את צעדיו הראשונים בעולם הספרות עשה גדעון כבר כתלמיד תיכון, אז למד כמה קורסים באוניברסיטת תל אביב, הודות למורתו לספרות בתיכון חדרה עפרה קליין ובסיועה של פרופ' חנה נוה. לאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בחוגים לשפה וספרות צרפתית ולספרות עברית באוניברסיטה זו. את התואר השני למד בחוג לספרות עברית בירושלים וכתב עבודת גמר על שירת לאה גולדברג בהדרכת פרופ' אריאל הירשפלד. את הדוקטורט על שירת דליה רביקוביץ, כתב בהנחיית פרופ' מיכאל גלוזמן בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן היה בכמה השתלמויות בתר-דוקטורט בהן אוניברסיטת סטנפורד, מרכז כץ באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף מרכז מנדל סכוליון למחקר רב-תחומי במדעי הרוח והיהדות באוניברסיטה העברית. במקביל שימש עורך ראשי שותף בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים.

עם קליטתו בחוג לספרות עברית זכה גדעון במלגת עזריאלי לחוקרים צעירים. תקציב המחקר הנדיב הנלווה למלגה ישמש אותו לעריכת פרויקט נרחב המשלב שיטות מסורתיות של חקר הספרות ובייחוד שימוש במקורות ביו-ביבליוגרפיים (הן על חיי היוצרים והן על פרסומיהם) עם כלים של מדעי הרוח הדיגיטליים שהוא רכש בסטנפורד.
הפרויקט מבקש לחשוף את "הקאנון שמעבר לקאנון": מאות יצירות מאת מיטב המשוררים והמשוררות העברים במאה העשרים, שפורסמו פעם אחת ויחידה בעיתונים ובכתבי העת, לא כונסו מעולם בְּספר, וכך נשכחו. היצירות שצפויות להתגלות בפרויקט עשויות להתוות היסטוריוגרפיה אחרת – לאו דווקא חלופית, אך בהכרח מורכבת יותר – של השירה העברית במאה העשרים, ושל התרבות הארץ-ישראלית והישראלית.

בקרוב יראה אור הכרך השני (מתוך שלושה) בסדרת רשימות העיתונות של לאה גולדברג בעריכתם של גדעון ופרופ' חמוטל בר-יוסף.
בקובץ החדש – 'יומן ספרותי' כרך ב – עשרות מאמרים פרי עטה שפורסמו פעם אחת ויחידה לפני שבעים ושמונים שנה, וכעת מוצגים מחדש לקהל הקוראים והקוראות.

 

ברק בחר ללמוד תואר ראשון במתמטיקה ובפילוסופיה בשל אהבתו לשני התחומים. בלימודי הפילוסופיה הוא התמקד תחילה בהיבטים האנליטיים של הפילוסופיה ובסופו של דבר בחר להתמקד בחקר הבודהיזם. עם סיום התואר הוא נסע להודו, ובשובו החליט להמשיך בלימודי המתמטיקה ובמקביל להצטרף לפרויקט מחקר שעסק בכתובות עבריות מימי הבית הראשון.

את עבודת המאסטר ברק כתב במסגרת בית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' דוד לוין מבית הספר למדעי המתמטיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהמכון לארכיאולוגיה.
עבודת הדוקטורט שלו התמקדה במתמטיקה יישומית, בהדרכתו של פרופ' דוד לוין. את השתלמות הבתר דוקטורט הוא עשה בארצות הברית, במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת דיוק וביוזמת המידע של רודס (Rhodes Information Initiative). בשנת 2020 ברק זכה במלגת דן דוד על תרומתו לחקר ההיסטוריה בשיטות חישוביות, ובמענק מיוחד מהחברה האמריקנית למתמטיקה - AMS Simons Travel Grant.

במהלך לימודיו לתואר השני התמקד ברק בעבודה מחקרית על אוריינות בתקופת המקרא. למעשה, חקר התחום בחר בו: חבר לספסל הלימודים לתואר הראשון במתמטיקה הצטרף לקבוצת מחקר של ארכיאולוגים ופיזיקאים שעסקה בחקר כתובות עתיקות באמצעים חישוביים והציע לו ולחברה נוספת להצטרף לפרויקט.

ההצעה להתמקד במחקר מתמטי שתהיה לו השלכה על ההבנת התפתחות הכתיבה בתקופת המקרא הייתה כל כך חריגה ומעניינת, וברק החליט שהוא חייב להתמקד בה.

לאחר כמה שנות מחקר והתעמקות בכתובות ובשיפור הקריאות שלהן, ברק ועמיתיו הצליחו לדייק שאלת מחקר העוסקת בבדיקה באמצעות כלים אמפיריים וחישוביים של מידת נפוצות ידע הקריאה והכתיבה במהלך תקופת בית ראשון. ממצאי המחקר מעידים באופן חד משמעי שידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה בשדרת האדמיניסטרציה הצבאית וכפי הנראה גם בקרב הקצונה הזוטרה בממלכת יהודה בסוף המאה השישית.

בנוסף לחקר תקופת המקרא, ברק מתמקד בחקר סוגיות שונות שקשורות ליצירות אומנות של הציירים הגדולים. בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בכלים אנליטיים ולא הרסניים לתיעוד יצירות ומוצגים מוזיאליים אחרים. המידע שנאסף בשיטות הצילום החדשניות הללו מאפשר לעשות אנליזה לחומרים המרכיבים את התמונה (פיגמנטים) וכן לחשוף שלבים מוקדמים יותר ביצירה (סקיצות, גירסאות מוקדמות, ציורים שנמחקו כדי להשתמש שוב בקנבאס). באמצעות מודלים מתמטיים ותכנון אלגוריתמים, ברק ושותפיו מנסים לשחזר את השכבות השונות בציורים וכן לבצע מיפוי של הפיגמנטים ללא הצורך בפגיעה פיזית ביצירות.

בימים אלו ברק עוסק הן במיפוי ההתפתחות של ידע הקריאה והכתיבה בתקופת בית ראשון ושני, הן בהקמת מעבדה לצילום היפר-ספקטרלי במדעי הרוח.
מחקרו בתחום חקר המקרא עוסק באספקטים ויזואליים (תמונות של כתבי יד) מתוך ניסיון להבין את האבולוציה שמתרחשת ב"סקריפט" וכן באספקטים טקסטואלים. הוא שואף לחלץ עדויות מדעיות להתפשטות ידע הקרוא וכתוב במרחב של ישראל הקדום באמצעות מודלים גיאומטריים, למידת מכונה ואנליזה סטטיסטית. במקביל, מטרת המעבדה לצילום היפר-ספקטרלי במדעי הרוח לייצר גישות לא הרסניות לניתוח דיו ופיגמנטים הן בציורים הן בכתובות עתיקות.

לאתר האישי של ברק לחצו כאן. 

 

ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

 

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

 

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

 

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

 

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית.