עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

ד"ר דודו רוטמן הצטרף השנה לסגל התוכנית ללימודי פולקלור ותרבות עממית ולחוג לספרות עברית בפקולטה שלנו. הוא חוקר את כל היצירות העממיות שהמשותף להן טמון בהיותן יצירות שאינן משויכות למחברים מסוימים (ספציפיים) אלא לחברות שמוסרות אותן, ולכן היצירות גם משתנות ככל שהחברות עצמן משתנות. מכאן, שבהבנת משמעות היצירות הללו יש בה כדי לתרום להבנת הצדדים הבלתי מוכרים והלאו דווקא מדוברים בחברות הנחקרות.

דודו התמחה בתחום הספרות העממית היהודית באוניברסיטת תל אביב, ובמיוחד בספרות של הקהילות היהודיות השונות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. עבודת הדוקטורט שלו וספרו שהתבסס עלייה הוקדשו לחקר תפקודם של יסודות מופלאים – מפלצות, שדים, מחוזות קסומים וכו׳ – בסיפורת היהודית אשכנזית בשיאם של ימי הביניים.

בימים אלו דודו עובד על שני פרויקטים במקביל; הוא מתמקד באופן שבו התעצבו פולחני רחל אמנו וקברה בחברה הישראלית של העשורים האחרונים, ובוחן כיצד התהליכים הגאו-פוליטיים שעברו על האזור –  ובהם הסכמי אוסלו, רצח רבין ובניית גדר ההפרדה – השפיעו על הפולחנים הללו ועל מרכיב הסיפורת העממית בהם. 

כמו כן, הוא מוביל מחקר משותף עם ד״ר אוריה כפיר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמימון הקרן הלאומית למדע, שבוחן את האופן שבו עוצבו המשוררים העבריים הגדולים של ספרד בימי הביניים (יהודה הלוי, אברהם אבן עזרא, שמואל הנגיד ושלמה אבן גבירול) כגיבורי ספרות ותרבות. למעשה, הפרויקט מתמקד בדינמיקה של ״שם המחבר״ שלהם לאורך כאלף שנים.

דודו וכפיר פרסמו לאחרונה מאמר על המסורות העממיות שמחברות בין יהודה הלוי לאברהם אבן עזרא. לתקציר המאמר לחצו כאן. 

ד"ר האנליס קולוסקה כתבה עבודת דוקטור בלימודי ערבית באוניברסיטה החופשית בברלין, והייתה עמיתה בתוכנית מרטין בובר באוניברסיטה בשנים 2016–2020. לפני כן, היא הייתה חוקרת במרכז המחקר השיתופי 626 בפרויקט החוויה האסתטית והתמוססות הגבולות האמנותיים והתמקדה בחקר "הממדים האסתטיים של השפה הערבית: טקסט, צליל וחפץ אמנותי". באוניברסיטה החופשית בברלין, והשתתפה גם בפרויקט "קורפוס קורניקום" באקדמיה למדעים ומדעי הרוח בברלין-ברנדנבורג בפוטסדאם.

האנליס שואפת לקדם את הבנתנו את הקוראן ואת האסלאם הקדום, ולשלב במחקריה תחומי מחקר אקדמיים שונים. היא מתמקדת בחקירה ההיסטורית והספרותית של הקוראן, ובדרכי הפרשנות וההתאמה שלו למחוזות תרבותיים שונים של חברות מוסלמיות שונות.

בעשר השנים האחרונות היא מתמחה בתחומי המחקר ההיסטורי והספרותי על הקוראן ובפרשנות האסלאמית המוקדמת. כמו כן, היא עוסקת בתקופת המעבר מהעת העתיקה המאוחרת לתקופת האסלאם, ופועלת לשחזר תהליכי תקשורת והעברת ידע בטקסטים בודדים, בין טקסטים שונים ובין טקסטים לדימויים. האנליס גם חוקרת כיצד נקבעות ומתקבעות נורמות תרבותיות, דתיות ואסתטיות באמצעות ניתוח טקסטים מתקופה זו, ובמיוחד מניתוח הקשר בין הביטוי הספרותי ומושגים תיאולוגיים. יתר על כן, היא מבקשת להבין ולפענח את הקשר שבין אמצעי תקשורת שונים, כגון טקסט ותמונה, ואת החריגות מן הגבולות שביניהם.

האנליס זכתה במענק מחקר לחוקר מתחיל מטעם מועצת האיחוד האירופי – ERC, שתכליתו לחקור את הקשר שבין ספרות ותרבות חומרית לעיצוב ושינוי הידע הדתי באסלאם הקדום. הפרויקט, שיתחיל בסתיו 2021, יימשך חמש שנים וישתתפו בו חוקרים צעירים מתחומים שונים של לימודי ערבית, אסלאם ותולדות האמנות.

החוקרים יבדקו כיצד שיחות, פרקטיקות דתיות וחפצי אמנות שקשורים בראייה נוסחו והתקבלו במגוון סביבות מוסלמיות קדומות. הם מתכננים להתמקד במגוון של ממדים חזותיים שלא נחקרו עד כה בקוראן, ויתחקו אחר ההתפתחות הוויזואליות בכתבים ובחפצים מוסלמים קדומים.