חותמות יהודיות ותרבות חומרית באימפריה הגרמנית בימי הביניים – ד"ר אנדראס לנרץ

מחקריו של ד"ר אנדראס לנרץ – עמית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה וחוקר בתחום ההיסטריה היהודית בימי הביניים – מלמדים אותנו על חייהם של היהודים בצפון אירופה בימי הביניים, ובמיוחד על האופים, החייטים, עושי השופרות, הקצבים, הצורפים, יצרני הקוביות ואפילו בוני מלכודות עכברים!

אנדראס לנרץ הוא היסטוריון חברתי-תרבותי שחוקר את חיי היום יום של יהודי צפון אירופה בימי הביניים. הוא למד היסטוריה, פילולוגיה ויידיש באוניברסיטת טריר בגרמניה. לימודי היידיש פתחו בעבורו צוהר לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועוררו את סקרנותו להקדיש את המשך לימודיו לחקר התרבות הזו.   

אנדראס כתב את עבודת הדוקטורט שלו במכון אריה מיימון שבאוניברסיטת טריר, בהנחייתם של פרופ׳ אלפרד הברקמפ ופרופ׳ לוקס קלמנס, בנושא ״חותמות יהודיות באימפריה הגרמנית בימי הביניים״. עבודתו שילבה היסטוריוגרפיה ימי ביניימית כללית והיסטוריוגרפיה יהודית עם חקר התרבות החומרית. בעבודתו הוא הראה שהיהודים לא נזקקו לחותמות לצרכים פנים קהילתיים מכיוון שהם חתמו על מסמכים שונים בעברית (בין אם על חוזים כלכליים או על שטרות גט, כתובות וכיוצא באלה). אבל כאשר הם היו צריכים לחתום על מסמכים וחוזים עם הנוצרים, הם נדרשו לחותמות כפי שהיה נהוג בגרמניה בעת ההיא, ולעיתים הם אף הוסיפו לחותמות הרשמיות גם את חתימותיהם בעברית. אנדראס הראה גם שהשימוש בחותמות בקרב יהודים אמידים התפתח במקביל לצורך בחותמות אצל שכניהם העירוניים. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו אותו הייתה כיצד נוצרו החותמות האלה, האם בידי בעלי מלאכה יהודים או נוצרים.

שאלה זו הובילה את אנדראס למחקרו הנוכחי שמתמקד בבעלי מלאכה ואמנים יהודים בצפון אירופה בימי הביניים. איך למדו היהודים את האמנויות שלהם? איזה סוג של שתוף פעולה היה בינם ובין שכניהם הנוצרים? באילו מקצועות הם עסקו ומדוע? ראשיתו של מחקר זה בהצטרפותו של אנדראס לקבוצת המחקר של ה-ERC ״מעבר לאליטה: חיי יום יום של יהודים באירופה הצפונית בימי הביניים״ בראשות פרופ׳ אלישבע באומגרטן. העבודה המשותפת עם חברי וחברות הקבוצה אפשרה לו להעמיק את ידיעותיו על חיי היום יום של יהודי אשכנז, והקנתה לו כלי מחקר חדשים לרבות היכולת לקרוא ולפרש מקורות עבריים מהתקופה.

ספרו של אנדראס על החותמות היהודיות יצא לאור בגרמנית ממש בימים אלו (נובמבר 2020) והוא כבר טורח על כתיבת ספרו החדש על בעלי המלאכה והאמנים היהודים בצפון אירופה בימיי הביניים.

 

אולי יעניין אותך גם

חברי קבוצת המחקר

מחלות, מגפות ואנשי רפואה – קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון"

קבוצת המחקר "היסטוריה אזורית של המזרח התיכון" בראשותה של פרופ' ליאת קוזמא כוללת 11 חוקרים וחוקרות, תלמידי מוסמך, דוקטורט ובתר דוקטורט, שעוסקים בהיסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של הרפואה, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות.

קרא עוד

קבוצת המחקר היסטוריה אזורית של הרפואה במזרח התיכון (MidEastMed) עוסקת ברפואה ובבריאות במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין השנים 1960-1830. הפרויקט ממומן על ידי מועצת המחקר האירופית (ERC) מאז ספטמבר 2017.

