check
האינטראקציה שבין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית – ד"ר נעם זיגלמן | הפקולטה למדעי הרוח

האינטראקציה שבין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית – ד"ר נעם זיגלמן

מדוע חלקנו מצליחים ללמוד לקרוא כמעט ללא קושי, בעוד שאחרים מתקשים מאוד באותה המשימה? ד"ר נעם זיגלמן שהצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח (ולמחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה) מחפש תשובות לשאלה זו באמצעות שיטות מחקר מתחומי הקוגניציה והבלשנות.
את דרכו האקדמית הוא החל כסטודנט ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית: נעם למד תואר ראשון במדעי הקוגניציה ובבלשנות, וכתב את עבודות המוסמך והדוקטורט בחוג למדעי הקוגניציה. עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' רם פרוסט) עוסקת בהבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית (המנגנון שעומד בבסיס יכולתנו לחלץ דפוסים וחוקיות מהקלט החושי אליו אנו נחשפים). לאחר מכן נעם המשיך להשתלמות בתר-דוקטורט במעבדות הסקינס Haskins Laboratories בקונטיקט (ארה"ב), מכון מחקר עצמאי לחקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של שפה. במהלך ההשתלמות הוא החליט להקדיש חלק ניכר ממחקרו לפיתוח מודל להבנת שוני בין אנשים ביכולות קריאה מפרספקטיבה קוגניטיבית של למידה.
 
נעם משלב במחקרו שיטות שונות ממדעי הקוגניציה ומהבלשנות החישובית. בצד אחד של המשוואה, הוא משתמש בכלים סטטיסטיים ובמודלים חישוביים על מנת לכמת את הקלט הכתוב מבחינת סוגי המידע הסטטיסטיים הטמונים בו. בצידה השני של המשוואה, נעם מסתמך על נתונים ממחקר התנהגותי, דימות מוחי ועוקב עיניים (מכשור העוקב אחר מיקום העין בזמן קריאה) על מנת לבחון כיצד קוראים שונים מושפעים מסוגי המידע השונים החבויים בקלט הכתוב בזמן שהם קוראים. בכך, מחקרו של נעם קושר בין שוני בין אנשים ביכולות הקריאה שלהם לבין תהליכי למידה בסייסים ויכולתם לחלץ מידע סטטיסטי מהקלט אליו הם נחשפים. במקביל, נעם משתמש בחקר קריאה כמקרה בוחן על מנת להבין יכולות קוגניטיביות אחרות שניתן לתאר באופן דומה כנובעות מאינטראקציה בין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית.
 
בנוסף, "התחביב האקדמי" של נעם הוא פיתוח כלים סטטיסטיים ושיפור המתודולוגיה במחקר קוגניטיבי, והוא מקדיש מזמנו כדי לפתח שיטות מדויקות יותר למדידת יכולות קוגניטיביות שונות, ולהקמת מאגרי נתונים פתוחים לשימוש הקהילה האקדמית. בין היתר, נעם מוביל פרויקט בינלאומי של הקמת מאגר נתונים של תנועות עיניים במהלך קריאה בשפות שונות.
 
למידע נוסף בקרו באתר הפרויקט

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה

אוניברסיטאות של ימי הביניים - ד"ר איילת אבן-עזרא

מחקרה של דר' איילת אבן-עזרא מהחוג להיסטוריה מגדיר ומנתח לראשונה פרקטיקת ויזואליזציה וארגון ידע שרווחה בקרב סטודנטים ומורים באוניברסיטאות של ימי הביניים במערב אירופה.

קרא עוד

 ההרגל לשרטט לעצמם תרשימי עץ היררכיים בשולי הספרים שקראו ובטיוטות ששרבטו לעצמם.דרך ההערות הקטנות ששרבטו בשולי הדף, היא משחזרת את תהליכי החשיבה, היצירה והניתוח של אנשי ימי הביניים. בעזרת סריקה ממושכת של מאות כתבי יד מכל רחבי אירופה, תעתוקם, ניתוחם ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים, היא ממפה את ממדיה המפתיעים של התופעה, את דפוסי השימוש בה, את החופש והיצירתיות שהפגינו המשתמשים בה ואת השימושים השונים שלה בתיאולוגיה, לוגיקה, דקדוק, שירה, רפואה ומשפט.

