתר האישי של תמי גרוסוולד עוזרי לחצו כאן

פרופ' אורי גבאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא ולאשורולוגיה. אחרי התואר הראשון הוא החליט להמשיך ללימודים מתקדמים באשורולוגיה – תחום המחקר שמתמקד בתרבות מסופוטמיה הקדומה על פי מאות אלפי הלוחות בכתב היתדות שהתגלו בחפירות בעירק ובסוריה ואשר נמצאים כיום במוזיאונים שונים בעולם.

אורי חוקר טקסטים העוסקים בפולחן, בעיקר תפילות בלשון השומרית, וטקסטים פרשניים באכדית. חלק גדול מן המחקר על טקסטים כאלו הוא פילולוגי: פענוח הלוחות, זיהוי היצירות, הכנת מהדורות מדעיות, איסוף מקבילות, וכדומה. מתוך העיסוק הפילולוגי עולות גם שאלות כלליות יותר על הדת והתרבות המסופוטמית: כיצד התבצע הפולחן במקדש? מה הייתה המשמעות הדתית של הפולחן? מה היו הטכניקות הפרשניות של המלומדים המסופוטמים? ומה היה יחסם לטקסטים שלהם עצמם?

מענק המחקר מטעם ה- ERC יאפשר לאורי לחבר מחדש בין שני התחומים, בין הפולחן לפרשנות, שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים: כהני מסופוטמיה. הוא ינסה  להבין מה הקשר בין הפולחן לבין הפירושים, ויתמקד בעיקר באופן שבו הכהנים מפרשים את הטקסים שהם ביצעו, ובאופן שבו הם השתמשו בידע הפולחני שלהם בעת שהם כתבו פירושים כמלומדים.

חלקו הארי של תקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר לחוקרים בפרויקט לנסוע למוזיאונים שונים בעולם ולעבוד בהם על הלוחות שאותם הם חוקרים.

משנת 2007 האיחוד האירופי מעניק מענקי מחקר לחוקרים בתחומים שונים. הזוכים נבחרים מבין אלפים שהגישו הצעות מחקר בשם אוניברסיטאות ומוסדות בכל רחבי אירופה. ההצעות הנבחרות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך בתחומם.  האוניברסיטה העברית מדורגת כיום במקום העשירי באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקריה מאז שהמועצה האירופית למחקר יזמה את חלוקת המענקים, והפקולטה שלנו מתברכת בכל שנה בכמה חוקרים שזוכים בהם.

רות שטרן היא דוקטורנטית בחוג ללשון העברית, מלגאית נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית ומלגאית רוטנשטרייך בתוכנית הדוקטורנטים בבית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עד השנה האחרונה הייתה חברה בקבוצת הERC "התהוות העברית החדשה כמקרה בוחן של אי רציפות לשונית" EMODHEBREW בראשות פרופ' עידית דורון ז"ל, שפעילותה הסתיימה בטרם עת. היא החלה את דרכה האקדמית באוניברסיטה העברית בחוג ללשון העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל, והמשיכה בה לתואר שני ולתואר שלישי בהנחיית פרופ' יעל רשף. נוסף על אלה, רות עובדת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

עבודת הדוקטור של רות מתמקדת בהתגבשות מִשְׁלַב הכתיבה הרשמית בעברית החדשה. המחקר מתבסס על לשונם של מכתבים רשמיים שנשלחו לוועד הלשון או נשלחו ממנו בראשית המאה ה-20, ובודק את מקורותיו ההיסטוריים ואת תהליך ההסדרה וההאחדה שחל במשלב זה בעברית החדשה המוקדמת.

העבודה מראה שהתגבשות המשלב התאפשרה בזכות שני גורמים עיקריים: ראשית, תהליך היצירה של המשלב הרשמי בעברית החדשה התאפשר הודות לחזרה אל הדיבור בעברית, ולכן עקבותיו ניכרים בעיקר במכתבים שנכתבו בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. שנית, אמנם משלב זה היה חדש בעברית אך יצירתו התאפשרה הודות לרצף הכתיבה העברית לאורך תקופת הביניים, כשהעברית לא הייתה שפת אימו של איש. בידי הכותבים היו נתונות נוסחאות אפיסטולריות שונות שנקלטו ושימשו בעברית לאורך תקופת הביניים. נוסחאות אלה הקלו על יצירת המשלב החדש, ותפקידה של העברית החדשה היה בעיקר בהסדרתן ולא ביצירתן יש מאין.