 

את הפרויקט מובילה פרופ' ליאת קוזמא, ראש הקתדרה ע"ש הארי פרידנוואלד לחקר ההיסטוריה של הרפואה של האוניברסיטה העברית והחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. צוות המחקר כולל 11 חוקרות וחוקרים, ביניהם תלמידי מ.א., דוקטורט ובתר דוקטורט.

 

הקבוצה עוסקת בתנועה של מחלות, של אנשי רפואה ושל ידע מתוך פרספקטיבות גלובליות ומקומיות כאחד. השילוב בין הגלובלי והמקומי מאפשר לה להבין כיצד תהליכים היסטוריים ארוכי טווח השפיעו על העברה של מחלות וטיפול בהן, על התבססות מקצועות הרפואה השונים, והשפעתם על פרויקטים תרבותיים, לאומיים ומעמדיים באזורנו. מתחילת פעילותו ועד היום, יצרה הקבוצה מאגר ידע היסטורי, קורסים ומחקרים אקדמיים, ויוזמות נוספות בשיתוף עם מוסדות אקדמיים ותרבותיים בישראל.


הנושאים שהקבוצה חוקרת כוללים היסטוריה חברתית ואינטלקטואלית של רפואה, ידע רפואי, פרקטיקות דתיות, מחלות ובריאות. למשל, התפתחות הרפואה באימפריה העות'מאנית המאוחרת; הקשרים בין חברות במזרח התיכון וצפון אפריקה לארגוני בריאות הומניטריים בינלאומיים; ההתערבות של הקולוניאליזם הבריטי בפיתוח שירותי בריאות בפלסטין; והתפתחות הערים ושירותי בריאות הציבור בימי הממשל הצבאי בישראל.


עד כה ביקרו החוקרים והחוקרות בארכיונים ובספריות באיסטנבול, פריז, נאנט, לונדון, אוקספורד, וושינגטון וניו יורק, בהם נחשפו לפרסומים בשלל שפות, ביניהן ערבית, צרפתית, אנגלית, עברית, לדינו ותורכית עות'מאנית. הקבוצה ארגנה כנסים בינלאומיים בירושלים ובנצרת, ומושבים בכנסים בינלאומיים בספרד, בבריטניה, בגרמניה ובארה"ב.

 

הפרויקט MIDEASTMED כולל מחקרים אינדיבידואלים שעוסקים בהשפעה של סוכנים ושיח פרופסיונלי על רפואה ובריאות.
 

ליאת קוזמא חוקרת את ההיסטוריה של לימודי הרפואה במזרח התיכון, הרשתות האזוריות שהן יצרו בין רופאים במדינות האזור, ואת ההיסטוריה של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. ניקול כיאט חוקרת רופאים בפרובינציות של האימפריה העות'מאנית ומתמקדת בתרגום של ידע רפואי בין המערב לעולם הערבי. חגית קריק חוקרת את האימפריה הבריטית במזרח התיכון, ומתמקדת בפעולתם של צוותים רפואיים בפיתוח וניהול שירותי בריאות. בני נוריאלי חוקר הבניית ידע ביו-רפואי ומתמקד בארגונים יהודיים בצפון אפריקה ובבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. לי צ'יפמן חוקרת היבטים חברתיים ואינטלקטואליים של רפואה והמדע בעולם האיסלמי של ימי הביניים. אחמד מחמוד חוקר את השפעת הרפואה על צמיחת הערים בצפון הארץ משלהי התקופה העות'מאנית. נטע תלמוד חוקרת את השפעת מחלת הכולרה על עיצוב היחסים המעמדיים והקהילתיים באימפריה העות'מאנית. אנאבלה אספרנסה חוקרת פרקטיקות דתיות ורפואיות בקרב נשים יהודיות באימפריה העות'מאנית. דן קדם חוקר את השפעתם של ארגון הבריאות של חבר הלאומים וארגון הבריאות העולמי על חברות במזרח התיכון. מעיין ללוש חוקרת את תחום הגניקולוגיה בתוניסיה, אלג'יריה ומרוקו הקולוניאליות. אדם ענבוסי חוקר את שירותי בריאות הציבור בימי הממשל הצבאי בישראל. אילן ארונין חוקר את הקשרים בין הרפואה המודרנית וההגות האיסלמית במצרים.

