ההקשרים הלא ידועים ב"תפילין" של יונה וולך – שלומית קופר פרומקין

שלומית קופר פרומקין היא תלמידת מוסמך בחוג למחשבת ישראל. בימים אלו היא מגבשת את נושא המחקר לעבודת התזה שלה ומשתתפת בפרויקט שחוקר את ארכיון "היהודי הנודד" שהשאיר ד"ר יום טוב לוינסקי. לפני חודשים אחדים התפרסם בכתב העת "זוטות" מאמרה על השיר תפילין של יונה וולך.  

בימים אלו שלומית קופר פרומקין מגבשת את נושא המחקר לעבודת התזה שלה במסגרת החוג למחשבת ישראל.  

בנוסף, היא משתתפת בפרויקט שחוקר את ארכיון "היהודי הנודד" שהשאיר ד"ר יום טוב לוינסקי, שהיה חוקר פולקלור ידוע. לוינסקי הותיר אחריו אלפי עמודי מחקר על אגדת היהודי הנודד שנאספו בארצות שונות ושכתובים בכמה שפות. המחקר מנוהל על ידי פרופ' גלית חזן-רוקם מהחוג לפולקלור ופרופ' ישראל ברטל מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, וממומן על ידי הקרן הלאומית  למדע. 

בלימודיה לתואר הראשון שלומית השתתפה בקורס שבו קראו הסטודנטים טקסטים שעוסקו בשבתאות. אחד הטקסטים הזכיר לה את השיר "תפילין" של המשוררת יונה וולך.

כעבור כמה שנים, בראשית לימודיה לתואר השני, השתתפה שלומית בקורס שעסק בשירה פמיניסטית שהעבירה ד"ר תמר הס, ראש החוג לספרות עברית, ובמהלכו היא נזכרה בטקסט שהיא קראה כמה שנים קודם לכן ובהקשרו לשיר תפילין, והחליטה לחפש אזכור שיקשר בין הטקסטים.

בעידודה של תמר הס המשיכה שלומית לחקור את הקשרים בין הטקסט לשיר בארכיונים שונים ובאמצעות שיחות עם אנשים שהכירו את יונה וולך ושעבדו איתה (ובהם המשורר רוני סומק), וכתבה מאמר שהתפרסם לפני חודשים אחדים בכתב העת "זוטות". 

המאמר מתמקד בחשיפת ההקשרים הלא ידועים בשירה של וולך וחושף שהשיר נכתב כחלק ממחזה שלא פורסם בהשראת הרומן "ספר אור זרוע" של הסופר יעקב הורוביץ, ובהשראת טקסט על שבתי צבי.

במאמר מוזכרים עוד כמה שירים ומחזות שכתבה וולך ושלא פורסמו, ונידונות בו המשמעויות השונות שעולות מהשיר כחלק ממחזה וכהמשך לטקסטים השונים ששימשו השראה לרומן ולשיר.

השיר תפילין ידוע בזכות הסערה הציבורית שהוא עורר עם פרסומו בראשית שנות השמונים, ובתגובות הקשות שגרר. רוני סומק סיפר לשלומית שיונה וולך נהנתה מהסערה הציבורית שעורר השיר, ושהסתרתם של מקורות השיר הייתה בעצם מכוונת.

לתקציר המאמר לחצו כאן.

 

אולי יעניין אותך גם

הגירה בימי קורונה (אילוסטרציה)

אוכלוסייה יהודית, הגירה ומחקר דמוגרפי בימי קורונה – פרופ' עוזי רבהון

פרופ' עוזי רבהון הוא דמוגרף שמחקרו מתמקד ביהדות ארה"ב ובאוכלוסייה הישראלית בימינו. בשבועות האחרונים – עם התפרצות מגפת הקורונה – הוא חיבר מאמר קצר ובו טען שלצד קבוצות סיכון אחרות, גם מהגרים בין לאומיים הם אוכלוסייה פגיעה נוספת.

קרא עוד

עוזי רבהון הוא חוקר במכון המחקר ליהדות זמננו ע"ש א. הרמן, מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו וראש התוכנית לבינלאומיות בפקולטה למדעי הרוח. עם סיום לימודיו, באמצע שנות שמונים, בחוגים לסטטיסטיקה והיסטוריה של ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, הוא הגיע למכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים, שהיה המקום היחיד בישראל (ובעולם) שבו ניתן היה להתמחות בחקר הדמוגרפיה של היהודים.

 

במכון הוא פגש את מי שהיו ממניחי התשתית המדעית הסטטיסטית של מדינת ישראל וענקי המחקר הדמוגרפי של יהודי העולם, הפרופסורים רוברטו בקי ועוזיאל אוסקר שמלץ זיכרונם לברכה, ואת פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה שלימים הדריך אותו בעבודת המוסמך והדוקטורט.
עוזי למד במכון קורסים שהתמקדו ביהודים, ובמה שהייתה אז המחלקה לדמוגרפיה בפקולטה למדעי החברה הוא רכש את יסודות הדמוגרפיה של התפתחות אוכלוסיית העולם, תיאוריות דמוגרפיות, מדדים ושיטות חישוב.

 

עיקר ההתעניינות של עוזי  בדמוגרפיה של היהודים היא בהגירה, הן פנימית הן בין לאומית. הוא סיים לאחרונה לכתוב ספר (ביחד עם שותפים) על הישראלים בגרמניה. הוא חקר ופרסם מחקרים גם בנושאים נוספים לרבות המשפחה היהודית, זהות יהודית, תחזיות אוכלוסייה, יחסי ישראל-תפוצה, ואנטישמיות. מחקריו מתמקדים בעיקר בשתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, ישראל וארה"ב שבהן מתגוררים יחדיו כ-85 אחוזים מכלל 14.8 מיליון היהודים בעולם כיום.  

