החוג לתולדות האמנות

החוג הראשון בתחומו בארץ, שהוקם בשנת 1964. עוסק באמנות פלסטית מכל התקופות: אמנות פרה-היסטורית, אמנות עתיקה, אמנות ימי הביניים, אמנות מתקופת הרנסנס והבארוק, אמנות מוסלמית, אמנות יהודית וישראלית, אמנות מודרנית ועכשווית, צילום ותרבות חומרית ופופולרית. עם סגל החוג נמנים היסטוריונים של אמנות, אוצרים ממוזיאון ישראל, חוקרי תרבות חומרית ותרבות חזותית ועוד. 

החוג למוסיקולוגיה

עוסק בחקר ולימוד מוסיקה על כל היבטיה, תוך שימת דגש על הקשרים מקומיים, גלובליים ורב-תחומיים. בין מורי החוג מומחים למרבית התקופות במוסיקה המערבית, מימי הביניים ועד ימינו, כולל אופרה ודרמה מוסיקלית, כמו גם למוסיקה יהודית, ישראלית וחוץ-מערבית, לפסיכו-אקוסטיקה ולקוגניציה, לקונטרפונט ולהרמוניה, לאסתטיקה, לסמיוטיקה מוסיקלית, למוסיקה בזיקותיה לאמנויות אחרות ולביקורת תרבות.

החוג ללימודי התיאטרון

החוג עוסק בכל אשר קשור לעולם הבמה ולקשריו המיוחדים עם מוסיקה, ריקוד, פסיכולוגיה, היסטוריה, חינוך ותקשורת. קורסי החוג נוגעים בפילוסופיה, פוליטיקה ובנפש האדם באמצעות התעמקות בעולמו העשיר של התאטרון.

פולקלור ותרבות עממית

יחידה הראשונה שנשאה את הכותרת "פולקלור" באוניברסיטה העברית נוסדה בשנת 1970 על ידי פרופ' דב נוי, שלימד במסגרת החוג לספרות עברית גישות פולקלוריסטיות בחקר המדרש והתלמוד משנת 1955. היחידה שכנה במכון למדעי היהדות בבניין מייזר בקמפוס בגבעת רם, בקצה המסדרון של קומה ב, ליד המדרגות, ודלת זכוכית חצצה בינה לבין היחידות האחרות. לצד יחידת ההוראה הוקם המרכז לחקר הפולקלור. נוי, טיפח במקביל לפעילותו באוניברסיטה את תחום הפולקלור בישראל על-ידי הקמת רשת של אספני סיפורים פזורה על פני כל הארץ שהיתה נפגשת מדי שנה עם תלמידי האוניברסיטה העברית.