חקר הלשון העברית באמצעות מתודולוגיות בלשניות מודרניות – פרופ' עדינה מושבי

 

פרופ' עדינה מושבי התחילה את דרכה האקדמית כתלמידה לתואר שני בישיבה יוניברסיטי בחוג למקרא. היא התאהבה בתחום העברית המקראית בקורסים שלימד פרופ' ריצ'ארד שטיינר (חוקר ללשונות שמיות ולספרותן ששמו הולך לפניו) על פרשנות המקרא לאור הבלשנות המודרנית והלשונות השמיות.

עדינה סיימה את התואר השלישי בלשונות השמיות והספרות השמית בשנת 2000, ועלתה ארצה עם משפחתה באותה שנה.  היא לימדה בחוג ללשון העברית ולשונות היהודים באוניברסיטה העברית משנת 2001 ועד 2011, וב-2011 קיבלה מינוי כמרצה בכיר במחלקה ללשון העברית והלשונות השמיות באוניברסיטת בר-אילן, שם לימדה עד הצטרפותה כפרופסור חבר לחוג ללשון העברית בראשית השנה האקדמית. 

תחום המחקר של עדינה מְשַלב מחקר פילולוגי עם מתודולוגיה בלשנית מודרנית. היא עוסקת במיוחד בפרגמטיקה הבלשנית –  דיציפלינה המטפלת במבעים כפעולות דיבור שמעבירים מידע ומבצעים פעולות בעולם; ובחקר השיחה –  מתודולוגיה המנתחת שיח דבור כסוג של אינטראקציה חברתית.  במחקרה היא מרבה להשתמש בתוכנת אקורדנס, כלי מחקר דיגיטלי עוצמתי שגרם למהפך בחקר העברית המקראית ומגילות ים המלח.

ספרה, Word Order in the Biblical Hebrew Finite Clause, שיצא לאור בשנת 2010, חוקר את סדר המרכיבים התחביריים במשפט, ומראה כיצד הווריאציה בסדר המלים מושכת את תשומת הלב של הקורא לקשרים בין יחידות טקסט, או מצביע על מידע חדש. 

בימים אלו היא כותבת ספר על אינטראקציות של שאלות ותשובות בדיאלוג המקראי. מחקר זה, שיש לו השלכות חשובות לפרשנות המקרא ותרגום המקרא, מראה כיצד הדמויות המקראיות משתמשות באסטרטגיות לשוניות מסוימות כדי להשיג מידע, להציג עמדה, להשפיע על דעות השומע ולהפעיל כוח. לשני פרויקטים אחרים של עדינה יש גם פן היסטורי, והם מיועדים לשחזר את השלב הטרום-מקראי של תופעות לשוניות מסוימות ולחכות אחרי התפתחותן במגילות ים המלח ובעברית הרבנית: מחקר אחד בודק פריטים עם קטביות שליליות, כמו המילה "מאומה", ומחקר שני בודק צירופים מספריים יסודיים וסידוריים.  מחקרים אלו עשויים גם לשפוך אור על היחס בין העברית החדשה לתקופות הקלאסיות שקדמו לה.

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר איריס נחום

"לחשוב היסטורית – לחשוב בזמן ובמרחב": פיצויים ושילומים במערב-גרמניה – ד"ר איריס נחום

ד"ר איריס נחום הצטרפה השנה לסגל החוג להיסטוריה בפקולטה שלנו. איריס היא היסטוריונית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20. במחקריה היא משלבת היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. בתור ילידת וינה, תולדות מרכז אירופה בכלל וההיסטוריה של המונרכיה ההבסבורגית בפרט תמיד סקרנו אותה, אך לעיסוק האקדמי בתחום היא הגיעה בעקיפין.

קרא עוד

איריס למדה מדע המדינה לתואר הראשון והשני באוניברסיטת תל אביב. לשמחתה הרבה, במהלך לימודיה ניתנה לה האפשרות להשתתף בכמה פרויקטים מחקריים במכון מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב, שם לימד אותה  פרופ' דן דינר, מנהל המכון, "לחשוב היסטורית" – "לחשוב בזמן ובמרחב" כפי שהוא ניסח זאת.

