בין חקר הידע והיווצרותם של רעיונות חדשים לשחזור הממצאים המדעיים של הרופאים בעולם העתיק – ד"ר אורלי לואיס

ד"ר אורלי לואיס מצטרפת לסגל הפקולטה שלנו כמרצה בכירה בחוג ללימודים קלאסיים וכראש התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח. היא חוקרת את ההיסטוריה של הרעיונות ביוון וברומא בכל הנוגע לגוף, לנפש, לבריאות ולחולי. 

אורלי לואיס החלה להתעניין בהיסטוריה של הרפואה דרך נושא המגפות. עוד בלימודיה לתואר הראשון הוביל אותה קורס אודות מגפות בהיסטוריה להתעמק בכתבי הרפואה העתיקים. היא הסתקרנה מהעושר הרעיוני בכתבים הללו במגוון תחומים: תנועת הדם, אוויר ומזון בגוף, טבעם של תהליכים מחלתיים, וההשפעה של טיפולים שונים על כל אלו.

לאחר השלמת התואר הראשון והשני באוניברסיטת תל אביב אורלי שהתה שש שנים במכון ללימודים קלאסיים באוניברסיטת הומבולדט בברלין, שם השלימה כתיבת עבודת דוקטור והשתלמות בתר דוקטורט במסגרת קבוצות מחקר שעוסקות ברפואה ובפילוסופיה בעולם העתיק. היא חזרה לישראל והמשיכה במחקרה כעמיתה בתוכנית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית.

המחקר של אורלי מתמקד ברעיונות העתיקים על אנטומיה, פיזיולוגיה ודיאגנוסטיקה, ובקשר בין תחומי הרפואה הללו. היא מבקשת להבין כיצד אנשי העבר חקרו והסבירו את הטבע, ובעיקר את הגוף החי. אורלי חוקרת לא רק את הידע עצמו אלא גם מדוע הידע משתנה וכיצד נוצרים רעיונות מדעיים חדשים. בהקשר זה היא בוחנת כיצד תאוריה, מחקר אמפירי ועשייה קלינית הזינו זה את זה והובילו להסברים שונים של הגוף החי ושל מחלות והטיפול בהן.

אחד מנושאי המחקר העיקריים שלה הוא התורה והפרקטיקה לאבחון באמצעות הדופק ביוון ורומא. היא ממפה ומפרשת את האופן שבו סיווגו הרופאים העתיקים את הדופק (לדוגמה, לפי מדדים של גודל, מלאות וריקנות, קשיחות העורקים ועוד). כמו כן היא בוחנת כיצד סיווגים אלו השתנו לאור רעיונות חדשים על גוף ונפש, וכיצד ישמו הרופאים את תורת הדופק בעת אבחון חולים. ספרה, שעוסק בראשית המחקר על מערכת כלי הדם והנשימה ביוון העתיקה, זכה בפרס האקדמיה הבין לאומית להיסטוריה של המדע.

אורלי מתמקדת גם ברעיונות האנטומים בעת העתיקה. הידע האנטומי בעת ההיא היה בתהליך התעצבות, כך שכל רופא תיאר את מבנה הגוף וחלקיו באופן שונה מעמיתיו וכתוצאה מכך, במקום תורה אנטומית אחת היו למעשה אנטומיות רבות ומגוונות.

בשנים האחרונות אורלי מקדמת שיח ושיתוף פעולה פורה וייחודי עם חוקרים מתחומי הרפואה בארץ ובחו"ל ופיתחה שיטה לשחזור הממצאים המדעיים שעליהם התבססו הרופאים העתיקים. הודות למימון נדיב ממועצת המחקר האירופאית (ERC) היא הקימה קבוצת מחקר שמתחילה כעת ליישם באופן שיטתי ונרחב את המודל הבין תחומי והחדשני הזה. הקבוצה כוללת היסטוריונים וקלסיקאים כמו גם מומחי אנטומיה מודרנית מבית הספר לווטרינריה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומומחים בתחום הדיגיטל. יחד הם מנתחים מזוויות שונות את הכתבים, משחזרים באופן מעשי את הידע שתועד בהם ומפתחים אטלס דיגיטלי אינטראקטיבי, שיציג את האנטומיות השונות בתלת-ממד ויציע כלי ניתוח ומחקר מתקדמים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

הספר היסטוריה של הקבלה

ההיסטוריה של הקבלה: מראשית העת החדשה ועד ימינו – פרופ' יהונתן גארב

פרופ' יהונתן גארב הוא חוקר ומרצה בחוג למחשבת ישראל. ספרו החדש, שיצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', מספר את סיפורה של הקבלה בעת החדשה, והפיכתה במהלך מאות השנים האחרונות לכוח תרבותי, חברתי, רוחני ופוליטי מרכזי, לא רק בעולם היהודי אלא גם בתרבות הגלובלית.

קרא עוד

פרופ' יהונתן גארב למד את כל תאריו, כולל כתיבת עבודת דוקטורט בהדרכתו של פרופ' משה אידל, באוניברסיטה העברית. הוא מתמקד בקבלה של העת החדשה, כולל תורת החסידות, בדגש על הקבלה הספרדית. בנוסף הוא התארח במרכזי מחקר בניו יורק, פריז, המבורג ועוד. מחקרו, שהתפרסם עד כה בשבעת ספריו, עוסק בקבלה לדורותיה ועד לצורות העכשוויות של עולם הקבלה. בין הנושאים שבהם הוא מתמקד: ביוגרפיות של מקובלים מרכזיים, הפסיכולוגיה הקבלית, תפיסת הכוח והפוליטיקה בקבלה, תורת הרע ותיקונו, המשיחיות, טכניקות של מדיטציה וטראנס – בתפילה ומחוצה לה, ותפקיד הניגון. כמו כן, הוא חוקר ומלמד את הספרות המיסטית העולמית באופן השוואתי, תוך דגש על היחס בין כל שיטה מיסטית שהיא לעולם הדתי הסובב אותה.

 

לימוד הקבלה מתקיים היום בכל היבשות ובשפות רבות, וצורותיו נעות מהעיון הלמדני של הישיבות והאוניברסיטאות ועד לשיעורים המוניים, שמלווים בשיווק מוצרים 'קבליים'. הספר מוסיף על ההיבטים התרבותיים והחברתיים הללו את העיון בטכניקות הקבליות לשינוי התודעה, החוויות שנחוו באמצעותן, שימושים מאגיים, דמויות מרתקות, מאבקים ומחלוקות בין מקובלים, טקסים, שירה, ניגונים ועוד. לדוגמא: בפרק החמישי בספר, יש תיאור מפורט של חלום של המקובל הירושלמי (מהמאה התשע-עשרה) ר' אהרן פרירה, שבו הוא מברך על ראיית הקשת אחר הגשם, עם ה'כוונה' הקבלית המפורטת, על פי התרגול שהתפתח בעיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה. אנו רואים כאן כיצד התרגול האינטנסיבי של מדיטציה על ברכות ותפילות, במשך שעות רבות ביום, עיצבה גם את התת-מודע של מקובלים 'מקצועיים' מסוגו.

 

בספר מודגשת השפעת המודרניזציה כתהליך כלל-עולמי על עולם הקבלה והשפעת הקבלה על המודרניות. לפרטים נוספים ולעיון בפרקי הספר לחצו כאן.

 

קראו פחות
shlomitf.jpg

ההקשרים הלא ידועים ב"תפילין" של יונה וולך – שלומית קופר פרומקין

שלומית קופר פרומקין היא תלמידת מוסמך בחוג למחשבת ישראל. בימים אלו היא מגבשת את נושא המחקר לעבודת התזה שלה ומשתתפת בפרויקט שחוקר את ארכיון "היהודי הנודד" שהשאיר ד"ר יום טוב לוינסקי. לפני חודשים אחדים התפרסם בכתב העת "זוטות" מאמרה על השיר תפילין של יונה וולך.  

קרא עוד
בימים אלו שלומית קופר פרומקין מגבשת את נושא המחקר לעבודת התזה שלה במסגרת החוג למחשבת ישראל.  

