ספרות וקולנוע - פרופ' נעמי מנדל

עבור פרופ’ נעמי מנדל, ספרות וקולנוע הם כלים שמסייעים לנו להבין סוגיות חיוניות בתרבות ובפילוסופיה העכשווית ולנקוט מעורבות ביחס אליהן. תחומי המחקר  שלה מבטאים את אמונתה המתמשכת בכך שספרות, סרטים ותרבות פופולרית ומסחרית פועלים לצד אירועים פוליטיים ומשברים חברתיים כדי לסייע לנו להגדיר ולנסח את המונחים שבהם נתפסת המציאות.

ספרה  Against the Unspeakable: Complicity, the Holocaust, and Slavery in America, שראה אור בשנת 2006, בוחן באופן ביקורתי את ההנחה הרווחת כי אירועים נרחבים ואלימים אינם ניתנים לייצוג. ספרה השני, Disappear Here: Violence After Generation X, שיצא לאור ב-2015, מקשר בין התפתחויות בטכנולוגיה, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית לאחר שנות ה-60 לבין גישות תרבותיות, פילוסופיות ומוסריות לאלימות. מתוך ספר זה נבע המחקר הנוכחי של מנדל, שמתמקד בתרבות הספרותית והוויזואלית של המהפכה הדיגיטלית ושל עידן המידע. היא מנתחת ייצוגים של האקרים, גיימרים ומקודדים מאז ימיו הראשונים של המחשב האישי בשנות ה-70 ועד לתפוצה האדירה של הרשתות החברתיות הדיגיטליות בשנים הראשונות של המאה ה-21. מנדל מתמקדת בשנות ה-80 וה-90, שבהן ראו אור טקסטים רבי השפעה בעיתונות, בספרות, ברומנים גרפיים ובסרטים, הממשיכים עדיין לשמש אבני דרך חשובות עבור האקרים, מתכנתים ואנשי החזון של עידן המידע. ניתוח אבני היסוד הללו מגלה כיצד יצירות ספרותיות ויזואליות של התקופה ממלאות תפקידים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים בעולמנו הטכנולוגי העכשווי.
 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר האנליס קולוסקה

חקר הקוראן: בין חקר הטקסט ופרשנות האסלאם לחקר התרבות החזותית האסלאמית הקדומה – ד"ר האנליס קולוסקה

ד"ר האנליס קולוסקה הצטרפה לאחרונה (עם פתיחתו של סמסטר ב' תשפ"א) לסגל החוג למדע הדתות בפקולטה שלנו. האנליס היא חוקרת ערבית ואסלאם, שמתמקדת בחקר הקוראן, בפרשנות האסלאם ועוסקת בחקר האסלאם בעבר ובהחווה מנקודת מבט השוואתית וחזותית.

קרא עוד

ד"ר האנליס קולוסקה כתבה עבודת דוקטור בלימודי ערבית באוניברסיטה החופשית בברלין, והייתה עמיתה בתוכנית מרטין בובר באוניברסיטה בשנים 2016–2020. לפני כן, היא הייתה חוקרת במרכז המחקר השיתופי 626 בפרויקט החוויה האסתטית והתמוססות הגבולות האמנותיים והתמקדה בחקר "הממדים האסתטיים של השפה הערבית: טקסט, צליל וחפץ אמנותי". באוניברסיטה החופשית בברלין, והשתתפה גם בפרויקט "קורפוס קורניקום" באקדמיה למדעים ומדעי הרוח בברלין-ברנדנבורג בפוטסדאם.

האנליס שואפת לקדם את הבנתנו את הקוראן ואת האסלאם הקדום, ולשלב במחקריה תחומי מחקר אקדמיים שונים. היא מתמקדת בחקירה ההיסטורית והספרותית של הקוראן, ובדרכי הפרשנות וההתאמה שלו למחוזות תרבותיים שונים של חברות מוסלמיות שונות.

בעשר השנים האחרונות היא מתמחה בתחומי המחקר ההיסטורי והספרותי על הקוראן ובפרשנות האסלאמית המוקדמת. כמו כן, היא עוסקת בתקופת המעבר מהעת העתיקה המאוחרת לתקופת האסלאם, ופועלת לשחזר תהליכי תקשורת והעברת ידע בטקסטים בודדים, בין טקסטים שונים ובין טקסטים לדימויים. האנליס גם חוקרת כיצד נקבעות ומתקבעות נורמות תרבותיות, דתיות ואסתטיות באמצעות ניתוח טקסטים מתקופה זו, ובמיוחד מניתוח הקשר בין הביטוי הספרותי ומושגים תיאולוגיים. יתר על כן, היא מבקשת להבין ולפענח את הקשר שבין אמצעי תקשורת שונים, כגון טקסט ותמונה, ואת החריגות מן הגבולות שביניהם.

