אורלי לואיס החלה להתעניין בהיסטוריה של הרפואה דרך נושא המגפות. עוד בלימודיה לתואר הראשון הוביל אותה קורס אודות מגפות בהיסטוריה להתעמק בכתבי הרפואה העתיקים. היא הסתקרנה מהעושר הרעיוני בכתבים הללו במגוון תחומים: תנועת הדם, אוויר ומזון בגוף, טבעם של תהליכים מחלתיים, וההשפעה של טיפולים שונים על כל אלו.

לאחר השלמת התואר הראשון והשני באוניברסיטת תל אביב אורלי שהתה שש שנים במכון ללימודים קלאסיים באוניברסיטת הומבולדט בברלין, שם השלימה כתיבת עבודת דוקטור והשתלמות בתר דוקטורט במסגרת קבוצות מחקר שעוסקות ברפואה ובפילוסופיה בעולם העתיק. היא חזרה לישראל והמשיכה במחקרה כעמיתה בתוכנית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית.

המחקר של אורלי מתמקד ברעיונות העתיקים על אנטומיה, פיזיולוגיה ודיאגנוסטיקה, ובקשר בין תחומי הרפואה הללו. היא מבקשת להבין כיצד אנשי העבר חקרו והסבירו את הטבע, ובעיקר את הגוף החי. אורלי חוקרת לא רק את הידע עצמו אלא גם מדוע הידע משתנה וכיצד נוצרים רעיונות מדעיים חדשים. בהקשר זה היא בוחנת כיצד תאוריה, מחקר אמפירי ועשייה קלינית הזינו זה את זה והובילו להסברים שונים של הגוף החי ושל מחלות והטיפול בהן.

אחד מנושאי המחקר העיקריים שלה הוא התורה והפרקטיקה לאבחון באמצעות הדופק ביוון ורומא. היא ממפה ומפרשת את האופן שבו סיווגו הרופאים העתיקים את הדופק (לדוגמה, לפי מדדים של גודל, מלאות וריקנות, קשיחות העורקים ועוד). כמו כן היא בוחנת כיצד סיווגים אלו השתנו לאור רעיונות חדשים על גוף ונפש, וכיצד ישמו הרופאים את תורת הדופק בעת אבחון חולים. ספרה, שעוסק בראשית המחקר על מערכת כלי הדם והנשימה ביוון העתיקה, זכה בפרס האקדמיה הבין לאומית להיסטוריה של המדע.

אורלי מתמקדת גם ברעיונות האנטומים בעת העתיקה. הידע האנטומי בעת ההיא היה בתהליך התעצבות, כך שכל רופא תיאר את מבנה הגוף וחלקיו באופן שונה מעמיתיו וכתוצאה מכך, במקום תורה אנטומית אחת היו למעשה אנטומיות רבות ומגוונות.

בשנים האחרונות אורלי מקדמת שיח ושיתוף פעולה פורה וייחודי עם חוקרים מתחומי הרפואה בארץ ובחו"ל ופיתחה שיטה לשחזור הממצאים המדעיים שעליהם התבססו הרופאים העתיקים. הודות למימון נדיב ממועצת המחקר האירופאית (ERC) היא הקימה קבוצת מחקר שמתחילה כעת ליישם באופן שיטתי ונרחב את המודל הבין תחומי והחדשני הזה. הקבוצה כוללת היסטוריונים וקלסיקאים כמו גם מומחי אנטומיה מודרנית מבית הספר לווטרינריה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומומחים בתחום הדיגיטל. יחד הם מנתחים מזוויות שונות את הכתבים, משחזרים באופן מעשי את הידע שתועד בהם ומפתחים אטלס דיגיטלי אינטראקטיבי, שיציג את האנטומיות השונות בתלת-ממד ויציע כלי ניתוח ומחקר מתקדמים.