בנוסף, היא משתתפת בפרויקט שחוקר את ארכיון "היהודי הנודד" שהשאיר ד"ר יום טוב לוינסקי, שהיה חוקר פולקלור ידוע. לוינסקי הותיר אחריו אלפי עמודי מחקר על אגדת היהודי הנודד שנאספו בארצות שונות ושכתובים בכמה שפות. המחקר מנוהל על ידי פרופ' גלית חזן-רוקם מהחוג לפולקלור ופרופ' ישראל ברטל מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, וממומן על ידי הקרן הלאומית  למדע. 

בלימודיה לתואר הראשון שלומית השתתפה בקורס שבו קראו הסטודנטים טקסטים שעוסקו בשבתאות. אחד הטקסטים הזכיר לה את השיר "תפילין" של המשוררת יונה וולך.

כעבור כמה שנים, בראשית לימודיה לתואר השני, השתתפה שלומית בקורס שעסק בשירה פמיניסטית שהעבירה ד"ר תמר הס, ראש החוג לספרות עברית, ובמהלכו היא נזכרה בטקסט שהיא קראה כמה שנים קודם לכן ובהקשרו לשיר תפילין, והחליטה לחפש אזכור שיקשר בין הטקסטים.

בעידודה של תמר הס המשיכה שלומית לחקור את הקשרים בין הטקסט לשיר בארכיונים שונים ובאמצעות שיחות עם אנשים שהכירו את יונה וולך ושעבדו איתה (ובהם המשורר רוני סומק), וכתבה מאמר שהתפרסם לפני חודשים אחדים בכתב העת "זוטות". 

המאמר מתמקד בחשיפת ההקשרים הלא ידועים בשירה של וולך וחושף שהשיר נכתב כחלק ממחזה שלא פורסם בהשראת הרומן "ספר אור זרוע" של הסופר יעקב הורוביץ, ובהשראת טקסט על שבתי צבי.

במאמר מוזכרים עוד כמה שירים ומחזות שכתבה וולך ושלא פורסמו, ונידונות בו המשמעויות השונות שעולות מהשיר כחלק ממחזה וכהמשך לטקסטים השונים ששימשו השראה לרומן ולשיר.

השיר תפילין ידוע בזכות הסערה הציבורית שהוא עורר עם פרסומו בראשית שנות השמונים, ובתגובות הקשות שגרר. רוני סומק סיפר לשלומית שיונה וולך נהנתה מהסערה הציבורית שעורר השיר, ושהסתרתם של מקורות השיר הייתה בעצם מכוונת.

לתקציר המאמר לחצו כאן.

 

קראו פחות
hilab_-_vtq.jpg

"היתוך בחום נמוך" - גב' הילה בהרד

הילה בהרד, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, מגישה בימים אלו את עבודת הדוקטור שלה, שכותרתה '"היתוך בחום נמוך": שפה, דת, חינוך ויחסים בין-עדתיים במעברות העולים.

קרא עוד
מחקרה של הילה, שנכתב בהנחיית ד"ר ענת הלמן ופרופ' עוזי רבהון, שייך לתחום ההיסטוריה החברתית, ומבקש לשחזר את קורות חיי היום יום של העולים במחנות ובמעברות העולים. הוא מאפשר "תיאור גדוש" של חיי העולים ושל היחסים החברתיים בינם לבין עצמם במסגרתו נחשפת מציאות החיים במעברות ומתבררת סוגיית היחסים הבין-עדתיים בקרב העולים.

הילה היא היוצרת ועורכת התוכן של הסדרה "מעברות", שאת הפקתה יזמה במהלך כתיבת המחקר לאור החשיפה לעושר המקורות והגילויים על החיים במעברות. ארבעת פרקי הסדרה הם: "תוהו ובוהו", "החלום", "השבר", "סרח עודף".

הסדרה משודרת בערוץ כאן 11, ימי רביעי בשעה 21:00.


לעמוד הסדרה ב"כאן דוקו"
 

ביקורת על הסדרה באתר מעריב online

ביקורת על הסדרה באתר וואלה! תרבות

"קו העוני", שיר הנושא של "מעברות"

קראו פחות