האנליס זכתה במענק מחקר לחוקר מתחיל מטעם מועצת האיחוד האירופי – ERC, שתכליתו לחקור את הקשר שבין ספרות ותרבות חומרית לעיצוב ושינוי הידע הדתי באסלאם הקדום. הפרויקט, שיתחיל בסתיו 2021, יימשך חמש שנים וישתתפו בו חוקרים צעירים מתחומים שונים של לימודי ערבית, אסלאם ותולדות האמנות.

החוקרים יבדקו כיצד שיחות, פרקטיקות דתיות וחפצי אמנות שקשורים בראייה נוסחו והתקבלו במגוון סביבות מוסלמיות קדומות. הם מתכננים להתמקד במגוון של ממדים חזותיים שלא נחקרו עד כה בקוראן, ויתחקו אחר ההתפתחות הוויזואליות בכתבים ובחפצים מוסלמים קדומים.

 

קראו פחות
הספר היסטוריה של הקבלה

ההיסטוריה של הקבלה: מראשית העת החדשה ועד ימינו – פרופ' יהונתן גארב

פרופ' יהונתן גארב הוא חוקר ומרצה בחוג למחשבת ישראל. ספרו החדש, שיצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', מספר את סיפורה של הקבלה בעת החדשה, והפיכתה במהלך מאות השנים האחרונות לכוח תרבותי, חברתי, רוחני ופוליטי מרכזי, לא רק בעולם היהודי אלא גם בתרבות הגלובלית.

קרא עוד

פרופ' יהונתן גארב למד את כל תאריו, כולל כתיבת עבודת דוקטורט בהדרכתו של פרופ' משה אידל, באוניברסיטה העברית. הוא מתמקד בקבלה של העת החדשה, כולל תורת החסידות, בדגש על הקבלה הספרדית. בנוסף הוא התארח במרכזי מחקר בניו יורק, פריז, המבורג ועוד. מחקרו, שהתפרסם עד כה בשבעת ספריו, עוסק בקבלה לדורותיה ועד לצורות העכשוויות של עולם הקבלה. בין הנושאים שבהם הוא מתמקד: ביוגרפיות של מקובלים מרכזיים, הפסיכולוגיה הקבלית, תפיסת הכוח והפוליטיקה בקבלה, תורת הרע ותיקונו, המשיחיות, טכניקות של מדיטציה וטראנס – בתפילה ומחוצה לה, ותפקיד הניגון. כמו כן, הוא חוקר ומלמד את הספרות המיסטית העולמית באופן השוואתי, תוך דגש על היחס בין כל שיטה מיסטית שהיא לעולם הדתי הסובב אותה.

 

לימוד הקבלה מתקיים היום בכל היבשות ובשפות רבות, וצורותיו נעות מהעיון הלמדני של הישיבות והאוניברסיטאות ועד לשיעורים המוניים, שמלווים בשיווק מוצרים 'קבליים'. הספר מוסיף על ההיבטים התרבותיים והחברתיים הללו את העיון בטכניקות הקבליות לשינוי התודעה, החוויות שנחוו באמצעותן, שימושים מאגיים, דמויות מרתקות, מאבקים ומחלוקות בין מקובלים, טקסים, שירה, ניגונים ועוד. לדוגמא: בפרק החמישי בספר, יש תיאור מפורט של חלום של המקובל הירושלמי (מהמאה התשע-עשרה) ר' אהרן פרירה, שבו הוא מברך על ראיית הקשת אחר הגשם, עם ה'כוונה' הקבלית המפורטת, על פי התרגול שהתפתח בעיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה. אנו רואים כאן כיצד התרגול האינטנסיבי של מדיטציה על ברכות ותפילות, במשך שעות רבות ביום, עיצבה גם את התת-מודע של מקובלים 'מקצועיים' מסוגו.

 

בספר מודגשת השפעת המודרניזציה כתהליך כלל-עולמי על עולם הקבלה והשפעת הקבלה על המודרניות. לפרטים נוספים ולעיון בפרקי הספר לחצו כאן.

