עבודת הדוקטורט של עידית בן אור –  מלגאית תוכנית מוסה – שהוגשה לאחרונה בחוג להיסטוריה, מתחקה אחר מטבעות שהוטבעו על ידי הסקטור הפרטי באנגליה והיו בשימוש יומיומי לצרכים כמו קניית לחם, בירה ותשלום משכורות. במסגרת המחקר עידית התמקדה באופנים בהם כסף לא ממשלתי עבד בפועל, איך הוא הצליח לצבור אמון, ומה זה מספר לנו על המערכת הכלכלית באנגליה באותה התקופה. הדוקטורט שלה הוא למעשה המשך ישיר לעבודת המחקר מהתואר השני, שנכתבה גם היא בחוג להיסטוריה ושעסקה בעשור אחד של הטבעת מטבעות פרטית.

עידית זכתה במלגת מוסה בשנת תשע"ד. המלגה מממנת ארבע שנות מחקר מלאות: שלוש שנים באוניברסיטה העברית ושנה אחת באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון.

עידית מבקשת להודות למחלקה להיסטוריה באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון שבה היא התארחה, ושהפכה את חווית הלימודים בה לחוויה ייחודית. המרצים והמרצות במחלקה חשפו אותה לעולמות אינטלקטואליים שהיא לא הכירה קודם לכן, למתודולוגיות חדשות ובעיקר לאהבה הגדולה בה הם חקרו היסטוריה. להבנתה, השהות שם שינתה את האופן שבו היא נגשה למחקרה, ואת האופן שבו היא תיגש למחקר בעתיד.

קרן מוסה נוסדה באוניברסיטה בשנת 2000 לזכרו של ההיסטוריון הנודע ג'ורג' ל' מוסה, שהיה פרופסור בחוג להיסטוריה בפקולטה שלנו ובאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ושציווה קרן נדיבה לטיפוח לימודי ההיסטוריה באוניברסיטאות שבהן הוא לימד. מטרת התוכנית להעניק מלגות הצטיינות נדיבות לתלמידי מחקר ולתלמידות מחקר בכל החוגים ההיסטוריים. 

התוכנית היא פרי שיתוף פעולה הדוק של שתי האוניברסיטאות. בכל שנה, נבחר מלגאי אחד לדוקטורט ומלגאי אחד לתואר מוסמך. מלגאי ומלגאיות התוכנית משתייכים לבית הספר על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.
 

 ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

כצרכן תרבות בהווה דוד מתעניין בתרבות של היהודים בצפון אפריקה בעבר. הוא צולל לתרבות העבר דרך שיטוט וקריאה בעיתונות, מסות, מכתבים, שירים, מחזות תאטרון ורומנים שכתבו גברים, נשים ובני נוער בצפון אפריקה בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית. בקריאה הוא משחזר את ההון התרבותי של קבוצות שונות בקהילה, תוך שהוא חושף יצירות, דמויות וחוגים שנשכחו בתהום הנשייה. דוגמאות לעבודתו ניתן למצוא במהדורות המוערות לספרים "אוטופיה מקזבלנקה" למכלוף אביטאן (2016) וברומן "יוסף פרץ" לאברהם אלבר נבון (2018), בשיתוף עם פרופ' ירון בן-נאה וד"ר קציעה עלון.

דוד רכש את "השכלתו היסודית" – תואר שני ודוקטורט – בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. הוא כתב עבודת דוקטורט בהנחייתו של פרופ' ירון צור, המומחה לתולדות יהודי ארצות האסלאם. עם סיום הדוקטורט הוא נסע לפריז להשתלמות בתר-דוקטורט  ב- Institut national des langues et civilisations orientales, ולאחר מכן המשיך לבית ספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, והיה גם עמית בתר דוקטורט במסגרת קרן גולדה מאיר באוניברסיטה העברית.

עבודת הדוקטורט של דוד ראתה אור באביב האחרון בספר "אור במערב: התרבות העברית במרוקו, 1912–1956 " בהוצאת מרכז זלמן שזר. בספרו הוא בוחן את היחס לשפה העברית ולתרבות העברית בקהילה היהודית במרוקו בתקופה הקולוניאלית, תוך הצגת תהליכי היווצרותה וצמיחתה של רשת תרבות עברית במהלך ארבעה עשורים. הספר דן בהיסטוריה אינטלקטואלית, באידאולוגיות חינוכיות ותרבותיות, בהיסטוריה תרבותית, בפעילותם של סוכני תרבות וביצירתם התרבותית, וכן בדגמים תאורטיים להבנת התהליכים ההיסטוריים, ותורם לחקר ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של העם היהודי במאה ה-20, ובכלל זה לחקר התרבות העברית, שהתמקד עד היום באירופה ובארץ ישראל.

מחקריו בשנים האחרונות מתמקדים בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשואה בצפון אפריקה. הוא כתב מאמרים הדנים בתגובה הספרותית של היהודים בעקבות המלחמה. מחקרו מסתמך על יצירות ספרותיות-היסטוריות שנכתבו בשלהי מלחמת העולם השנייה במרוקו בערבית-יהודית ובעברית. היצירות מתארות את המלחמה באירופה, באסיה ובצפון אפריקה, וחלקן מתייחסות לשואת יהודי אירופה. בניתוח משווה הוא מציע שלושה דגמים – שיר הלל, קינה ואוטופיה – שניתן לזהות בהם גישות שונות למלחמה שקיבלו ביטוי בתבניות הספרותיות של היצירות, בנרטיבים, בתכנים וברעיונות שלהן. בנוסף, דוד מתעניין גם בילדוּת ובנעורים בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ועל סמך מקורות שכתבו מבוגרים, ילדים ובני נוער הוא דן בסוגיות של ילדות ומציע דגמי ילדות ונערות שהתגבשו בארצות האסלאם מסוף המאה ה-19.

בימים אלו דוד עמל על פרויקט מחקרי חדש. הוא מנתח כמותית ואיכותית ספרים בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית שהודפסו במרוקו או יובאו אליה במחצית הראשונה של המאה העשרים, ומאפיין את הפועלים בשדה הספרותי במרוקו ובתוכם את הכותבים, המדפיסים, בעלי החנויות, הספריות ועוד. כמו כן, הוא בוחן אילו קשרים חברתיים, תרבותיים ואינטלקטואליים ניהלו גורמים אלה במרוקו עם גורמים מקבילים בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, אירופה ואמריקה. מטרתו המרכזית היא להצביע על ההון התרבותי של הקבוצות השונות בקהילה היהודית במרוקו וכפועל יוצא לאפיין את מגוון הזהויות שהתעצבו ועיצבו את דמותה של הקהילה.

למידע נוסף על הספר "אור במערב" ולעיון בהקדמה לספר לחצו כאן.