עודד השלים לימודי תואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ב-2007. בשנת 2015 הוענק לו התואר ד"ר בפילוסופיה מאוניברסיטת הרווארד ואחר כך ובמשך שלוש שנים הוא היה מרצה ועמית פוסט-דוקטורט במרכז לאתיקה ובמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת סטנפורד. הוא חזר לישראל ב-2018 והיה עמית בתכונית עמיתי מרטין בובר למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית במשך ארבע שנים וכעת הוא  מצטרף למחלקה לפילוסופיה ולמרכז לפילוסופיה של המוסר ופילוסופיה פוליטית כמרצה בכיר.

 

עודד עוסק בפילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הרגש, פילוסופיה פוליטית וקשרים בין פילוסופיה וספרות. הרעיון שמניע את המחקר של עודד הוא שהרגש והתבונה כרוכים זה בזה ללא הפרד. לא רק שהרגש אינו מנוגד להיגיון, הוא מעצב ומבטא את עקרונות הרציונליות והמוסר שלנו. לכן, למשל, אנחנו שואלות ושואלים את עצמנו לא רק מה גורם לכעס, לאהבה, לחרטה ולאושר שאנחנו חוות וחווים, אלא גם: מה מצדיק רגשות אלו? האם הם ראויים ומה משמעותם? מאותה סיבה, המחשבה הרווחת שרציונליות טהורה נעדרת רגש היא מחשבה שגויה.

 

עודד פרסם שורה של מאמרים על אודות ההיגיון שעל-פיו רגשות משתנים בזמן. חרטה, אֵבֶל, כעס וטינה הם רגשות שמסתכלים אל העבר — אל טעויות, אובדן, עוולות ובגידות שלא ישתנו לעולם. כיצד, אם כן, ניתן להצדיק את השינויים שחלים ברגשות אלו? האם עם התפוגגות הכעס על העוול שנעשה לנו או התפוגגות החרטה על הטעות שעשינו, אובדים לנו גם ההבנה והזיכרון של חשיבות העוול והטעות? האם כדי לזכור את אהובינו שמתו עלינו להתאבל לנצח? עודד טוען שהעיון ברגשות חושף תפיסה תהליכית של רציונליות המנוגדת לתפיסה הרווחת של רציונליות, שהיא תפיסה מצבית. העוול, הטעות והאובדן לא מצדיקים מצב רגשי מתמשך אלא תהליך מורכב המתממש במשך הזמן.

 

בימים אלו, עודד כותב ספר שמחבר בין ההיגיון הרגשי שלנו לשאלות יסודיות בפילוסופיה של המוסר. על פי הספר, הבלתי-נסבל מהווה קטגוריה מוסרית וערכית שמאירה באור חדש שאלות מוסריות בוערות.

 

מתעניינים בשאלות דומות לשאלות שעודד חוקר? עיינו במאמרו כאן.

מאיר בר-אשר כתב עבודת דוקטור בתחום פרשנות הקוראן השיעית בהדרכת פרופ' איתן קולברג מן החוג לשפה וספרות ערבית. הוא מתמקד בשלושה תחומי מחקר עיקריים: חקר הקוראן ופרשנותו בעולמה של השיעה; חקר השיעה ההטרודוקסית (ובעיקר הדת הנוּצַיירית-עלווית); וחקר יחסי הגומלין שבין האסלאם ליהדות. לאחרונה, ולצד העמקת מחקריו בתחום השיעה, הוא החל לעסוק גם בחקר הדת הבהאית ובתרגומים מוערים לעברית של חיבורים מתוך הקורפוס העשיר של כתבי הדת שלה.

הוא פרסם מחקרים רבים: המונוגרפיה שכתב בתחום חקר פרשנות הקוראן השיעית Scripture and Exegesis in Early Imami Shiism, נחשבת כיום אבן יסוד בחקר התחום, ולצדה פרסם שורה ארוכה של מאמרים בכתבי עת וערכים באנציקלופדיות.

בתחום חקר הדת הנוציירית-עלווית הוא פרסם שלושה ספרים ושורה ארוכה של מאמרים (חלקם בשיתוף עם עמיתו פרופ' אריה קופסקי); ובתחום יחסי הגומלין שבין אסלאם ויהדות ראה אור לפני שלוש שנים ספרו על היהודים בקוראן (Les juifs dans le Coran) בהוצאת הספרים היוקרתית Albin Michel. הספר זכה לסיקור תקשורתי נרחב בצרפת ומחוצה לה. תרגומו לאנגלית —  The Qur’an and the Jews (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון) הופיע השבוע, ולאיטלקית – Gli Ebrei nel Corano (בהוצאת ספרים בפלרמו שבסיציליה) עתיד לראות אור בשבועות הקרובים.

מאיר בר-אשר מילא שורה ארוכה של תפקידים באוניברסיטה העברית ומחוצה לה. הוא שימש שנים רבות כראש החוג לשפה וספרות ערבית ותרם תרומה ניכרת לביסוסו ולחיזוקו של החוג באמצעות קליטת סגל חוקרים מעולה שיש בו כדי לתרום לא רק לשמירה על המוניטין שיצאו לחוג בעולם אלא אף להצעידו קדימה; הוא כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה וכראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומונה כראש הקתדרה לחקר האסלאם ע"ש מקס שלזינגר ולאחרונה כראש הקתדרה לחקר הדת הבהאית. בנוסף, הוא חבר במערכת כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam; Shi‘i Studies Review (המתפרסם באוניברסיטת פרינסטון), ובמערכות כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים" היוצאים לאור ביד בן-צבי וכתבי העת "כרמלים" וالكرمل היוצאים לאור מטעם אוניברסיטת חיפה. במשך שנים אחדות הוא עמד בראש ועדת המקצוע העליונה להוראת הערבית של משרד החינוך ובתפקידו זה תרם לגיבוש תוכניות לשיפור הוראת הערבית בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במדינה.

לצד פעילותו הענפה במחקר, מאיר משקיע את מיטב כוחותיו בהוראה ובהדרכת תלמידי מחקר רבים בכתיבת עבודות מוסמך ודוקטורט (כמה מן הבולטים שבתלמידיו השתלבו במשרות תקניות באוניברסיטאות המחקר בארץ). בנוסף על הוראת תחומי מחקרו העיקריים – הקוראן ופרשנותו והשיעה ההטרודוקסית – מאיר מלמד גם קורסים בתחום השירה והספרות הקלאסית, התאולוגיה והפילוסופיה באסלאם.

 

​​​​​​מארן ניהלה פרויקטים רבים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע ועומדת משנת 2019 בראש קבוצת מחקר ב"כרונוי" – המרכז הבין-תחומי על שם איינשטיין בברלין. קבוצת מחקר חדשה בהובלתה תחל בסתיו 2022 את פעילותה במרכז מנדל סכוליון ותעסוק ב"גיבוש אליטות מקומיות בשלהי העת העתיקה: בין מערב למזרח".

מארן פעילה כעורכת אסופת מאמרים, סדרות ספרים, כתבי עת ולקסיקון לעת העתיקה ולראשית הנצרות. היא עורכת של "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" ויסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת ופוליטיקה בעולם היווני-רומי".

לאתר האישי של פרופ' מארן ניהוף לחצו כאן.