 

קראו פחות
פרופ' מאיר בר-אשר

חקר פרשנות הקוראן השיעית – פרופ' מאיר בר-אשר, ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ

אוניברסיטת לוזאן (Lausanne) בשוויץ הודיעה על הענקת תואר ד"ר לשם כבוד (Doctor Honoris Causa) לפרופ' מאיר בר-אשר מהחוג לשפה וספרות ערבית על תרומתו המשמעותית והייחודית לחקר הקוראן. התואר יוענק לו בטקס חגיגי שיתקיים בחודש יוני 2022, בלוזאן.

קרא עוד
מאיר בר-אשר כתב עבודת דוקטור בתחום פרשנות הקוראן השיעית בהדרכת פרופ' איתן קולברג מן החוג לשפה וספרות ערבית. הוא מתמקד בשלושה תחומי מחקר עיקריים: חקר הקוראן ופרשנותו בעולמה של השיעה; חקר השיעה ההטרודוקסית (ובעיקר הדת הנוּצַיירית-עלווית); וחקר יחסי הגומלין שבין האסלאם ליהדות. לאחרונה, ולצד העמקת מחקריו בתחום השיעה, הוא החל לעסוק גם בחקר הדת הבהאית ובתרגומים מוערים לעברית של חיבורים מתוך הקורפוס העשיר של כתבי הדת שלה.

הוא פרסם מחקרים רבים: המונוגרפיה שכתב בתחום חקר פרשנות הקוראן השיעית Scripture and Exegesis in Early Imami Shiism, נחשבת כיום אבן יסוד בחקר התחום, ולצדה פרסם שורה ארוכה של מאמרים בכתבי עת וערכים באנציקלופדיות.

בתחום חקר הדת הנוציירית-עלווית הוא פרסם שלושה ספרים ושורה ארוכה של מאמרים (חלקם בשיתוף עם עמיתו פרופ' אריה קופסקי); ובתחום יחסי הגומלין שבין אסלאם ויהדות ראה אור לפני שלוש שנים ספרו על היהודים בקוראן (Les juifs dans le Coran) בהוצאת הספרים היוקרתית Albin Michel. הספר זכה לסיקור תקשורתי נרחב בצרפת ומחוצה לה. תרגומו לאנגלית —  The Qur’an and the Jews (בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון) הופיע השבוע, ולאיטלקית – Gli Ebrei nel Corano (בהוצאת ספרים בפלרמו שבסיציליה) עתיד לראות אור בשבועות הקרובים.

מאיר בר-אשר מילא שורה ארוכה של תפקידים באוניברסיטה העברית ומחוצה לה. הוא שימש שנים רבות כראש החוג לשפה וספרות ערבית ותרם תרומה ניכרת לביסוסו ולחיזוקו של החוג באמצעות קליטת סגל חוקרים מעולה שיש בו כדי לתרום לא רק לשמירה על המוניטין שיצאו לחוג בעולם אלא אף להצעידו קדימה; הוא כיהן כראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה וכראש מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ומונה כראש הקתדרה לחקר האסלאם ע"ש מקס שלזינגר ולאחרונה כראש הקתדרה לחקר הדת הבהאית. בנוסף, הוא חבר במערכת כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam; Shi‘i Studies Review (המתפרסם באוניברסיטת פרינסטון), ובמערכות כתבי העת "קתדרה" ו"פעמים" היוצאים לאור ביד בן-צבי וכתבי העת "כרמלים" וالكرمل היוצאים לאור מטעם אוניברסיטת חיפה. במשך שנים אחדות הוא עמד בראש ועדת המקצוע העליונה להוראת הערבית של משרד החינוך ובתפקידו זה תרם לגיבוש תוכניות לשיפור הוראת הערבית בבתי הספר היסודיים והתיכוניים במדינה.

לצד פעילותו הענפה במחקר, מאיר משקיע את מיטב כוחותיו בהוראה ובהדרכת תלמידי מחקר רבים בכתיבת עבודות מוסמך ודוקטורט (כמה מן הבולטים שבתלמידיו השתלבו במשרות תקניות באוניברסיטאות המחקר בארץ). בנוסף על הוראת תחומי מחקרו העיקריים – הקוראן ופרשנותו והשיעה ההטרודוקסית – מאיר מלמד גם קורסים בתחום השירה והספרות הקלאסית, התאולוגיה והפילוסופיה באסלאם.

 

קראו פחות