 

חברי קבוצת המחקר

 

מעבר לפעילות האקדמית, הקבוצה פועלת להפיץ את תוצרי המחקר שלה ולהנגיש אותם לציבור הרחב. לשם כך נרקם שיתוף פעולה עם מוסדות תרבותיים וציבוריים בישראל. חוקרי הקבוצה שימשו כיועצים אקדמיים לתערוכה במוזיאון עיריית חיפה ב-2019, שעסקה בהיסטוריה של בית החולים רמב"ם וכללה קטלוג תלת לשוני. כמו כן, סייעו החוקרים למיין ולסרוק מסמכים בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ביניהם ארכיונים פרטיים של עשרות רופאים יהודים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. בנוסף לכך, בשנתיים האחרונות חברי הפרויקט התראיינו בעיתונות הכתובה והמצולמת על שירותי הרפואה במזרח התיכון במאה ה-19, ופרסמו מאמרים קצרים בסדנה להיסטוריה חברתית ב"הארץ", על הטיפול בגזזת בקרב יהודי צפון אפריקה, על שיעורי האנטומיה וגופות בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, ועל השפעת אפידמיות על פיקוח תנועה ושירותי רפואה ברחבי האימפריה העות'מאנית והבריטית.

 

גולת הכותרת של הפרויקט הוא מאגר של ידע היסטורי שכולל מידע אודות רופאים, רוקחים, אחיות ומיילדות שפעלו באזור המזרח התיכון בשנים 1960-1830. ביוני 2020 המאגר כלל יותר מידע על למעלה מ-6000 איש ואישה, 1500 מוסדות וארגונים, ל-1100 ישובים. חברי וחברות הקבוצה צופים שהמאגר יתרחב בשנים הקרובות ויעזור לחוקרים מרחבי העולם שעוסקים בהיסטוריה של הרפואה.

 

מתוך מטרה להגיע אל הציבור הרחב עם תוצרי המחקר פיתחו החוקרים משחק קלפים שמלמד מושגי יסוד בהיסטוריה של רפואה, וגם משחק לוח המדמה עלייה לרגל למכה במפנה המאה ה-20, שמלמד על אתגרים לוגיסטיים ורפואיים בהיסטוריה של עלייה לרגל.


נוסף על כך, הם יצרו לאחרונה סיור מצולם על בתי החולים הראשונים שהוקמו בירושלים. הסיור כולל כמה תחנות ומציע היסטוריה מקומית עשירה של מוסדות ומומחים רפואיים בארץ.  המשחקים והסיור משמשים את החוקרים והחוקרות גם בקורסים שהם מעבירים לסטודנטים בחוג למזרח תיכון וגם בחוג לרפואה.

 

קראו פחות
ד"ר יוסי זיידנר

נא להכיר: "טיפוס אדם נשר רמלה" (טיפוס אדם קדמון "חדש") – ד"ר יוסי זיידנר

ד"ר יוסי זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה וצוותו גילו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה" מאובן אנושי, ששרידיו זוהו על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ' ישראל הרשקוביץ, ד"ר הילה מאי וד"ר רחל שריג) כטיפוס חדש של אדם קדמון! שרידי המאובן הובילו להתפתחויות חדשות בחקר האבולוציה והם מציעים פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם.

קרא עוד

הממצאים החדשים התפרסמו ב-24 ביוני 2021 בשני מאמרים מקבילים בכתב העת Science. תגלית המאובן יוצאת דופן מאחר שעד כה לא עלה בדעתם של החוקרים שלצדו של ההומו ספיינס הקדום הסתובבה בארץ ישראל קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. התגלית והממצאים שנמצאו בקרבתה פותחים לנו צוהר בזמן ומאפשרים לנו לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו של האדם הקדום ה"חדש", שהיו קרובים מאוד לאלו של ההומו ספיינס.

