ד"ר אירה (אירינה) ליאן מצטרפת השנה (תשפ"א) לסגל האקדמי של הפקולטה כראשת המדור ללימודי קוריאה בחוג ללימודי אסיה. התעניינותה בקוריאה אינה מקרית! היא דור החמישי לפזורה הקוריאנית בבריה"מ לשעבר.

עם עלייתה ארצה (לפני יותר מעשרים שנה) היא החליטה להתמקד בחקר קוריאה המודרנית. מאחר שהתוכנית ללימודי קוריאה הוקמה רק בשנת 2013 (כעשור לאחר תחילת לימודיה באוניברסיטה העברית)  אירה בחרה במסלול הדו-חוגי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובספרות אנגלית ללימודי התואר הראשון, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה הצטרפה לקורסים שהתמקדו בקוריאה והתמקדה בה במחקרים שערכה.

במהלך לימודיה לתואר הראשון היא כתבה עבודת סמינריון שהתבססה על אתנוגרפיה בת שנה אחת בקרב הקהילה הקוריאנית בירושלים, ובדקה כיצד הקהילה נתפסת בעיני עצמה וכיצד גבולותיה נשמרים או נפרצים. בתואר השני ובעבודת הדוקטורט התמקדה אירה בשיתופי פעולה עסקיים בין ישראל וקוריאה, וחקרה את תפיסתם התרבותית של קוריאנים וישראלים זה כלפי זה. 

כיום אירה עוסקת בהשפעותיו של דמיון לאומי, חשיבותם של דימויים פוסט-קולוניאליים והמתח בין העבר הלא-מפותח של קוריאה לבין ההווה המפותח שלה, דרך מקרה הבוחן של "הנס הכלכלי" ו"הנס התרבותי" של קוריאה הדרומית.

במקביל ללימודי הדוקטורט אירה השתתפה במחקר מרתק שהתמקד במעריצות של תרבות קוריאנית פופולרית בישראל ובמזרח התיכון, יחד עם עמיתים ממדעי הרוח ומדעי החברה. בימים אלו היא עובדת על מחקר חדש שהוא פרי השתלמות הבתר דוקטורט שהיא עשתה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אוקספורד. המחקר נועד להרחיב את תפיסותינו על ריגול תעשייתי, בהתבסס על "מלחמת הפטנטים" שהתרחשה בין אפל לסמסונג בעשור האחרון, והשפעתה על המוניטין הבינלאומי של קוריאה הדרומית ומאבקה על לגיטימציה בזירה הבינלאומית כאומה של חדשנות טכנולוגית.

מתעניינים בריגול תעשייתי? קראו כאן על המאמצים האסטרטגיים של ממשלת קוריאה למתג את עצמה מחדש כאומה של חדשנות טכנולוגית. 

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. היא הייתה מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין, והיא הצטרפה לסגל הפקולטה שלנו לאחר שלוש שנים כעמיתת מחקר והוראה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

מחקריה של תמי בוחנים את ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. היא עוסקת במחקר ובכתיבה בעיקר בנושאים הנוגעים בהתפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, כלכלה פוליטית, משפט מסחרי-כלכלי בסין והשלכותיו החברתיות, וכן בהקשרים משפטיים-פוליטים-חברתיים הכרוכים בהתעצמותה הכלכלית של סין בזירה הגלובאלית.

לתחומי המחקר הללו תמי הגיעה לאחר מספר שנים של עשייה משפטית בסין. עשייה זו הציתה בה את הסקרנות להעמיק בחקר יחסי הגומלין בין התפתחות המשפט לכלכלה פוליטית בסין של ימינו.

בימים אלה תמי מתמקדת בסיום כתיבת ספרה Law and Political Economy in Corporate China: Evolution or Revolution in Market Development שעתיד לצאת לאור בהוצאת Cambridge University Press.  

לאחרונה היא הוזמנה למסור עדות מומחה בנוגע לבעלות ולהשקעות הממשל הסיני בחברות מסחריות בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקני במסגרת שימוע ציבורי שעסק בהקשרים הכלכליים והבטחוניים ביחסי סין-ארצות הברית. עדותה התבססה על מחקריה ובפרט על מאמרה האחרון Illiberal Governance and the Rise of China's Public Firms: An Oxymoron or China's Greatest Triumph?