 

 

פרופ' יהונתן גארב למד את כל תאריו, כולל כתיבת עבודת דוקטורט בהדרכתו של פרופ' משה אידל, באוניברסיטה העברית. הוא מתמקד בקבלה של העת החדשה, כולל תורת החסידות, בדגש על הקבלה הספרדית. בנוסף הוא התארח במרכזי מחקר בניו יורק, פריז, המבורג ועוד. מחקרו, שהתפרסם עד כה בשבעת ספריו, עוסק בקבלה לדורותיה ועד לצורות העכשוויות של עולם הקבלה. בין הנושאים שבהם הוא מתמקד: ביוגרפיות של מקובלים מרכזיים, הפסיכולוגיה הקבלית, תפיסת הכוח והפוליטיקה בקבלה, תורת הרע ותיקונו, המשיחיות, טכניקות של מדיטציה וטראנס – בתפילה ומחוצה לה, ותפקיד הניגון. כמו כן, הוא חוקר ומלמד את הספרות המיסטית העולמית באופן השוואתי, תוך דגש על היחס בין כל שיטה מיסטית שהיא לעולם הדתי הסובב אותה.

 

לימוד הקבלה מתקיים היום בכל היבשות ובשפות רבות, וצורותיו נעות מהעיון הלמדני של הישיבות והאוניברסיטאות ועד לשיעורים המוניים, שמלווים בשיווק מוצרים 'קבליים'. הספר מוסיף על ההיבטים התרבותיים והחברתיים הללו את העיון בטכניקות הקבליות לשינוי התודעה, החוויות שנחוו באמצעותן, שימושים מאגיים, דמויות מרתקות, מאבקים ומחלוקות בין מקובלים, טקסים, שירה, ניגונים ועוד. לדוגמא: בפרק החמישי בספר, יש תיאור מפורט של חלום של המקובל הירושלמי (מהמאה התשע-עשרה) ר' אהרן פרירה, שבו הוא מברך על ראיית הקשת אחר הגשם, עם ה'כוונה' הקבלית המפורטת, על פי התרגול שהתפתח בעיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה. אנו רואים כאן כיצד התרגול האינטנסיבי של מדיטציה על ברכות ותפילות, במשך שעות רבות ביום, עיצבה גם את התת-מודע של מקובלים 'מקצועיים' מסוגו.

 

בספר מודגשת השפעת המודרניזציה כתהליך כלל-עולמי על עולם הקבלה והשפעת הקבלה על המודרניות. לפרטים נוספים ולעיון בפרקי הספר לחצו כאן.

 

תחומי המחקר  שלה מבטאים את אמונתה המתמשכת בכך שספרות, סרטים ותרבות פופולרית ומסחרית פועלים לצד אירועים פוליטיים ומשברים חברתיים כדי לסייע לנו להגדיר ולנסח את המונחים שבהם נתפסת המציאות.

ספרה  Against the Unspeakable: Complicity, the Holocaust, and Slavery in America, שראה אור בשנת 2006, בוחן באופן ביקורתי את ההנחה הרווחת כי אירועים נרחבים ואלימים אינם ניתנים לייצוג. ספרה השני, Disappear Here: Violence After Generation X, שיצא לאור ב-2015, מקשר בין התפתחויות בטכנולוגיה, בתקשורת ובפוליטיקה העולמית לאחר שנות ה-60 לבין גישות תרבותיות, פילוסופיות ומוסריות לאלימות. מתוך ספר זה נבע המחקר הנוכחי של מנדל, שמתמקד בתרבות הספרותית והוויזואלית של המהפכה הדיגיטלית ושל עידן המידע. היא מנתחת ייצוגים של האקרים, גיימרים ומקודדים מאז ימיו הראשונים של המחשב האישי בשנות ה-70 ועד לתפוצה האדירה של הרשתות החברתיות הדיגיטליות בשנים הראשונות של המאה ה-21. מנדל מתמקדת בשנות ה-80 וה-90, שבהן ראו אור טקסטים רבי השפעה בעיתונות, בספרות, ברומנים גרפיים ובסרטים, הממשיכים עדיין לשמש אבני דרך חשובות עבור האקרים, מתכנתים ואנשי החזון של עידן המידע. ניתוח אבני היסוד הללו מגלה כיצד יצירות ספרותיות ויזואליות של התקופה ממלאות תפקידים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים משמעותיים בעולמנו הטכנולוגי העכשווי.