 

בשבועות האחרונים – עם התפרצות מגפת הקורונה –  עוזי חיבר מאמר קצר ובו טען שלצד קבוצות סיכון אחרות כמו מבוגרים, אנשים עם מחלות רקע, ומי שמתגוררים בקהילות צפופות, הרי שמהגרים בין לאומיים (בעולם בכלל, ולא רק יהודים) הם אוכלוסייה פגיעה נוספת.

 

עוזי השתמש בידע שהוא צבר במחקריו על הגירה על מנת לתאר חמישה מאפיינים טיפוסיים של מהגרים שחושפים אותם באופן יוצא דופן להידבקות בנגיף. מאפיינים אלו הם מעמדם של המהגרים, שרבים מהם מסתננים, מבקשי מקלט ובלתי חוקיים אחרים. מהגרים אלו חיים בפחד, מתחבאים, ובאופן קבוע חוששים להתגלות. בנסיבות אלו הם עלולים להימנע מבדיקות לגילוי הנגיף, וממילא ידחו ככל הניתן פניה לקבלת טיפול רפואי.

 

מהגרים במדינה חדשה, לפחות בזמן הסמוך להתיישבותם, אינם בקיאים היטב בשפה המקומית. לפיכך הם עלולים שלא להבין הנחיות רשמיות של דפוסי התנהגות כגון מרחק חברתי והיגיינה. כמו כן, מהגרים נוטים להתיישב בנישות אתניות, לעיתים קרובות בצפיפות ובתנאי עוני חברתי וכלכלי, המגבירים את פגיעותם לתחלואה מווירוס עם מאפיינים יחודיים כמו אלו של הקורונה.


בנוסף, לרבים מהם ההגירה היא התנסות טראומטית ולכן הם פונים לאמונה דתית ומצטרפים לקהילות דתיות ולבתי תפילה שמספקים המשכיות תרבותית וגשר בין העולם הישן וזה החדש; אלא שבימי קורונה מקומות אלו סגורים, לא ניתן להתכנס לתפילות או להיפגש עם מנהיגים דתיים וצמצום היכולת של הדת לסייע מנטלית ומורלית עלולים להחליש את חוסנם להתמודד עם אתגרים רפואיים. לבסוף, אף כי מהגרים אינם אוכלוסייה הומוגנית הרי שלרבים, במיוחד החדשים שביניהם, הכנסה נמוכה מעמיתיהם ילידי המקום בעלי כישורים השכלתיים ומקצועיים דומים; מה עוד שמהגרים רבים נוטים להיות עצמאיים. בנסיבות של המשבר הכלכלי המלווה את הקורונה הם יהיו מהנפגעים העיקריים.

 

תצפיות אלו נחוצות לגיבוש מדיניות ייחודית לאוכלוסיית המהגרים – בארץ ובעולם – כדי להבטיח את ביטחונם האישי ולהעמיד לרשותם שירותי רווחה וסיוע כלכלי שיתאימו להם ויאפשרו להם להתמודד עם המגפה.

 

קראו פחות
ד"ר אורן פורקוש

פיתוח מתרגם אוניברסלי שיפרש התנהגות חיות לשפה אנושית – ד"ר אורן פורקוש

 

ד"ר אורן פרקוש הצטרף בתחילת שנת הלימודים האקדמית לסגל החוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה שלנו, ולסגל הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. הוא חוקר את הנוירוביולוגיה של האושר. הוא משתמש בשיטות של "למידת מכונה" (machine learning) לחקר מדעי המוח בבעלי חיים ובבני אדם.

קרא עוד
אורן סיים תואר ראשון בפיסיקה ובמתמטיקה במסגרת תוכנית תלפיות באוניברסיטה העברית. את התואר השני הוא עשה במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית של מכון ויצמן בנושא ראייה ממוחשבת, והשלים כתיבת עובדת דוקטורט בתחום של מידול התנהגות חברתית במחלקה למדעי המחשב ובמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. את השתלמות הבתר דוקטורט הוא עשה בגרמניה במכוני מקס-פלאנק לפסיכיאטריה ומקס-פלאנק להתנהגות בעלי חיים – Max Planck Gesellschaft.

אורן חוקר את הנוירוביולוגיה של האושר. הוא משתמש בשיטות של "למידת מכונה" (machine learning) לחקר מדעי המוח בבעלי חיים ובבני אדם. מחקרו מבוסס על תיאוריה ועל ניסויים ידידותיים במטרה להבין היבטים הקשורים לאישיות, ההתנהגות, ההיררכיה, התקשורת והלמידה החברתית בבני אדם ובחיות, כל זאת בתקווה להפוך את העולם למקום שמח יותר בעבור כל צורות החיים.

אורן וקבוצת החוקרים והסטודנטים במעבדתו מפתחים בעזרת כלים של בינה מלאכותית מתרגם אוניברסלי שייפרש את התנהגות החיות לשפה אנושית. איך יעבוד המתרגם החדש? האם ישנם סוגי התנהגות שמיוחדים רק לנו – בני האדם?

כל התשובות בהסכת כאן

 

קראו פחות
אילוסטרציה

אוניברסיטאות של ימי הביניים - ד"ר איילת אבן-עזרא

מחקרה של דר' איילת אבן-עזרא מהחוג להיסטוריה מגדיר ומנתח לראשונה פרקטיקת ויזואליזציה וארגון ידע שרווחה בקרב סטודנטים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים במערב אירופה.

קרא עוד

 ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

קראו פחות