פרופ' שטיינר היה אחד החוקרים המובילים בתחום הפילוסופיה של המתמטיקה וגילם את השילוב בין עולם המדע לעולם היהדות.

פרופ' מרק שטיינר היה חוקר בתחום הפילוסופיה של המדע וחבר סגל (אמריטוס) בחוג לפילוסופיה. הוא כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרינסטון וקיבל את התואר בשנת 1972. שטיינר היה אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הפילוסופיה של המתמטיקה, והרצה במחלקות לפילוסופיה בכל העולם.

עיקר תרומתו המדעית הייתה לשאלת היישום המתמטי ולהבנת המושג של הסבר מתמטי. הוא עסק רבות ביישומי המתמטיקה במדעי הטבע, ודן בשאלה מדוע המבנים המתמטיים שאנחנו מפתחים בהקשרים אבסטרקטיים חלים באופן אפקטיבי על העולם הפיזיקאלי.

הטרידה אותו בעיקר השאלה כיצד מבנים מתמטיים מוצאים את דרכם לתאוריות במדעי הטבע עשרות ומאות שנים לאחר שפותחו. דוגמה ידועה לשאלה זו היא הגאומטריות הלא אוקלידיות (בהן אקסיומת המקבילים שקרית) שפותחו כבר במאה ה-17 בניסיון כושל להוכיח בדרך השלילה את אקסיומת המקבילים, ושבכל זאת מצאו (בחלקן) מקום מרכזי בתחילת המאה העשרים בתורת היחסות של איינשטיין כשהסתבר שמרחב החלל-זמן אינו אוקלידי.

מאמריו ומחקריו של פרופ' שטיינר פורסמו בכתבי עת נחשבים וספרו The Applicability of Mathematics as a Philosophical Problem זכה לתהודה רבה מאחר שהוא טען בצורה משכנעת שכל התשובות שניתנו עד כה בספרות המחקרית לשאלות יישום המתמטיקה במדעי הטבע אינן מספקות.

ד"ר מיכאל רובק, חבר סגל במחלקה לפילוסופיה, ספד לשטיינר: "הן בחייו והן בכתיבתו גילם פרופ' שטיינר את השילוב בין עולם המדע לעולם היהדות ותרם משמעותית לביסוסה של הפילוסופיה בישראל".

מרק שטיינר התייחס לכל סובביו בלב פתוח ובמאור פנים. הוא היה מורה נערץ ובעל חוש הומור ייחודי.

פרופ' שטיינר נפטר בירושלים ונטמן בה ביום שני, י"ב בניסן תש"ף, 6 באפריל 2020. תלמידיו ועמיתיו יזכרו אותו תמיד בחיבה ובחיוך. 
יהי זכרו ברוך.