ד"ר דודו רוטמן הצטרף השנה לסגל התוכנית ללימודי פולקלור ותרבות עממית ולחוג לספרות עברית בפקולטה שלנו. הוא חוקר את כל היצירות העממיות שהמשותף להן טמון בהיותן יצירות שאינן משויכות למחברים מסוימים (ספציפיים) אלא לחברות שמוסרות אותן, ולכן היצירות גם משתנות ככל שהחברות עצמן משתנות. מכאן, שבהבנת משמעות היצירות הללו יש בה כדי לתרום להבנת הצדדים הבלתי מוכרים והלאו דווקא מדוברים בחברות הנחקרות.

דודו התמחה בתחום הספרות העממית היהודית באוניברסיטת תל אביב, ובמיוחד בספרות של הקהילות היהודיות השונות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. עבודת הדוקטורט שלו וספרו שהתבסס עלייה הוקדשו לחקר תפקודם של יסודות מופלאים – מפלצות, שדים, מחוזות קסומים וכו׳ – בסיפורת היהודית אשכנזית בשיאם של ימי הביניים.

בימים אלו דודו עובד על שני פרויקטים במקביל; הוא מתמקד באופן שבו התעצבו פולחני רחל אמנו וקברה בחברה הישראלית של העשורים האחרונים, ובוחן כיצד התהליכים הגאו-פוליטיים שעברו על האזור –  ובהם הסכמי אוסלו, רצח רבין ובניית גדר ההפרדה – השפיעו על הפולחנים הללו ועל מרכיב הסיפורת העממית בהם. 

כמו כן, הוא מוביל מחקר משותף עם ד״ר אוריה כפיר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמימון הקרן הלאומית למדע, שבוחן את האופן שבו עוצבו המשוררים העבריים הגדולים של ספרד בימי הביניים (יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, שמואל הנגיד ושלמה אבן גבירול) כגיבורי ספרות ותרבות. למעשה, הפרויקט מתמקד בדינמיקה של ״שם המחבר״ שלהם לאורך כאלף שנים.

דודו וכפיר פרסמו לאחרונה מאמר על המסורות העממיות שמחברות בין יהודה הלוי לאברהם אבן עזרא. לתקציר המאמר לחצו כאן. 

ד"ר טניה ורטמן כתבה את עבודת הדוקטור שלה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכתם של פרופ' משה אידל וד"ר קטרינה ריגו בנושא "צורות האֵרוס האפלטוני בזוהר: מטמורפוזות של המטפיזיקה היוונית העתיקה בקבלה של המאה ה-13".

במהלך לימודיה לדוקטורט זכתה במענקי הצטיינות מטעם ה-Studienstiftung des deutschen Volkes  ומהמכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית. עם סיום עבודת הדוקטור זכתה טניה במענק הצטיינות מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, בפרס הצטיינות ע"ש פרופ' שלמה פינס ובמלגת בתר-דוקטור של האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, והייתה עמיתת פולונסקי בשנים 2020-2018.

לפני לימודי הדוקטורט למדה טניה פילוסופיה ומוסיקולוגיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עבודת המ"א שלה התמקדה בפילוסופיה היוונית העתיקה ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ינס הלפוואסן. לצד לימודיה אלה, היא למדה גם במכון למדעי היהדות בהיידלברג, והיא בוגרת האקדמיה למוסיקה של מנהיים בהתמחות בפסנתר

לצד העניין בהיסטוריה של הרעיונות הפילוסופיים ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים, עוסקת טניה בבחינת יחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ובדרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם. שני היבטים אלה במחקריה באים לידי ביטוי בכמה מפרסומיה בשנים האחרונות, כגון במאמרה על המקורות של דימוי הנשיקה בזוהר שראה אור בכתב העתHarvard Theological Review  ובמאמרה "וכבר ידעת ההפרש שבין אוהב וחושק: דירוג רגשי האהבה אצל רמב"ם ומקורו אצל אלע'זאלי" בכתב העת תרביץ.

יהונתן מתעניין בשירת ספרד בתור ספרות מסעירה בפני עצמה, בזיקות הגלויות והסמויות שלה לספרות העברית שמן המקרא ועד ימינו, בקשריה העמוקים והמרתקים לאחותה הגדולה – השירה הערבית הקלאסית, ובאופנים שבהם היא מבטאת את מפגש התרבויות המיוחד שהתחולל בספרד בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. בשנה הבאה הוא ילמד את קורסי המבוא לשירה העברית בספרד וכן סמינרים על שירי הים והמסע של יהודה הלוי, על הדרכים לפרש בימינו שירה מימי הביניים, על החיבור התיאורטי שכתב (בערבית!) המשורר משה אבן עזרא על אודות השירה העברית ותולדותיה, וכן קורס השוואתי מיוחד על הזדקנותו של המשורר בשירת ימי הביניים ובשירה העברית המודרנית. 

סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני בחטיבה החדשה ללימודי יהדות ספרד והמזרח מוזמנים לקורסים "שאלה של פרשנות: סוגיות באינטרפרטציה של שירת ספרד" ו"עיונים ודיונים בספר עיונים ודיונים: משה אבן עזרא המשורר והתאורטיקן" שיהונתן ילמד בשנת תשפ"ג. לפרטים נוספים על החטיבה החדשה לחצו כאן.