בין מז"פ לארכיאולוגיה: מציאת "טביעת אצבע" אישית ותרבותית במכלולים קרמיים – אורטל הרוש

אורטל הרוש היא תלמידת דוקטורט בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בטכנולוגיה של תעשיות קרמיקה ממבט ניסויי, אתנוגרפי וארכאולוגי, בהנחייתם של פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' אילן שרון.

אורטל החלה את לימודיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בחוגים לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של עם ישראל מתוך כוונה להתמקד דווקא בהיסטוריה של עם ישראל. בסיומה של השנה הראשונה בחוג לארכיאולוגיה, היא השתתפה בחפירה לימודית בתל רחוב והוקסמה מהמחקר הארכיאולוגי – תחום שמשלב עבודת שטח ומחקר גם יחד – והבינה שמצאה את ייעודה: ארכיאולוגית חוקרת.  בהמשך, היא הייתה ממקימי המעבדה לארכיאולוגיה חישובית, שקמה בשנת 2010 במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלתה של פרופ' ליאור גרוסמן.  

 

המעבדה לארכאולוגיה חישובית מפתחת שיטות מחקר חדשניות המבוססות על סריקת מודלים תלת ממדיים. המעבדה עוסקת בתיעוד דיגיטלי של מגוון ממצאים ארכאולוגיים – משיני דגים וגלעיני זיתים, דרך שברים קרמיים ותכשיטים, ועד לחטי פילים – ולאחר מכן מבצעת מחקר גאומטרי על הממצאים האלו. המעבדה מדגישה הטמעה ושילוב של גישות חישוביות באמצעות הוראה וטיפוח של סטודנטים בכל השלבים.

 

עבודת הדוקטורט של אורטל עוסקת בזיהוי "טביעת אצבע" אישית ותרבותית בתרבות החומרית, ובמיוחד בקרמיקה. כיצד עושים זאת? איך ניתן לאתר את הקדר הבודד או את התרבות שלה מיוחס כלי חרס מסוים אלפי שנים לאחר ייצורו?

 

אורטל התחילה את מסעה המחקרי בשאלה הבסיסית באיזה חלק בקנקן ניכרים ההבדלים בין קדר אחד למשנהו? לשם כך, היא ערכה ניסוי בשיתוף המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאמנות בצלאל. היא ביקשה מחמש סטודנטיות לקרמיקה לייצר חלק עליון של קנקן קדום, פעם אחר פעם, במשך שבוע. תוצרי הסטודנטיות נסרקו בתלת-ממד ועובדו בתוכנה ייעודית. המחקר הצליח למצוא את "טביעת האצבע" האישית של כל אחת ואחת מן הסטודנטיות  בעוד שהן עצמן לא זיהו את תוצרתן.

המחקר נערך בשיתוף עם נעמה גלובר ופרופ' עמית צורן מהמעבדה ההיברדית במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, ובשיתוף פרופ' ליאור גרוסמן, ראש המעבדה לארכיאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית.

 

בהמשך, אורטל העמיקה את שאלת "טביעת האצבע" וכיוונה לזיהוי תרבויות בממצא הארכאולוגי עצמו. היא חקרה (בשיתוף עם ד"ר ולנטין רו מהמכון הלאומי למחקר מדעי בפריז; ד"ר אבשלום קרסיק מרשות העתיקות; ופרופ' ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית) קבוצת קדרים מומחים משתי קבוצות אתניות שונות ממחוז רג'סטאן בהודו. במחקר זה, בוצעה אנליזה של קנקני מים מסורתיים. המחקר הצליח להפריד באופן אוטומטי ומובהק בין הזהות האתנית של הקדרים, וזאת ע"פ גאומטריית התוצרים שלהם. למסקנות אלה השלכות חשובות ומעניינות בניתוח ממצאים ארכאולוגיים ופרשנותם.