כאשר פרופ' ז'וזה ברונר נתמנה לראש המכון, מצאה איריס את נושא ההתמחות שלה – פיצויים ושילומים (Wiedergutmachung בגרמנית). בעבודת הדוקטורט, שנכתבה בהנחייתו של ז'וזה, היא ניתחה את שיח הפיצויים של הגרמנים הסודטים בין שתי מלחמות העולם, והראתה שמקורו של שיח זה במאבק הלאומים במונרכיה ההבסבורגית של המאה ה-19, ושכמה מהדוברים הנלהבים ביותר למען הפיצויים לגרמנים הסודטים היו פעילים ליברליים ממוצא יהודי. במקביל לכתיבת הדוקטורט איריס לימדה תיאוריה פוליטית במרכז הבינתחומי הרצליה.   

מחקרה  העכשווי מתמקד בחוק הפיצויים המערב-גרמני שחוקק בשנת 1952. מטרת החוק הייתה תשלום פיצויים לגרמנים אתניים שגורשו עם תום מלחמת העולם השנייה ממרכז ומזרח אירופה למערב גרמניה. הפיצויים שולמו בגין רכוש שאבד להם כתוצאה מהגירוש. למחקר שתי מטרות. ראשית,  להראות שקיים קשר נסיבתי בין הפיצויים שגרמניה שילמה לניצולי השואה ובין הפיצויים למגורשים הגרמניים, כלומר שמתן הפיצויים לגרמנים האתניים נתן לגיטימציה למתן פיצויים לניצולי שואה; ושנית, להראות שמערב גרמניה פיצתה גרמנים אתניים רבים שהשתלטו על רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה בתקופת השלטון הנאצי ואיבדו רכוש זה כתוצאה מגירושם.

מחקרה של איריס מתבצע במסגרת מכון יעקב רובינסון להיסטוריה של זכויות אינדיבידואליות וקולקטיביות, שהוקם לאחרונה באוניברסיטה שלנו, ושנפלה בחלקה הזכות לשמש סגנית למנהלו, פרופ' דן דינר. את המכון מממנת קרן אלפרד לנדקר שהוקמה בשנת 2019 בברלין מתוך מחויבות לנושא הפיצויים לניצולי השואה בכלל ולעובדי הכפייה לשעבר בתעשייה הנאצית בפרט.

 

קראו פחות
לוח חומר בכתב יתדות עם תקציר של ליטורגיה שומרית

כתב יתדות - אלים ומקדשים, פרופ' אורי גבאי

פרופ' אורי גבאי, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום, חוקר את הליטורגיה של מסופוטמיה הקדומה.

קרא עוד

קרוב לאלפיים לוחות חומר בכתב יתדות מ- 2000 לפנה"ס ועד המאה האחרונה לפנה"ס, מכילים טקסטים ליטורגיים בלשון השומרית, חלקם נכתבו כאשר לשון זו כבר חדלה לשמש כשפת דיבור. טקסטים אחרים מאותן תקופות מורים לנו על הביצוע הפולחני של הליטורגיות האלו.

במחקרו פרופ' גבאי מנסה לפענח ולשחזר את הליטורגיות, מתי הן נאמרו, לפני אילו אלים ובאילו מקדשים, ובמיוחד כיצד נגנו אותן בעת הפולחן. על אף שמערכת תווים טרם התפתחה באותה תקופה, ישנן הוראות לאופן השירה והליווי של הליטורגיות, שעל פיענוחן הוא עובד וכמו כן, מנסה לזהות את הכלים שליוו את הליטורגיות ואת תפקידם בפולחן.

לאחרונה פרופ' גבאי מנסה להתחקות אחר המנגנון שאפשר את תהליך המסירה של הליטורגיות במשך כאלפיים שנה. זאת על ידי השוואת לוחות ליטורגיים מראשית האלף השני לפנה"ס עם לוחות מסוף האלף הראשון לפנה"ס המכילים את אותן תפילות. על אף שיש שינויים בנוסחאות, הליטורגיות דומות זו לזו באופן מפתיע על אף פער הזמן של קרוב לאלפיים שנה ביניהן. ישנן עדויות רבות לכך כי הליטורגיות נמסרו מדור לדור על ידי שירה.

c) Trustees of the British Museum)

קראו פחות
נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.