קראו פחות
ד"ר יהונתן ורדי

חקר שירת ספרד והזיקות הגלויות והסמויות שלה לספרות העברית לדורותיה ולשירה הערבית הקלאסית – ד"ר יהונתן ורדי

 

ד"ר יהונתן ורדי הצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל  החוג לספרות עברית. הוא חוקר את השירה העברית בספרד המוסלמית בימי הביניים – זו שנקראת בקיצור 'שירת ספרד' או 'שירת תור הזהב' – שהיא אחת מתקופות הזוהר של השירה העברית בכל הדורות. אחרי שנים ארוכות שבהן יצירה עברית (גדולה בפני עצמה!) התקיימה אך ורק בין כותלי בית הכנסת, המשוררים העבריים הגדולים של ימי ספרד יצאו אל מרחבי העולם: הם כתבו על החיים והמוות, על האלוהים והגורל, על משתאות יין בגנים מלבלבים, על אהבת נשים ואהבת נערים, על ייסורים, תשוקה ויופי, על השאיפה לגדולה והמאבק לחכמה, ולפעמים אפילו על הרפתקאות, מלחמות ומסעות. 

קרא עוד

יהונתן מתעניין בשירת ספרד בתור ספרות מסעירה בפני עצמה, בזיקות הגלויות והסמויות שלה לספרות העברית שמן המקרא ועד ימינו, בקשריה העמוקים והמרתקים לאחותה הגדולה – השירה הערבית הקלאסית, ובאופנים שבהם היא מבטאת את מפגש התרבויות המיוחד שהתחולל בספרד בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. בשנה הבאה הוא ילמד את קורסי המבוא לשירה העברית בספרד וכן סמינרים על שירי הים והמסע של יהודה הלוי, על הדרכים לפרש בימינו שירה מימי הביניים, על החיבור התיאורטי שכתב (בערבית!) המשורר משה אבן עזרא על אודות השירה העברית ותולדותיה, וכן קורס השוואתי מיוחד על הזדקנותו של המשורר בשירת ימי הביניים ובשירה העברית המודרנית. 

סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני בחטיבה החדשה ללימודי יהדות ספרד והמזרח מוזמנים לקורסים "שאלה של פרשנות: סוגיות באינטרפרטציה של שירת ספרד" ו"עיונים ודיונים בספר עיונים ודיונים: משה אבן עזרא המשורר והתאורטיקן" שיהונתן ילמד בשנת תשפ"ג. לפרטים נוספים על החטיבה החדשה לחצו כאן.

 

קראו פחות
saritsz.jpg

מוסיקה של רעשים – שרית שליי זונדינר

שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ ודוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של החוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים. היא חוקרת את התפתחות גון הצליל, ויוצרת מוסיקה שכוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים.

קרא עוד

שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ. המוסיקה שלה כוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים, המכילים ניגודים פנימיים, עזי-מבע, שצוברים מתח וחותרים לקראת התנגשות ופירוק. חותם צלילי זה ניכר ביצירותיה הקאמריות, הווקאליות והתזמורתיות.

היא מוסמכת החוג לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתם של ארי בן שבתאי ומרק קופיטמן, וזוכת מלגת סידאי של המכון הירושלמי למוסיקה בת זמננו לשנים 2019–2021 ומלגות קרן התרבות אמריקה ישראל בקומפוזיציה בין השנים 2007–2014. 

יצירותיה בוצעו בפסטיבלים חשובים ועל בימות מרכזיות בארץ על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, סימפונט רעננה, וסינפונייטה באר שבע.

בשנת 2018 היא השלימה כתיבת אופרה קאמרית, ASD (Autism Spectrum Disorder). 
האופרה עוסקת ביחסים בין ילד על הספקטרום האוטיסטי ובין הוריו, בקשיי התקשורת המילולית והבלתי-מילולית ביניהם שמופיעים יחד עם הכמיהה הבלתי פוסקת לקשר חוויתי ובר קיימא, ליצירת קרבה ולהבנה. היצירה זכתה למענק מיוחד מטעם מפעל הפיס, ותופק בחדשים הקרובים בגרסה חדשה לטריו SEV (סקסופון, גיטרה חשמלית, צ'לו) ופס-קול אלקטרוני.

שליי זונדינר היא גם דוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של חוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכתם של ד"ר אסף שלג ופרופ' אמנון וולמן.

מחקרה עוסק בהתפתחות גון הצליל שתפס בחצי מאה האחרונה מקום מרכזי בעשייה המוסיקלית, ובמיוחד רעשים שהפכו לעניין שבשגרה בבימות הקונצרטים העכשוויים, ומתפקדים כמחולל צלילי עיקרי שמכתיב את ההתפתחות והצורה המוזיקליים. עם זאת, בניגוד לגובה צליל מוגדר וצירופיו (תווים, מרווחים ואקורדים) גון הצליל הוא חמקמק ומעורפל, בין היתר מכיוון שעדיין לא הונחה תשתית תיאורטית מוסכמת המגדירה ומאפיינת אותו.

מחקרה של שליי-זונדינר מתמקד במיפוי גווני צליל, ניתוחם ואפיונם, ובאדוות התרבותיות והחווייתיות-רגשיות שהשימוש בהם מזמן.

להאזנה ליצירותיה של שרית שליי זונדינר לחצו כאן.

 

קראו פחות