 

מחקר נוסף, שאורטל פרסמה לאחרונה יחד עם פרופ' עוזי סמילנסקי ממכון וייצמן וד"ר אבשלום קרסיק מרשות העתיקות, עוסק בזיהוי עקבות המידה המקראית 'טפח' (רוחבן של ארבע אצבעות הצמודות זו לזו) בממצאים ארכיאולוגיים. במסגרת המחקר נעשה ניתוח ממצאים משלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר, שיוצרו במקומות שונים בארץ ישראל במאות העשירית עד השביעית לפני הספירה (תקופה המזוהה במקרא עם תקופת ממלכות יהודה וישראל). המחקר מצא כי המשתנה היחיד המשותף בדיוק רב לשלוש הקבוצות הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו נמצא בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח.

 

בתמונה: אורטל הרוש

אולי יעניין אותך גם

ד"ר יובל טל

היסטוריה קולוניאלית, תרבויות צרפת וצפון אפריקה ) – ד"ר יובל טל

ד"ר יובל טל הוא היסטוריון של צרפת המודרנית בדגש על חקר הקולוניאליזם הצרפתי בצפון אפריקה במאה העשרים. הוא עוסק במפגש בין נוצרים, יהודים ומוסלמים ברחבי הים התיכון הצרפתי ובבחינת אי השוויון הפוליטי, הגזעי והמגדרי שאפיין מפגש זה.

קרא עוד

יובל השלים את לימודיו לתואר בוגר ולתואר מוסמך בחוג להיסטוריה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה הוא כתב באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס בבולטימור שבארצות הברית.
 
מקור העניין שלו בתרבויות צרפת וצפון אפריקה הוא אישי ואינטלקטואלי. למעשה, אירוע בודד דחף אותו לעסוק בהיסטוריה הקולוניאלית הצרפתית: קריאת ספרו של ההוגה הצרפתי-יהודי אלבר ממי, "דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש". הסוגיות הפוליטיות והפסיכולוגיות הנידונות בספר עוררו בקרבו מבוכה, סקרנות וצמא למצוא תשובות לשאלות פוליטיות חדשות שעם הזמן הפכו לשאלות מחקריות. בזמן שהותו בבולטימור, ובעקבות החשיפה האינטימית לאי השוויון המוסדי בין שחורים ללבנים בארצות הברית, פיתח יובל עניין חדש בשאלות של מעמד. שאלות אלה עומדות במוקד מחקריו החדשים, שמתמקדים בזיקה בין מוצא אתני לזהות מעמדית באירופה ובארצות הים התיכון.
 
בימים אלו יובל משלים את כתיבת הספר Estranged Universalism: Catholics, Muslims, Jews, and the French Nation-State in Colonial Algeria. בספרו הוא בוחן את המפגש באלג׳יריה בין הרפובליקה הצרפתית לשלוש הקבוצות הלא-צרפתיות שחיו בקולוניה: מוסלמים, יהודים ומהגרים קתולים מאיטליה, ספרד, ומלטה. על ידי ניתוח מקורות בצרפתית ובערבית, הוא מראה כי חברי שלוש הקבוצות האלו ביקשו להפוך לצרפתים מבלי לוותר על זהותם הקהילתית, ומגלה שפוליטיקאים צרפתיים הגיבו לשאיפות אלה בהתאם לזהות ״האתנית״ של כל אחת מהקבוצות; במהגרים הקתולים הם ראו מועמדים למיזוג ״גזעי״ עם המתיישבים הצרפתיים, את היהודים הם תפסו כאנשים שמסוגלים לתפקד כאזרחים צרפתיים אך לא יוכלו לעולם להיטמע בקהילה ה-״אתנית״ הצרפתית, ואת המוסלמים, לעומת זאת, הם זיהו כאנשים נחותים באופן מהותי ועל כן דחו את דרישותיהם לשוויון זכויות אזרחי.
על סמך ממצאים אלה, יובל טוען כי פרויקט כור ההיתוך הרפובליקני של צרפת, חרף יומרותיו האוניברסאליות, נשען על ההנחה האתנית שרק אירופאים קתוליים מסוגלים באופן א-פריורי להפוך לצרפתים.
 
