עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

האפשרות לקרוא תעודות מחיי היום יום של אנשים מן השורה, שחיו לפני כמעט אלף שנים, הובילה את עודד להתעניין בגניזה הקהירית. העולם האסלאמי בימי הביניים היה עולם קוסמופוליטי שבו אנשים, חפצים, טקסטים ורעיונות חצו גבולות פוליטיים ודתיים בקלות יחסית. בתעודות גניזה אנחנו רואים את ההתמודדות היומיומית של יהודים באתגרים ובאפשרויות שזימן להם העולם המרתק והרבגוני הזה.

עודד התעניין תחילה בנישואי מרחק: בעלים רבים עזבו את משפחותיהם לתקופות ארוכות למסחר ולפרנסה והוא ביקש לדעת איך בני הזוג, משפחותיהם והקהילה התמודדו עם הפירוד הגיאוגרפי. נושא זה הוביל אותו לעסוק בעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' מרק כהן גם בסכסוכי נישואים באופן כללי, ומשם קצרה הדרך למגוון רחב של סוגיות נוספות במשפט ומגדר: מה הייתה החוויה של נשים יהודיות במערכת המשפט היהודית במצרים? מה היו דרכי הפעולה של נשים בזירה המשפטית? למה כל כך הרבה נשים יהודיות פנו לערכאות מוסלמיות בסכסוכים דווקא כנגד הגברים הקרובים להם ביותר?

חלק משמעותי של מחקרו של עודד עוסק בפרסום תעודות חדשות מהגניזה הקהירית ובהנגשה של טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים – מלאכה לא פשוטה אך יש בצידה סיפוק רב. 

גם דרכו האקדמית של עודד התאפיינה במעברים ובגלגולים רבים. את תקופת הלימודים מהתואר הראשון ועד קבלת הדוקטורט הוא חילק בין ירושלים לניו ג'רזי (לרבות שנה אחת מעניינת ומעצבת במיוחד באוניברסיטת אוקספורד). אחרי הדוקטורט, הוא השתלם בשלושה פוסטים (השתלמויות בתר דוקטורט): באוניברסיטת דיוק שבצפון קרולינה, במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בגבעת רם ובתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. 

בימים אלו עודד מתמקד בשני מחקרים חדשים; הראשון עוסק בחלפון בן מנשה, סופר בית הדין היהודי בשנים 1100 – 1138 . גניזת קהיר שימרה מאות רבות של מסמכים משפטיים בכתב ידו, מכתבים ממשפחתו, מכתבים שכתב עבור אנשים אחרים וקטעים ספרותיים. השילוב של תעודות מסוגים שונים מאפשר לנו לשחזר את עולמו של סופר בית הדין ולשלב מתדולוגיות מסורתיות כגון מיקרו-היסטוריה יחד עם גישות חדשות יותר כגון ניתוח רשתות חברתיות. עודד מקווה שמן המחקר על איש ימי הביניים דוגמת חלפון יתפתח פרויקט נוסף על תפיסות ופרקטיקות של גברויות יהודיות בעולם האסלאם בימי הביניים. בתעודות הגניזה, כך הוא מקווה להראות, אפשר להבחין במודלים שונים של גברויות, כאשר הגבריות ההגמונית מבניהן היא זו המדגישה שייכות ומחויבות למעגל המשפחתי, לשותפויות מסחריות, למעגלי לימוד ולכלל הקהל.

למעשה, עודד כבר החל לעסוק בגברויות השונות בקרב יהודי ארצות האסלאם במספר מחקרים, הראשון שבהם יצא לאחרונה לאור בכתב העת Journal of the Economic and Social History of the Orient.

בתמונה: מכתב בקשה בערבית יהודית של אישה ענייה שבעלה נזרק לכלא על כך שלא שילם את מס הגולגולת במשך שנתיים. האישה פונה אל ראש היהודים, שמואל בן חנניה (1140 – 1159) בבקשה לתמיכה כלכלית. (התמונה באדיבות ספריית האוניברסיטה של פנסילבניה. מספר המדף של המכתב: Halper 379.)

