כהני מסופוטמיה: בין פולחן לפרשנות – פרופ' אורי גבאי

פרופ' אורי גבאי מהמכון לארכיאולוגיה זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC). המענק יאפשר לו להעמיק את מחקרו על כהני מסופוטמיה ולחבר מחדש בין שני תחומים – בין הפולחן לפרשנות – שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים, הכהנים עצמם. 

פרופ' אורי גבאי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא ולאשורולוגיה. אחרי התואר הראשון הוא החליט להמשיך ללימודים מתקדמים באשורולוגיה – תחום המחקר שמתמקד בתרבות מסופוטמיה הקדומה על פי מאות אלפי הלוחות בכתב היתדות שהתגלו בחפירות בעירק ובסוריה ואשר נמצאים כיום במוזיאונים שונים בעולם.

אורי חוקר טקסטים העוסקים בפולחן, בעיקר תפילות בלשון השומרית, וטקסטים פרשניים באכדית. חלק גדול מן המחקר על טקסטים כאלו הוא פילולוגי: פענוח הלוחות, זיהוי היצירות, הכנת מהדורות מדעיות, איסוף מקבילות, וכדומה. מתוך העיסוק הפילולוגי עולות גם שאלות כלליות יותר על הדת והתרבות המסופוטמית: כיצד התבצע הפולחן במקדש? מה הייתה המשמעות הדתית של הפולחן? מה היו הטכניקות הפרשניות של המלומדים המסופוטמים? ומה היה יחסם לטקסטים שלהם עצמם?

מענק המחקר מטעם ה- ERC יאפשר לאורי לחבר מחדש בין שני התחומים, בין הפולחן לפרשנות, שנכתבו למעשה על ידי אותם האנשים: כהני מסופוטמיה. הוא ינסה  להבין מה הקשר בין הפולחן לבין הפירושים, ויתמקד בעיקר באופן שבו הכהנים מפרשים את הטקסים שהם ביצעו, ובאופן שבו הם השתמשו בידע הפולחני שלהם בעת שהם כתבו פירושים כמלומדים.

חלקו הארי של תקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר לחוקרים בפרויקט לנסוע למוזיאונים שונים בעולם ולעבוד בהם על הלוחות שאותם הם חוקרים.

משנת 2007 האיחוד האירופי מעניק מענקי מחקר לחוקרים בתחומים שונים. הזוכים נבחרים מבין אלפים שהגישו הצעות מחקר בשם אוניברסיטאות ומוסדות בכל רחבי אירופה. ההצעות הנבחרות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך בתחומם.  האוניברסיטה העברית מדורגת כיום במקום העשירי באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקריה מאז שהמועצה האירופית למחקר יזמה את חלוקת המענקים, והפקולטה שלנו מתברכת בכל שנה בכמה חוקרים שזוכים בהם.

 

אולי יעניין אותך גם

פרופ' מלכה רפפורט חובב

הממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית – פרופ' מלכה רפפורט חובב

 

פרופ' מלכה רפפורט חובב מהחוג לבלשנות ומחזיקת הקתדרה על שם הניה שרף במדעי הרוח זכתה לאחרונה בבפרס מחקר מטעם הקרן על שם אלכסנדר פון הומבולדט על מחקרה המתמשך בחקר הבלשנות. במחקרה לאורך השנים היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה.

קרא עוד
מלכה עוסקת בממשק שבין הלקסיקון המנטאלי לתחביר, ובין הלקסיקון למערכת הקונספטואלית האנושית.  במחקרה לאורך השנים – בחלקו בשיתוף עם פרופסור בת לוין מאוניברסיטת סטנפורד – היא פיתחה תיאוריות על תבניות קונספטואליות אוניברסליות לתיאורים לשוניים של אירועים, ושל הדרכים שבהן שפות שונות בעולם מקודדות את התבניות הללו בתחביר ובמורפולוגיה. לאחרונה מלכה החלה לחקור שינוי בפרופיל הטיפולוגי של השפה העברית כחלק מהתפתחות השפה בהשפעת מגע עם לשונות אחרות.