קראו פחות
חברי קבוצת המחקר העבר בעבר

אפיון מודלים על-זמניים של "עיצוב הזיכרון" – קבוצת המחקר "העבר בעבר"

קבוצת המחקר "העבר בעבר" פועלת במרכז מנדל סכוליון, שמעודד מחקר ושיתוף פעולה רב-תחומי ובין-דורי בכל תחומי מדעי הרוח. בקבוצה חברים: פרופ' נילי ואזנה (החוגים למקרא והיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו), פרופ' אלכסנדר יעקובסון (החוג להיסטוריה), פרופ' עוזי ליבנר (המכון לארכיאולוגיה), פרופ' ראובן עמיתי (החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון), והדוקטורנטיות: רוני אגסי (לימודי האסלאם והמזרח התיכון), רעות אחדות (מקרא), ענבל לב-ארי (תולדות האמנות) ואניטה רייזלר (מדע הדתות).

קרא עוד
לעבר תפקיד מכריע בעיצוב ההווה של כל יחיד וכל קבוצה. כיום ברור כי גם להווה תפקיד מכריע בעיצובו של העבר, וכי העבר משתנה לא פעם בשל מגמות פוליטיות, דתיות או חברתיות. בשנים האחרונות חל גידול ניכר בעיסוק המחקרי הן במקומו של העבר בהווה, הן במקומו של ההווה בעיצוב זיכרון העבר.

סוגיות אלו נבחנות במגוון דיסציפלינות במדעי הרוח והחברה, ונחקרות על ידי חברי הקבוצה שעוסקים בחברות קדומות, ומציבים במוקד מחקרם על העבר פרספקטיבה מחקרית ייחודית: "העבר של העבר". כלומר, חברי הקבוצה בוחנים כיצד חברות קדומות תפסו ותיארו את ה"עבר"; איזה מקום היה לו בהווה שלהם ואיזה מקום היה להווה שלהם בעיצוב ה"עבר". מבט כפול זה אחורה מספק נקודת תצפית רבת ערך שמאפשרת הבנה מעמיקה יותר של "ההווה" של כל אחת מן הקבוצות הנחקרות.

באמצעות העיסוק המגוון בתקופות, בחברות ובאזורים שונים בתכלית זה מזה הנבדלים גם בשפות, בספרויות ובמתודולוגיות, פועלים החוקרים והחוקרות בקבוצה לאפיון מודלים על זמניים של "עיצוב הזיכרון".

מטרתה המרכזית של הקבוצה היא לזהות את ההשפעה שיש לגורמים, להקשרים ולסיטואציות שונות על ההתגבשות ואופני הביטוי של "זיכרון העבר" בקרב קבוצות שונות ובהקשרים היסטוריים וסוציו-פוליטיים שונים. סביב החוט המקשר הזה הקבוצה עוסקת במספר סוגיות מוגדרות, מתוך שלל ההיבטים הנוגעים ל"עבר בעבר" ובהם: סיפורי ראשית העוסקים ב"זיכרון" של העבר הרחוק והנוגעים למוצאן של קבוצות, שושלות, מוסדות הנהגה או ייסודם של אתרים כגון ערים, ארמונות ומקדשים; רצף ושינוי – תודעה של רצף או של שינוי ביחס ל'עבר', או יצירת אשליה של רצף (או שינוי) בנסיבות היסטוריות שונות; וזיכרון ו(ה)שכחה – דמויות, אירועים ומקומות בעבר (אמיתיים או מדומיינים) שהקבוצות הנחקרות "זוכרות" לעומת אירועים שהתעלמו מהם עד שנשכחו, הודחקו והושכחו במתכוון.

