דף הבית / קריאה מחודשת של מגילת אסתר על פי מקורות מוסלמיים שמשמרים חומרים...

קריאה מחודשת של מגילת אסתר על פי מקורות מוסלמיים שמשמרים חומרים קדם-אסלאמיים על דמותה של אסתר עצמה – פרופ' אדם סילברשטיין

בחזית המחקר

אדם סילברשטיין הצטרף לסגל החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון עם פתיחתו של הסמסטר השני. אדם הוא היסטוריון של תולדות האסלאם שהשלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטת קיימברידג'. 

אדם סילברשטיין למד את כל תאריו באוניברסיטת קיימברידג'. בתואר הראשון הוא התמקד בהיסטוריה של האסלאם ובשפות הערבית והפרסית. את עבודת הדוקטורט הוא כתב על שירותי הדואר באסלאם הקדום ובחן את השפעותיהן של האימפריות הביזנטית והסאסאנית על ייסודן של הדואר האסלאמי, מוסד שהתמקד לא רק בתקשורת מלכותית בין אזורי האימפריה, אלא גם באיסוף מודיעין!

עם סיום הדוקטורט, אדם היה עמית בתר-דוקטורט של האקדמיה הבריטית במשך שלוש שנים, ולאחר מכן החל ללמד במכון למזרחנות (Oriental Institute) באוניברסיטת אוקספורד, כמרצה ובהמשך כמרצה בכיר, ושימש עמית ב-Queen's College באותה האוניברסיטה.

ב-2010 הוא עבר לאוניברסיטת לונדון (King's College), שם מונה לפרופסור חבר,  וייסד את התוכנית ללימודי הדתות האברהמיות. ב-2012 אדם עלה לארץ ולימד באוניברסיטת בר-אילן עד להצטרפותו לסגל האוניברסיטה העברית.

מחקרו של אדם הוא ברובו מחקר השוואתי.  עיקר עניינו בהיסטוריה של האסלאם בהקשרה הרחב, ובהתמקדות במקרי בוחן שדרכם אפשר להבין כיצד התרבויות האסלאמיות הקדומות עיצבו את הציוויליזציה של המזרח הקרוב בדרכים חדשות.

ספרו האחרון ראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד ועוסק במגילת אסתר בעולם האסלאמי. לפיו, מקורות מוסלמים משמרים על אסתר חומרים קדם-אסלאמיים חשובים שלא שרדו במקומות אחרים, חלקם מציעים תשובות לשאלות עתיקות אודות אסתר, כמו למשל משמעות הכינוי של המן בגרסאות היווניות של הסיפור, הסיבה מדוע מרדכי סירב להשתטח בפני המן, ואת ההקשר הספרותי של 'מזימת הסריסים' להרוג את המלך הפרסי. לאורך הספר אדם מראה כיצד הרקע התרבותי והדתי של כל אחד מהסופרים השפיע על הבנתו וסיפורה מחדש של סיפור אסתר.

 

 

אסיה – אפריקה היסטוריה

אולי יעניין אותך גם

פרופ' רות הכהן פינצ'ובר (צילום: הדס פרוש)

"היסטוריה קולית" – על מחקריה של פרופ' רות הכהן פינצ'ובר, כלת פרס רוטשילד לשנת 2022

פרופ' רות הכהן פינצ'ובר, חוקרת מוסיקה ותרבות ומחזיקת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין, היא כלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2022. פרס רוטשילד מוענק מטעם יד הנדיב מאז שנת 1959 בעבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן. הפרס מוענק מדי שנתיים בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים.

קרא עוד
רות סיימה תואר ראשון במוסיקולוגיה ובמחשבת ישראל והשלימה תואר מוסמך במוסיקולוגיה בשנת 1985. בשנת 1992 הוענק לה התואר ד"ר לפילוסופיה. את תאריה היא השלימה באוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה. היא מלאה תפקידים רבים בפקולטה ומחוצה לה: שימשה כחברה בוועדה האקדמית לתוכנית "אמירים" לתלמידים מצטיינים ולימדה בה שנים רבות; הייתה ראשת החוג למוסיקולוגיה ועמדה בראש התוכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. כמו כן, היא כיהנה כראשת המכון לאמנויות ובמקביל מונתה לעמוד בראש תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה שאותה ניהלה בשנים 2014—2017. רות הייתה חברת הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור וחברת הצוות לקידום מדעי הרוח במכון ון ליר בירושלים. בדצמבר 2016 מונתה רות לחבר הנאמנים של מכון ון ליר בירושלים ובינואר 2018 לחברת דירקטוריון הספרייה הלאומית.

