אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

 

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

 

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

 

 

אולי יעניין אותך גם

פרופ' רות הכהן פינצ'ובר (צילום: הדס פרוש)

"היסטוריה קולית" – על מחקריה של פרופ' רות הכהן פינצ'ובר, כלת פרס רוטשילד לשנת 2022

פרופ' רות הכהן פינצ'ובר, חוקרת מוסיקה ותרבות ומחזיקת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין, היא כלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2022. פרס רוטשילד מוענק מטעם יד הנדיב מאז שנת 1959 בעבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן. הפרס מוענק מדי שנתיים בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים.

קרא עוד
רות סיימה תואר ראשון במוסיקולוגיה ובמחשבת ישראל והשלימה תואר מוסמך במוסיקולוגיה בשנת 1985. בשנת 1992 הוענק לה התואר ד"ר לפילוסופיה. את תאריה היא השלימה באוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה. היא מלאה תפקידים רבים בפקולטה ומחוצה לה: שימשה כחברה בוועדה האקדמית לתוכנית "אמירים" לתלמידים מצטיינים ולימדה בה שנים רבות; הייתה ראשת החוג למוסיקולוגיה ועמדה בראש התוכנית לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. כמו כן, היא כיהנה כראשת המכון לאמנויות ובמקביל מונתה לעמוד בראש תוכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה שאותה ניהלה בשנים 2014—2017. רות הייתה חברת הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור וחברת הצוות לקידום מדעי הרוח במכון ון ליר בירושלים. בדצמבר 2016 מונתה רות לחבר הנאמנים של מכון ון ליר בירושלים ובינואר 2018 לחברת דירקטוריון הספרייה הלאומית.

היא זכתה בפרסים רבים בהם פרס קינקלדיי לספר הטוב ביותר במוסיקולוגיה בשנת 2012 מטעם האיגוד האמריקאי למוסיקולוגיה. בשנת 2017 הוענקה לה חברות כבוד (corresponding member) באיגוד זה על "הישגים יוצאי דופן בקידום חקר המוסיקה".

מחקריה של רות הכהן פינצ'ובר מבקשים להאיר על תפקידה של המוסיקה בעיצוב ושיקוף של מגמות תרבותיות ופוליטיות רחבות מן העת המודרנית המוקדמת ועד ימינו. גישתה נבנית על  תפיסתה ומחקריה על אודות דרכי ההבעה המוסיקליים וגבולותיהם. היא מתחקה אחר האופנים שבהם לשון מוסיקלית ודרמטית, וכן שפות אמנות אחרות, מעצבות עולמות מדומיניים (fictional worlds) המזמינים אותנו להיכנס מרצוננו לאשליה אסתטית מבוקרת.  היא בוחנת, בהתאם, את היצירות המובילות אותנו לחוות עולמות אלה מנקודת המבט של הסוגות המאפיינות אותן,  ובהן האורטוריה והאופרה, השיר האמנותי והעממי, וכן הזמרה הדתית, היהודית והנוצרית. 

העולמות המדומיינים של האמנות, לשיטתה, אינם נוצרים יש מאין. הם נשענים על עמדות נפשיות וחברתיות קיימות אך גם מבנים אותן מחדש. בהקשר הדתי, היא מראה כיצד צלילים מעצבים זמן ומרחב דתיים (ביצירות יוהאן סבסטיאן באך, לדוגמה) וקהילות קול ורגש (בבית הכנסת לדורותיו). היא מפרשת את האופן שבו הם מתַקפים תיאולוגיה או חותרים תחתיה. בהקשר הפוליטי, היא מצביעה על הדרכים שבהם יצירות ואירועים מושתתי-צליל מבטאים צורות משטר (מלוכה אבסולוטית, לדוגמה) או מבשרים על דרכים חלופיות לארגון החיים המשותפים (במסגרת הלאומית או הדמוקרטית). 

בין הנושאים שחקרה כלולים דרכי משמוע במוסיקת הבארוק, התקופה הקלאסית וביצירתו של ואגנר; עלייתן של תאוריות אסתטיות חדשות במאה ה-18, ואופני ביטוי חמלה ואמפתיה במוסיקה. רות בחנה ממדים פואטיים ורליגיוזיים ביצירתו של ארנולד שנברג, וניתחה אופני התחוללות דרמטית בעבודות אנימציה מוסיקלית. 

מנימוקי ועדת הפרס:

"המחקר של פרופ׳ רות הכהן פינצ'ובר על 'היסטוריה קולית' – במיוחד ההגדרה של מוסיקה יהודית כ"רעש" על ידי נוצרים באירופה הקדם מודרנית ועד למאה העשרים – שינה באופן בלתי הפיך את הדרכים וההיקף שבהם אנו יכולים להגיב ולחשוב על מוסיקה. היא הרחיבה את הדיסציפלינה של המוסיקולוגיה ביחס לתהליכים היסטוריים, פוליטיים ותודעתיים, והשכילה לשלב בכתיבתה סוגיות תיאולוגיות, פילוסופיות ואסתטיות  מתוך גישה תרבותית-הומניסטית רחבת טווח."