האדם הקדום ה"חדש" מכונה "טיפוס אדם נשר רמלה" על שם מקום גילויו (אתר מפעל המלט נשר שליד רמלה). הוא חי עד לפני 130 אלף שנה, וחולק כמה תכונות עם האדם הניאנדרטלי וגם עם בני אדם קדומים יותר דוגמת ההומו ארקטוס. עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני בשל מבנה גולגולת אחר לחלוטין. החוקרים שהשתתפו במחקר סבורים שקבוצת האדם הקדום שהגלתה היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפחו מרבית אוכלוסיית האדם בתקופת הפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטליים מאירופה.

יוסי חקר את הממצאים שנמצאו ליד המאובן, ובמיוחד את כלי הצור שהתגלו באתר החפירות, ומצא ש"אדם נשר רמלה" היה צייד מחונן שהשתמש באותן שיטות וטכנולוגיות לייצור כלי צור כמו ההומו ספיינס שחי באזור באותה התקופה. האדם הקדום ה"חדש" ניחן גם ביכולת לייצר כלים מתוחכמים ומודרניים שעד כה זוהו רק בזיקה לקבוצות אדם שנחשב למפותח יותר מבחינה אבולוציונית – האדם המודרני או אדם הניאנדרטלי. כלומר, הדמיון בשיטות יצור הכלים מעיד ששתי הקבוצות קיימו קשרים תרבותיים קרובים כאן בארץ ישראל, אחרת אי אפשר היה להגיע לאותו דמיון ביצור כלי הצור. סביר להניח ששתי הקבוצות היו באינטראקציה קרובה, ישבו זו לצד זו ולמדו זו מזו.

יוסי זיידנר

לתקצירי המאמרים באתר Science:

Middle Pleistocene Homo behavior and culture at 140,000 to 120,000 years ago and interactions with Homo sapiens

A Middle Pleistocene Homo from Nesher Ramla, Israel

 

קראו פחות
ד"ר איאן מקורמק

חדש בפקולטה: חקר הבודהיזם הטיבטי והוראתו – ד"ר איאן מקורמק

 

ד"ר איאן מקורמק הצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדע הדתות ובחוג ללימודי אסיה. הוא מרצה לבודהיזם טיבטי בחסות קרן קינטסה (Khyentse Foundation), ועוסק בקוסמולוגיה ותיאולוגיה בודהיסטית בטיבט בראשית התקופה המודרנית.

קרא עוד
איאן כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת הרווארד על הקוסמולוגיה והתיאולוגיה הבודהיסטית בטיבט בתקופת ראשית המדינה הבודהיסטית המודרנית. לפני שהוא הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית הוא היה עמית שינג'ו איטו בתוכנית הבתר דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי. מחקרו מתמקד באווירה האינטלקטואלית הקוסמופוליטית בראשית טיבט המודרנית, ובמיוחד במחשבה הבודהיסטית ובפרקטיקה הבודהיסטית.

בימים אלו הוא כותב ספר על ההיסטוריה, התאוריה והחומריות בשלוש היצירות הטיבטיות הגדולות והחשובות של המדינה הטיבטית המרכזית: היכל הקבר המוזהב של הדלאי לאמה החמישי, הארמון המלכותי בלהסה (Lhasa) וחג ההנצחה של הדלאי לאמה. הספר מתמקד בחקר הממלכה הבודהיסטית, בהיסטוריה הפוליטית והאינטלקטואלית בראשית אסיה המודרנית, וביחסי דת ומדינה.

מטרות המחקר של איאן להרחיב ולהעמיק את חקר הבודהיזם בתקופת ראשית המדינה הטיבטית המודרנית, בדגש על ספרות ועל טקסים. הוא חוקר גם נושאים נוספים שמתכתבים עם תחומי מחקרו המרכזיים, דוגמת ההיבטים הספרותיים והחברתיים של הנאום וההטפה בבודהיזם הטיבטי.

 

קרן קינטסה היא ארגון ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 2001 במטרה לתמוך בכל מסורות הלימוד והתרגול הבודהיסטי. הקרן תומכת בפרויקטים לשימור ולתרגום טקסטים ובמכללות נזירות מסורתיות באסיה, מפעילה תוכנית מלגות ופרסים עולמית, ומקדמת פיתוח אקדמי של לימודים בודהיסטים באוניברסיטאות גדולות.

 

 

קראו פחות