היא זכתה בפרסים רבים בהם פרס קינקלדיי לספר הטוב ביותר במוסיקולוגיה בשנת 2012 מטעם האיגוד האמריקאי למוסיקולוגיה. בשנת 2017 הוענקה לה חברות כבוד (corresponding member) באיגוד זה על "הישגים יוצאי דופן בקידום חקר המוסיקה".

מחקריה של רות הכהן פינצ'ובר מבקשים להאיר על תפקידה של המוסיקה בעיצוב ושיקוף של מגמות תרבותיות ופוליטיות רחבות מן העת המודרנית המוקדמת ועד ימינו. גישתה נבנית על  תפיסתה ומחקריה על אודות דרכי ההבעה המוסיקליים וגבולותיהם. היא מתחקה אחר האופנים שבהם לשון מוסיקלית ודרמטית, וכן שפות אמנות אחרות, מעצבות עולמות מדומיניים (fictional worlds) המזמינים אותנו להיכנס מרצוננו לאשליה אסתטית מבוקרת.  היא בוחנת, בהתאם, את היצירות המובילות אותנו לחוות עולמות אלה מנקודת המבט של הסוגות המאפיינות אותן,  ובהן האורטוריה והאופרה, השיר האמנותי והעממי, וכן הזמרה הדתית, היהודית והנוצרית. 

העולמות המדומיינים של האמנות, לשיטתה, אינם נוצרים יש מאין. הם נשענים על עמדות נפשיות וחברתיות קיימות אך גם מבנים אותן מחדש. בהקשר הדתי, היא מראה כיצד צלילים מעצבים זמן ומרחב דתיים (ביצירות יוהאן סבסטיאן באך, לדוגמה) וקהילות קול ורגש (בבית הכנסת לדורותיו). היא מפרשת את האופן שבו הם מתַקפים תיאולוגיה או חותרים תחתיה. בהקשר הפוליטי, היא מצביעה על הדרכים שבהם יצירות ואירועים מושתתי-צליל מבטאים צורות משטר (מלוכה אבסולוטית, לדוגמה) או מבשרים על דרכים חלופיות לארגון החיים המשותפים (במסגרת הלאומית או הדמוקרטית). 

בין הנושאים שחקרה כלולים דרכי משמוע במוסיקת הבארוק, התקופה הקלאסית וביצירתו של ואגנר; עלייתן של תאוריות אסתטיות חדשות במאה ה-18, ואופני ביטוי חמלה ואמפתיה במוסיקה. רות בחנה ממדים פואטיים ורליגיוזיים ביצירתו של ארנולד שנברג, וניתחה אופני התחוללות דרמטית בעבודות אנימציה מוסיקלית. 

מנימוקי ועדת הפרס:

"המחקר של פרופ׳ רות הכהן פינצ'ובר על 'היסטוריה קולית' – במיוחד ההגדרה של מוסיקה יהודית כ"רעש" על ידי נוצרים באירופה הקדם מודרנית ועד למאה העשרים – שינה באופן בלתי הפיך את הדרכים וההיקף שבהם אנו יכולים להגיב ולחשוב על מוסיקה. היא הרחיבה את הדיסציפלינה של המוסיקולוגיה ביחס לתהליכים היסטוריים, פוליטיים ותודעתיים, והשכילה לשלב בכתיבתה סוגיות תיאולוגיות, פילוסופיות ואסתטיות  מתוך גישה תרבותית-הומניסטית רחבת טווח."

 

 

 

קראו פחות
אמנויות מענקים ופרסים
פרופ' מלכה רפפורט חובב

הממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית – פרופ' מלכה רפפורט חובב

 

פרופ' מלכה רפפורט חובב מהחוג לבלשנות ומחזיקת הקתדרה על שם הניה שרף במדעי הרוח זכתה לאחרונה בבפרס מחקר מטעם הקרן על שם אלכסנדר פון הומבולדט על מחקרה המתמשך בחקר הבלשנות. במחקרה לאורך השנים היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה.

קרא עוד
מלכה עוסקת בממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית.  במחקרה לאורך השנים – בחלקו בשיתוף עם פרופסור בת לוין מאוניברסיטת סטנפורד – היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה. לאחרונה מלכה החלה לחקור שינוי בפרופיל הטיפולוגי של השפה העברית כחלק מהתפתחות השפה בהשפעת מגע עם לשונות אחרות.

תבניות אלו חושפות את הדרכים שבהן שפות מקודדות מושגים כגון גרימה, תנועה במרחב, שינוי מצב, קניין, מושגים טמפורליים שונים ועוד. התיאוריות שפיתחה מלכה, השפיעו ושולבו במחקרים בבלשנות בניתוח תופעות של שפות רבות ומגוונות בעולם, בפסיכולוגיה של השפה ובפילוסופיה של השפה, ובמדעי המחשב, בתחום עבוד שפה טבעית. ספריה פורסמו בכמה הוצאות לאור ידועות כגון MIT Press, Oxford University Press, Cambridge University Press  ו- John Benjamins.