חברי קבוצת המחקר העבר בעבר

הקבוצה נפגשת מדי שבוע במרכז מנדל סכוליון. בחלק מהמפגשים מציגים חברי הקבוצה את מחקריהם, דנים בהם יחד, חושבים על הקשרים משותפים ומעלים רעיונות חדשים המעשירים את מחקריהם של כל החברים. במפגשים אחרים, הקבוצה מארחת חוקרים שונים ממגוון דיסציפלינות, כגון היסטוריה, לימודים קלאסיים, מקרא, שפה וספרות ערבית ועוד, שנותנים נקודת מבט נוספת על 'העבר בעבר' מתוך המחקר שלהם. לעיתים הקבוצה גם נפגשת מחוץ לקמפוס לסיור או למפגש מיוחד: תצפית על העיר העתיקה והר הזיתים לצד דיון על התגבשות מסורות הר הזיתים בקרב יהודים, נוצרים ומוסלמים. בנוסף, השנה הקבוצה מארגנת סיור דו-יומי לעמק יזרעאל בעבור מרכז מנדל סכוליון בכללותו ובו חברי הקבוצה ישתפו את חברי המרכז בגישות שונות לזיכרון ול'עבר בעבר' של האזור. בשנה הבאה, הקבוצה עתידה לקיים כנס בנושא 'העבר בעבר' ולפרסם בעקבותיו קובץ מאמרים שיסכם את פעילות הקבוצה ויחשוף את תחומי עיסוקה לקהלים נוספים.

קראו פחות
ד"ר רננה קידר

מסורת וקידמה: החוקרת שמגדירה מחדש את המחקר המסורתי במדעי הרוח – ד"ר רננה קידר

ד"ר רננה קידר היא חברת הסגל הראשונה בפקולטה (ובאוניברסיטה העברית) שגויסה לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, ומשלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט.  

קרא עוד

ד"ר רננה קידר משלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט. את התואר הראשון היא השלימה באוניברסיטת תל אביב בחוגים למשפטים ולמדע המדינה. לאחר ששימשה כפרקליטה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, היא התחילה תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב ובהמשך התקבלה ללימודי מאסטר במשפטים ולדוקטורט בספרות באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בסופו של דבר היא בחרה לשלב ספרות ומשפט ולכתוב את עבודת הדוקטור שלה בספרות השוואתית בנושא השינויים שחלו בתפיסות צדק בעקבות פשעי זוועה המוניים. עם שובה ארצה, רננה שימשה עמיתת מחקר בתר-דוקטורט במרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובתוכנית עמיתי בובר במדעי הרוח והחברה.

 

רננה חברה לאחרונה לד"ר עמרי אבנד מהחוג למדעי הקוגניציה ולפרופ' עמית פינצ'בסקי מהמחלקה לתקשורת במטרה לבנות יחד אלגוריתם ראשון מסוגו, כלי שיידע "להאזין" לכמות חסרת תקדים של עדויות השואה ולחלץ מהן בצורה שיטתית סכמות נרטיביות, דפוסים ומבנים משותפים. אם הם יצליחו, הכלי שלהם יוכל לזהות גם חריגה מאותם דפוסים וכך לזהות טראומות בסיפורים ובעדויות. מחקרם זכה לאחרונה במענק מחקר מטעם מרכז CIDR לטיפוח שותפויות חוצות דיסציפלינות ולקידום פעילות מוגברת בתחום מדע הנתונים באוניברסיטה העברית.

 

הכלי שבפיתוח יוכל לחשוף תובנות חדשות ולחלול מהפכה של ממש בתחום המשפט  באמצעות topic modeling, שיטה שרננה כבר יישמה בהצלחה בניתוח עדויות ממשפט אייכמן ועתה תיושם בקורפוס גדול יותר של טקסטים. מטרת השימוש באלגוריתם להקשיב לכל סיפורי העדויות, שאם לא היו מוזנות למחשב לא היו נשמעות כלל ולא היו זוכות לקשב משפטי.

 

האלגוריתם יידע לזהות חריגה מבנית וכאן חשיבותו. אפשר לרתום אותו כדי לחזור לטקסטים ולהבין בהם את הדפוסים. הדפוסים עדיין מצריכים ניתוח באמצעות חשיבה ביקורתית וקריאה פרשנית של הנתונים, וכאן כבר נכנס לתמונה החוקר עצמו.

 

קראו עוד על מחקרה החדש של רננה באתר CIDR
קראו פחות