הממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית – פרופ' מלכה רפפורט חובב

 

פרופ' מלכה רפפורט חובב מהחוג לבלשנות ומחזיקת הקתדרה על שם הניה שרף במדעי הרוח זכתה לאחרונה בבפרס מחקר מטעם הקרן על שם אלכסנדר פון הומבולדט על מחקרה המתמשך בחקר הבלשנות. במחקרה לאורך השנים היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה.

מלכה עוסקת בממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית.  במחקרה לאורך השנים – בחלקו בשיתוף עם פרופסור בת לוין מאוניברסיטת סטנפורד – היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה. לאחרונה מלכה החלה לחקור שינוי בפרופיל הטיפולוגי של השפה העברית כחלק מהתפתחות השפה בהשפעת מגע עם לשונות אחרות.

תבניות אלו חושפות את הדרכים שבהן שפות מקודדות מושגים כגון גרימה, תנועה במרחב, שינוי מצב, קניין, מושגים טמפורליים שונים ועוד. התיאוריות שפיתחה מלכה, השפיעו ושולבו במחקרים בבלשנות בניתוח תופעות של שפות רבות ומגוונות בעולם, בפסיכולוגיה של השפה ובפילוסופיה של השפה, ובמדעי המחשב, בתחום עבוד שפה טבעית. ספריה פורסמו בכמה הוצאות לאור ידועות כגון MIT Press, Oxford University Press, Cambridge University Press  ו- John Benjamins.

מלכה למדה לתואר ראשון ב- Brooklyn College שבאוניברסיטת העיר ניו יורק, ואת הדוקטורט כתבה בחוג לבלשנות ופילוסופיה ב-MIT.  לאחר בואה ארצה, הייתה חברת סגל בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן ובשנת 1999 נקלטה בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית ולאחר מכן עברה לחוג לבלשנות. היא לימדה גם בחוג למדעי הקוגניציה והמוח. במשך השנים הייתה עמיתה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד, במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובסכוליון, ושימשה מרצה אורחת באוניברסיטת רטגרס וחוקרת אורחת באוניברסיטאות קונסטנץ, פומפאו פאברה בברצלונה והומבולדט אשר בברלין.  היא מהחברים המייסדים של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית ואף כיהנה כנשיאת האגודה וגם כחברה מייסדת של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, שאף עמדה בראשו.

במסגרת פרס הומבולדט למחקר, מלכה תשהה באוניברסיטת הומבולדט בברלין לצורך שיתוף פעולה מחקרי עם עמיתי מחקר בבלשנות.

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר אירה ליאן

דמיון לאומי וריגול תעשייתי בקוריאה הדרומית - ד"ר אירה (אירינה) ליאן

ד"ר אירה ליאן מרחיבה את תפיסותינו על ריגול תעשייתי. מחקרה העכשווי מתמקד ב"מלחמת הפטנטים" בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, ובהשפעתה על המוניטין הבין לאומי של קוריאה הדרומית במאבקה על הכרה בין לאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

קרא עוד

ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

 

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

 

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

 

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

 

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית. 

 

קראו פחות
nmandelvtq.jpg

ספרות וקולנוע - פרופ' נעמי מנדל

עבור פרופ’ נעמי מנדל, ספרות וקולנוע הם כלים שמסייעים לנו להבין סוגיות חיוניות בתרבות ובפילוסופיה העכשווית ולנקוט מעורבות ביחס אליהן.

קרא עוד
תחומי המחקר  שלה מבטאים את אמונתה המתמשכת בכך שספרות, סרטים ותרבות פופולרית ומסחרית פועלים לצד אירועים פוליטיים ומשברים חברתיים כדי לסייע לנו להגדיר ולנסח את המונחים שבהם נתפסת המציאות.