יקיר למד לתואר ראשון בחוגים לפילוסופיה וללימודים קלאסיים בפקולטה שלנו, וכן בתוכנית אמירים. בתואר השני ובדוקטורט הוא הצטרף לחוג לתלמוד, אך בה-בעת התעמק גם בספרות הקלאסית, בספרות המזרח הקדום ובספרות הנוצרית הקדומה. במהלך לימודיו הוא גם שהה כמה שנים באוניברסיטאות שונות בחו"ל בעיקר בגרמניה, באיטליה ובארצות הברית.   

עבודת הדוקטורט שלו השוותה באופן שיטתי בין פרשנותם של חז"ל למקרא לבין הפרשנות היוונית העתיקה לאיליאדה ולאודיסיאה, שנכתבה בתקופה ההלניסטית והרומית. באופן זה הוא הצלח לשלב בין שני תחומי העניין המרכזיים שלו – ספרות חז"ל והספרות הקלאסית.

בעבודתו הוא טען שאפשר להצביע על הדרכים השונות שבהן השפיעה הפרשנות היוונית באופן עמוק ומהותי על גישתם הפרשנית של חז"ל. למעשה, לא ניתן להבין את הופעתם של קבצי המדרשים הערוכים ואת חלק מהנחות היסוד הפרשניות שעומדות בבסיסם ללא הכרות עם הפרשנות ההומרית בת הזמן.  הפרשנות היוונית – כמייצגת של השיח הספרותי, הרטורי, הלשוני והדידקטי בן הזמן – השפיעה גם על אופני ארגון הידע, דרכי הלימוד, תפיסת הטקסט הקנוני ותפקיד הפרשן אצל החכמים. החכמים, כך הוא טען, היו שותפים במידה רבה לשיח הפרשני בן זמנם.

עבודת הדוקטורט הניחה למעשה את התשתית שאפשרה ליקיר ללמד הן בחוג לתלמוד הן בחוג ללימודים קלאסיים. כיום הוא ממשיך להתמקד במחקרים משווים בין ספרות חז"ל לבין ספרויות שונות בנות התקופה – בעיקר לחוק הרומי ולספרות שנכתבה בסורית (ארמית-נוצרית).

פרויקט המחקר הראשי  שבו הוא עוסק כעת נתמך על ידי קרן עזריאלי ומתמקד בקהילות היהודיות באימפריה הסאסאנית מחוץ לבבל (מרכז עיראק של ימינו) בתקופת התלמוד. אנחנו יודעים מעט על הקהילות היהודיות האלה, והמעט שכן ידוע לנו מגיע לרוב אך ורק מהתלמוד הבבלי. לאור זאת, עלינו לשוב ולהזכיר לעצמנו כי התלמוד הבבלי כשמו כן הוא – תלמוד שחובר בבבל, מחוז לא גדול במרכז מסופוטמיה. מחוז זה, עם כל חשיבותו, היווה רק חלק קטן ביותר מהאימפריה הסאסאנית אדירת-הממדים שהשתרעה מהרי הקווקז בצפון למפרץ הפרסי בדרום, ומצפון הודו במזרח לסוריה במערב, כשבחלק גדול מהאזורים הללו היו קהילות יהודיות משמעותיות. למרות היקפו העצום, הרי שהתלמוד הבבלי הינו בסופו של דבר יצירה של אליטה דתית ואינטלקטואלית מסוימת שהייתה תחומה ברובה במספר ישובים המצויים באזור גאוגרפי מצומצם יחסית. לאליטה זו היו אינטרסים, מטרות ומגמות משלה. בין השאר הקדישו חכמי בבל מאמץ רב ביצירת גבולות של יוחסין ובגיבוש סטריאוטיפים כלפי חבלי ארץ שונים – סטריאוטיפים שסייעו לחזק ולהבנות את הזהות המקומית של יהודי בבל ואת עליונותם התורנית, המוסרית, והגנאלוגית ביחס ליהודים מאזורים אחרים. בהיעדר מקורות ישירים, עלינו להשתדל ולהבין את הנסיבות ההיסטוריות, הפוליטיות, הכלכליות והדתיות שעשויות היו להשפיע על הקהילות הללו ולעצב אותם. השימוש במקורות חיצוניים לתלמוד –  גם אם הם אינם עוסקים ישירות ביהודים –  לצד מודעות להטיות המובנות של התלמוד הבבלי בתיאורי היהודים מחוץ לבבל, עשויים לתרום תרומה משמעותית לשחזור של המגוון היהודי ברחבי האימפריה הסאסאנית.