תבניות אלו חושפות את הדרכים שבהן שפות מקודדות מושגים כגון גרימה, תנועה במרחב, שינוי מצב, קניין, מושגים טמפורליים שונים ועוד. התיאוריות שפיתחה מלכה, השפיעו ושולבו במחקרים בבלשנות בניתוח תופעות של שפות רבות ומגוונות בעולם, בפסיכולוגיה של השפה ובפילוסופיה של השפה, ובמדעי המחשב, בתחום עבוד שפה טבעית. ספריה פורסמו בכמה הוצאות לאור ידועות כגון MIT Press, Oxford University Press, Cambridge University Press  ו- John Benjamins.

מלכה למדה לתואר ראשון ב- Brooklyn College שבאוניברסיטת העיר ניו יורק, ואת הדוקטורט כתבה בחוג לבלשנות ופילוסופיה ב-MIT.  לאחר בואה ארצה, הייתה חברת סגל בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן ובשנת 1999 נקלטה בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית ולאחר מכן עברה לחוג לבלשנות. היא לימדה גם בחוג למדעי הקוגניציה והמוח. במשך השנים הייתה עמיתה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד, במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובסכוליון, ושימשה מרצה אורחת באוניברסיטת רטגרס וחוקרת אורחת באוניברסיטאות קונסטנץ, פומפאו פאברה בברצלונה והומבולדט אשר בברלין.  היא מהחברים המייסדים של האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית ואף כיהנה כנשיאת האגודה וגם כחברה מייסדת של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, שאף עמדה בראשו.

במסגרת פרס הומבולדט למחקר, מלכה תשהה באוניברסיטת הומבולדט בברלין לצורך שיתוף פעולה מחקרי עם עמיתי מחקר בבלשנות.

 

קראו פחות
ד"ר רננה קידר

מסורת וקידמה: החוקרת שמגדירה מחדש את המחקר המסורתי במדעי הרוח – ד"ר רננה קידר

ד"ר רננה קידר היא חברת הסגל הראשונה בפקולטה (ובאוניברסיטה העברית) שגויסה לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, ומשלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט.  

קרא עוד

ד"ר רננה קידר משלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט. את התואר הראשון היא השלימה באוניברסיטת תל אביב בחוגים למשפטים ולמדע המדינה. לאחר ששימשה כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, היא התחילה תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב ובהמשך התקבלה ללימודי מאסטר במשפטים ולדוקטורט בספרות באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בסופו של דבר היא בחרה לשלב ספרות ומשפט ולכתוב את עבודת הדוקטור שלה בספרות השוואתית בנושא השינויים שחלו בתפיסות צדק בעקבות פשעי זוועה המוניים. עם שובה ארצה, רננה שימשה עמיתת מחקר בתר-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובתוכנית עמיתי בובר במדעי הרוח והחברה.

 

רננה חברה לאחרונה לד"ר עמרי אבנד מהחוג למדעי הקוגניציה ולפרופ' עמית פינצ'בסקי מהמחלקה לתקשורת במטרה לבנות יחד אלגוריתם ראשון מסוגו, כלי שיידע "להאזין" לכמות חסרת תקדים של עדויות השואה ולחלץ מהן בצורה שיטתית סכמות נרטיביות, דפוסים ומבנים משותפים. אם הם יצליחו, הכלי שלהם יוכל לזהות גם חריגה מאותם דפוסים וכך לזהות טראומות בסיפורים ובעדויות. מחקרם זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם מרכז CIDR לטיפוח שותפויות חוצות דיסציפלינות ולקידום פעילות מוגברת בתחום מדע הנתונים באוניברסיטה העברית.