לאתר האישי של תמי גרוסוולד עוזרי לחצו כאן

אורלי לואיס החלה להתעניין בהיסטוריה של הרפואה דרך נושא המגפות. עוד בלימודיה לתואר הראשון הוביל אותה קורס אודות מגפות בהיסטוריה להתעמק בכתבי הרפואה העתיקים. היא הסתקרנה מהעושר הרעיוני בכתבים הללו במגוון תחומים: תנועת הדם, אוויר ומזון בגוף, טבעם של תהליכים מחלתיים, וההשפעה של טיפולים שונים על כל אלו.

לאחר השלמת התואר הראשון והשני באוניברסיטת תל אביב אורלי שהתה שש שנים במכון ללימודים קלאסיים באוניברסיטת הומבולדט בברלין, שם השלימה כתיבת עבודת דוקטור והשתלמות בתר דוקטורט במסגרת קבוצות מחקר שעוסקות ברפואה ובפילוסופיה בעולם העתיק. היא חזרה לישראל והמשיכה במחקרה כעמיתה בתוכנית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית.

המחקר של אורלי מתמקד ברעיונות העתיקים על אנטומיה, פיזיולוגיה ודיאגנוסטיקה, ובקשר בין תחומי הרפואה הללו. היא מבקשת להבין כיצד אנשי העבר חקרו והסבירו את הטבע, ובעיקר את הגוף החי. אורלי חוקרת לא רק את הידע עצמו אלא גם מדוע הידע משתנה וכיצד נוצרים רעיונות מדעיים חדשים. בהקשר זה היא בוחנת כיצד תאוריה, מחקר אמפירי ועשייה קלינית הזינו זה את זה והובילו להסברים שונים של הגוף החי ושל מחלות והטיפול בהן.

אחד מנושאי המחקר העיקריים שלה הוא התורה והפרקטיקה לאבחון באמצעות הדופק ביוון ורומא. היא ממפה ומפרשת את האופן שבו סיווגו הרופאים העתיקים את הדופק (לדוגמה, לפי מדדים של גודל, מלאות וריקנות, קשיחות העורקים ועוד). כמו כן היא בוחנת כיצד סיווגים אלו השתנו לאור רעיונות חדשים על גוף ונפש, וכיצד ישמו הרופאים את תורת הדופק בעת אבחון חולים. ספרה, שעוסק בראשית המחקר על מערכת כלי הדם והנשימה ביוון העתיקה, זכה בפרס האקדמיה הבין לאומית להיסטוריה של המדע.

אורלי מתמקדת גם ברעיונות האנטומים בעת העתיקה. הידע האנטומי בעת ההיא היה בתהליך התעצבות, כך שכל רופא תיאר את מבנה הגוף וחלקיו באופן שונה מעמיתיו וכתוצאה מכך, במקום תורה אנטומית אחת היו למעשה אנטומיות רבות ומגוונות.

בשנים האחרונות אורלי מקדמת שיח ושיתוף פעולה פורה וייחודי עם חוקרים מתחומי הרפואה בארץ ובחו"ל ופיתחה שיטה לשחזור הממצאים המדעיים שעליהם התבססו הרופאים העתיקים. הודות למימון נדיב ממועצת המחקר האירופאית (ERC) היא הקימה קבוצת מחקר שמתחילה כעת ליישם באופן שיטתי ונרחב את המודל הבין תחומי והחדשני הזה. הקבוצה כוללת היסטוריונים וקלסיקאים כמו גם מומחי אנטומיה מודרנית מבית הספר לווטרינריה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומומחים בתחום הדיגיטל. יחד הם מנתחים מזוויות שונות את הכתבים, משחזרים באופן מעשי את הידע שתועד בהם ומפתחים אטלס דיגיטלי אינטראקטיבי, שיציג את האנטומיות השונות בתלת-ממד ויציע כלי ניתוח ומחקר מתקדמים.