מלכה למדה לתואר ראשון ב- Brooklyn College שבאוניברסיטת העיר ניו יורק, ואת הדוקטורט כתבה בחוג לבלשנות ופילוסופיה ב-MIT.  לאחר בואה ארצה, הייתה חברת סגל בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן ובשנת 1999 נקלטה בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית ולאחר מכן עברה לחוג לבלשנות. היא לימדה גם בחוג למדעי הקוגניציה והמוח. במשך השנים הייתה עמיתה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד, במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובסכוליון, ושימשה מרצה אורחת באוניברסיטת רטגרס וחוקרת אורחת באוניברסיטאות קונסטנץ, פומפאו פאברה בברצלונה והומבולדט אשר בברלין.  היא מהחברים המייסדים של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית ואף כיהנה כנשיאת האגודה וגם כחברה מייסדת של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, שאף עמדה בראשו.

במסגרת פרס הומבולדט למחקר, מלכה תשהה באוניברסיטת הומבולדט בברלין לצורך שיתוף פעולה מחקרי עם עמיתי מחקר בבלשנות.

 

קראו פחות
פילוסופיה- לשון וקוגניציה
ד"ר יובל טל

היסטוריה קולוניאלית, תרבויות צרפת וצפון אפריקה ) – ד"ר יובל טל

ד"ר יובל טל הוא היסטוריון של צרפת המודרנית בדגש על חקר הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה במאה העשרים. הוא עוסק במפגש בין נוצרים, יהודים ומוסלמים ברחבי הים התיכון הצרפתי ובבחינת אי השוויון הפוליטי, הגזעי והמגדרי שאפיין מפגש זה.

קרא עוד

יובל השלים את לימודיו לתואר בוגר ולתואר מוסמך בחוג להיסטוריה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה הוא כתב באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס בבולטימור שבארצות הברית.
 
מקור העניין שלו בתרבויות צרפת וצפון אפריקה הוא אישי ואינטלקטואלי. למעשה, אירוע בודד דחף אותו לעסוק בהיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית: קריאת ספרו של ההוגה הצרפתי-יהודי אלבר ממי, "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש". הסוגיות הפוליטיות והפסיכולוגיות הנידונות בספר עוררו בקרבו מבוכה, סקרנות וצמא למצוא תשובות לשאלות פוליטיות חדשות שעם הזמן הפכו לשאלות מחקריות. בזמן שהותו בבולטימור, ובעקבות החשיפה האינטימית לאי השוויון המוסדי בין שחורים ללבנים בארצות הברית, פיתח יובל עניין חדש בשאלות של מעמד. שאלות אלה עומדות במוקד מחקריו החדשים, שמתמקדים בזיקה בין מוצא אתני לזהות מעמדית באירופה ובארצות הים התיכון.
 
בימים אלו יובל משלים את כתיבת הספר Estranged Universalism: Catholics, Muslims, Jews, and the French Nation-State in Colonial Algeria. בספרו הוא בוחן את המפגש באלג׳יריה בין הרפובליקה הצרפתית לשלוש הקבוצות הלא-צרפתיות שחיו בקולוניה: מוסלמים, יהודים ומהגרים קתולים מאיטליה, ספרד, ומלטה. על ידי ניתוח מקורות בצרפתית ובערבית, הוא מראה כי חברי שלוש הקבוצות האלו ביקשו להפוך לצרפתים מבלי לוותר על זהותם הקהילתית, ומגלה שפוליטיקאים צרפתיים הגיבו לשאיפות אלה בהתאם לזהות ״האתנית״ של כל אחת מהקבוצות; במהגרים הקתולים הם ראו מועמדים למיזוג ״גזעי״ עם המתיישבים הצרפתיים, את היהודים הם תפסו כאנשים שמסוגלים לתפקד כאזרחים צרפתיים אך לא יוכלו לעולם להיטמע בקהילה ה-״אתנית״ הצרפתית, ואת המוסלמים, לעומת זאת, הם זיהו כאנשים נחותים באופן מהותי ועל כן דחו את דרישותיהם לשוויון זכויות אזרחי.
על סמך ממצאים אלה, יובל טוען כי פרויקט כור ההיתוך הרפובליקני של צרפת, חרף יומרותיו האוניברסאליות, נשען על ההנחה האתנית שרק אירופאים קתוליים מסוגלים באופן א-פריורי להפוך לצרפתים.
 
קראו פחות
היסטוריה ספרויות