 

הכלי שבפיתוח יוכל לחשוף תובנות חדשות ולחלול מהפכה של ממש בתחום המשפט  באמצעות topic modeling, שיטה שרננה כבר יישמה בהצלחה בניתוח עדויות ממשפט אייכמן ועתה תיושם בקורפוס גדול יותר של טקסטים. מטרת השימוש באלגוריתם להקשיב לכל סיפורי העדויות, שאם לא היו מוזנות למחשב לא היו נשמעות כלל ולא היו זוכות לקשב משפטי.

 

האלגוריתם יידע לזהות חריגה מבנית וכאן חשיבותו. אפשר לרתום אותו כדי לחזור לטקסטים ולהבין בהם את הדפוסים. הדפוסים עדיין מצריכים ניתוח באמצעות חשיבה ביקורתית וקריאה פרשנית של הנתונים, וכאן כבר נכנס לתמונה החוקר עצמו.

 

קראו עוד על מחקרה החדש של רננה באתר CIDR
קראו פחות
ילדה קוראת

הוראת ספרות כאתר בניית זמן – ד"ר טלי סגל

בכל מערכת שעות בית ספרית מופיע המקצוע "ספרות". מהי בעצם הוראת ספרות בבית ספר? מה מלמדים בשיעור ספרות? הרי ספרים יש לקרוא. אם כן, מהו תפקידה (או תפקידו) של המורה לספרות? מה היא אמורה ללמד בעצם? כל התשובות בעבודת הדוקטורט של ד"ר טלי סגל.

קרא עוד

ד"ר טלי סגל כתבה עבודת דוקטור בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות עברית. במקביל היא חינכה ולימדה ספרות בבית הספר "יחד" בשכונת ג'סי כהן בחולון, ובבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. כמורה לספרות נתונה לה הזכות לגלות עם התלמידים, שנה אחר שנה, את היופי והמשמעויות הכמוסים בשורות נפלאות כמו: "היא לבשה שמלה חומה ועיניה החומות היו חמות ולחות" (פנים אחרות, ש"י עגנון); "הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה" (סיפור פשוט, עגנון); "אולי תחשוב על שני דברים או יותר./ אחר כך הכל יעבור ותהיה גביש טהור./ אחר כך אהבה [...] טפש מי שמניח לשמש לשקוע כרצונה./ היא תמיד מקדימה לנדוד מערבה אל האיים". (אתה בודאי זוכר, דליה רביקוביץ).

על הקשר בין חינוך לספרות, כלומר על ייחוס ערך מוסרי ללימודי ספרות, נכתב רבות מימי אפלטון ביוון העתיקה ועד ימינו אנו. בעבודתה מציגה טלי את גישתה של הפילוסופית הנאו-אריסטוטלית מרתה נוסבאום ובעיקר (ובמידה רבה, כניגוד לגישתה של נוסבאום), את המחשבה ההרמנויטית והאתית של הפילוסוף עמנואל לוינס, שממנה היא ביקשה  לגזור הלכה להוראת ספרות היום, ולדון במשמעויותיה האתיות.

בעבודתה היא מצאה שבזמן הקריאה יחד בכיתה מתהווה זמן ייחודי, זמן של "חדות ההווה" במושגיו של לוינס, הרואה בספרות "אופן של היותנו". הספרות מאפשרת אפוא היענות לממדים הקטנים, העדינים והנסתרים בנפשו של אדם; ועיסוק בקטן, במוחבא ובנסתר; כמו כן היא מציעה פרספקטיבה ההולמת במיוחד את מידותיו של ילד. שיעור הספרות הוא מרחב שבו גם המלמול עשוי להישמע, כמו גם מה שהוא שבור ולא רהוט בתוך עולם שגס בהם ברגיל. כל אלה מוכלים בשיעור ספרות ומקבלים בו תוקף ומשמעות.  

מאז השלמת כתיבת עבודת הדוקטורט, טלי ממשיכה לעסוק הלכה למעשה בספרות, חינוך והוראה; היא מרצה במחלקה לספרות בסמינר הקיבוצים ושותפה ביוזמה חדשה לכתיבת יחידות הוראה לחטיבות הביניים מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והמפקחת על לימודי הספרות.  

 

קראו פחות