 

 

 

קראו פחות
ד"ר נעם זיגלמן

האינטראקציה שבין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית – ד"ר נעם זיגלמן

מדוע חלקנו מצליחים ללמוד לקרוא כמעט ללא קושי, בעוד שאחרים מתקשים מאוד באותה המשימה? ד"ר נעם זיגלמן שהצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח (ולמחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה) מחפש תשובות לשאלה זו באמצעות שיטות מחקר מתחומי הקוגניציה והבלשנות.
קרא עוד
את דרכו האקדמית הוא החל כסטודנט ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית: נעם למד תואר ראשון במדעי הקוגניציה ובבלשנות, וכתב את עבודות המוסמך והדוקטורט בחוג למדעי הקוגניציה. עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' רם פרוסט) עוסקת בהבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית (המנגנון שעומד בבסיס יכולתנו לחלץ דפוסים וחוקיות מהקלט החושי אליו אנו נחשפים). לאחר מכן נעם המשיך להשתלמות בתר-דוקטורט במעבדות הסקינס Haskins Laboratories בקונטיקט (ארה"ב), מכון מחקר עצמאי לחקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של שפה. במהלך ההשתלמות הוא החליט להקדיש חלק ניכר ממחקרו לפיתוח מודל להבנת שוני בין אנשים ביכולות קריאה מפרספקטיבה קוגניטיבית של למידה.
 
נעם משלב במחקרו שיטות שונות ממדעי הקוגניציה ומהבלשנות החישובית. בצד אחד של המשוואה, הוא משתמש בכלים סטטיסטיים ובמודלים חישוביים על מנת לכמת את הקלט הכתוב מבחינת סוגי המידע הסטטיסטיים הטמונים בו. בצידה השני של המשוואה, נעם מסתמך על נתונים ממחקר התנהגותי, דימות מוחי ועוקב עיניים (מכשור העוקב אחר מיקום העין בזמן קריאה) על מנת לבחון כיצד קוראים שונים מושפעים מסוגי המידע השונים החבויים בקלט הכתוב בזמן שהם קוראים. בכך, מחקרו של נעם קושר בין שוני בין אנשים ביכולות הקריאה שלהם לבין תהליכי למידה בסייסים ויכולתם לחלץ מידע סטטיסטי מהקלט אליו הם נחשפים. במקביל, נעם משתמש בחקר קריאה כמקרה בוחן על מנת להבין יכולות קוגניטיביות אחרות שניתן לתאר באופן דומה כנובעות מאינטראקציה בין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית.
 
בנוסף, "התחביב האקדמי" של נעם הוא פיתוח כלים סטטיסטיים ושיפור המתודולוגיה במחקר קוגניטיבי, והוא מקדיש מזמנו כדי לפתח שיטות מדויקות יותר למדידת יכולות קוגניטיביות שונות, ולהקמת מאגרי נתונים פתוחים לשימוש הקהילה האקדמית. בין היתר, נעם מוביל פרויקט בינלאומי של הקמת מאגר נתונים של תנועות עיניים במהלך קריאה בשפות שונות.
 
למידע נוסף בקרו באתר הפרויקט
קראו פחות
איתן ישי

עוצמתה בחולשתה? המדינה, חזבאללה וריבונות היברידית בלבנון – איתן ישי

איתן ישי הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון שעוסק בחקר לבנון המודרנית, תוך התמקדות במערכת היחסים הסבוכה שבין הממסד הלבנוני הרשמי וארגון חזבאללה ואגב עמידה על שאלות של זהות, זיכרון, הנצחה וחתירה להגמוניה.

קרא עוד

את התארים הראשון והשני הוא השלים בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, אז נחשף למורכבותה של הזירה הלבנונית ולמקומה הייחודי בעולם הערבי, במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית בכללה. מורכבות זו היא שמשכה אותו לכתוב את עבודת התזה בהנחייתם של פרופ' אלי פודה ופרופ' אייל זיסר, ואשר עסקה בבחינת שאלות של זיכרון, שכחה וחתירה להגמוניה פוליטית וחברתית כפי שמתבטאים באופן ציונו של "חג ההתנגדות והשחרור", הוא יום הציון לנסיגת ישראל מרצועת הביטחון במאי 2000. מסקנתו העיקרית הייתה כי מופע זיכרון רשמי זה מהווה ניסיונה החשוב והרציני ביותר של המדינה הלבנונית לגשר על פער ה"שכחה הקולקטיבית" שיצרה מלחמת האזרחים הגדולה. אלא שניסיון זה נכשל בסופו של דבר בשעה שארגון חזבאללה נטל על עצמו את הבכורה והפך את יום החג למזוהה עמו ועם העדה השיעית.

עבודת הדוקטורט – בהנחייתם של פרופ' אלי פודה ופרופ' אשר קאופמן – מבקשת להציע דרך הסתכלות אחרת וניתוח מקורי לאופן שבו נתפשת לבנון בתור מדינה "חלשה או כושלת", ולבחון את תפקודה לא רק בהשוואה למדינות אחרות ותוך שימוש במודלים המערביים המקובלים, כי אם מתוך הכרה בכך שהמודל הקלאסי של המדינה המודרנית עלול לעיתים להקשות עלינו לפענח את אופן תפקודן של מדינות לא-מערביות. למעשה, העבודה מבקשת לבחון את מערכת היחסים שבין המדינה הלבנונית לבין ארגון חזבאללה מתוך הכרה בקיומה של מערכת מורכבת והיברידית שבה המדינה וגורמים לא-מדינתיים שזורים זה בזה.

נדמה כי חשיבותו של מחקר מעין זה מקבלת משנה-תוקף מדי יום ביומו, בשעה שהמדינה הלבנונית מצויה במשבר חסר-תקדים והמאורעות השונים בה מובילים להתפתחויות תכופות יותר ויותר, מה שהופך את ביצוע המחקר למאתגר עוד יותר.

קראו פחות