ספרה  Against the Unspeakable: Complicity, the Holocaust, and Slavery in America, שראה אור בשנת 2006, בוחן באופן ביקורתי את ההנחה הרווחת כי אירועים נרחבים ואלימים אינם ניתנים לייצוג. ספרה השני, Disappear Here: Violence After Generation X, שיצא לאור ב-2015, מקשר בין התפתחויות בטכנולוגיה, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית לאחר שנות ה-60 לבין גישות תרבותיות, פילוסופיות ומוסריות לאלימות. מתוך ספר זה נבע המחקר הנוכחי של מנדל, שמתמקד בתרבות הספרותית והוויזואלית של המהפכה הדיגיטלית ושל עידן המידע. היא מנתחת ייצוגים של האקרים, גיימרים ומקודדים מאז ימיו הראשונים של המחשב האישי בשנות ה-70 ועד לתפוצה האדירה של הרשתות החברתיות הדיגיטליות בשנים הראשונות של המאה ה-21. מנדל מתמקדת בשנות ה-80 וה-90, שבהן ראו אור טקסטים רבי השפעה בעיתונות, בספרות, ברומנים גרפיים ובסרטים, הממשיכים עדיין לשמש אבני דרך חשובות עבור האקרים, מתכנתים ואנשי החזון של עידן המידע. ניתוח אבני היסוד הללו מגלה כיצד יצירות ספרותיות ויזואליות של התקופה ממלאות תפקידים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים בעולמנו הטכנולוגי העכשווי.
 

קראו פחות
dr_gvr_zq.jpg

ספרות ונחמה בימים של מגפה – ד"ר גור זק

ד"ר גור זק, ראש החוג לספרות כללית והשוואתית, עוסק בספרות מנחמת ובאופייה של הנחמה הספרותית. בימים אלו, ימי הקורונה, הוא חוזר אל יצירתו של ג'ובאני בוקאצ'ו –  מהיוצרים המשפיעים בספרות העולם – ואל אופי הנחמה הספרותית שהוא ניסה להציע לקוראיו על רקע המגפה השחורה.

קרא עוד

מקובל לטעון שקריאת ספרות מעניקה לנו נחמה. לא מעט מהיצירות הגדולות של ספרות העולם נכתבו במטרה לספק נחמה לקוראיהן – בין אם חלק מספרי הנביאים בתנ"ך, רומנסות האבירים של ימי הביניים או הרומנים הסנטימנטליים של ראשית הרומנטיקה. ואולם, כיצד בדיוק הספרות מנחמת? האם הנחמה הספרותית טמונה בעונג ובשכחה שמעניקה הקריאה, באפשרות להזדהות עם דמויות החוות סבל, או אולי דווקא בממד דידקטי כלשהו שקיים ביצירה? במה שונה נחמת הספרות מזו שמעניקה הפילוסופיה או הפסיכולוגיה? והאם גברים ונשים נוטים להפיק מקריאת ספרות נחמות שונות?

מחקרו הנוכחי של ד"ר זק בוחן את השאלות הללו באמצעות עיון במכלול יצירתו של אחד היוצרים המשפיעים בספרות העולם – ג'ובאני בוקאצ'ו, שחי ופעל באיטליה של המאה הארבע עשרה. את יצירתו הגדולה "הדקאמרון" כתב בוקאצ'ו על רקע המגפה השחורה שהשתוללה בפירנצה ב- 1348 והפכה את הצורך בנחמה לאקוטי במיוחד. ואכן, בוקאצ'ו מצהיר בפתיחה ל"דקאמרון" שמטרתו המרכזית בכתיבה היא להעניק נחמה לקוראיו ולקוראותיו.

המחקר מתחקה אחר אופי הנחמה הספרותית שניסה בוקאצ'ו להעניק והאופן בו הנחמה שהציע היוותה אבן דרך בהתפתחות היחס בין ספרות לנחמה במערב. בעוד המסורות הספרותיות והפילוסופיות מהן שאב נטו לדבוק במסר אוניברסלי של נחמה ובניסיון להדביר את התשוקות המובילות לסבל, הרי שבוקאצ'ו סבר שנחמה צריכה להיות מותאמת לנסיבות חייו הפרטיקולריות של הסובל ושהניסיון לבטל את התשוקות אינו מציאותי. הנחמה הספרותית הפכה תחת ידיו לאמפתית במקום מחנכת, מכילה במקום שופטת, פתוחה ורב-קולית במקום חד-ממדית. בד בבד, בוקאצ'ו העניק תוקף לרעיון שהספרות יכולה לנחם גם מעצם העונג והמפלט מחיי היום-יום שהיא מספקת, רעיון שעל רקע היומרות הגואלות של היצירה הגדולה שקדמה לו – "הקומדיה האלוהית" של דנטה – היה לא פחות ממהפכני. 

לקריאה נוספת:

נחמה ספרותית בשעת מגפה, המוסך – מוסף לספרות מבית הספרייה הלאומית, מאי 2020.

קראו פחות