שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ ודוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של החוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים. היא חוקרת את התפתחות גון הצליל, ויוצרת מוסיקה שכוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים.

שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ. המוסיקה שלה כוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים, המכילים ניגודים פנימיים, עזי-מבע, שצוברים מתח וחותרים לקראת התנגשות ופירוק. חותם צלילי זה ניכר ביצירותיה הקאמריות, הווקאליות והתזמורתיות.

היא מוסמכת החוג לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתם של ארי בן שבתאי ומרק קופיטמן, וזוכת מלגת סידאי של המכון הירושלמי למוסיקה בת זמננו לשנים 2019–2021 ומלגות קרן התרבות אמריקה ישראל בקומפוזיציה בין השנים 2007–2014. 

יצירותיה בוצעו בפסטיבלים חשובים ועל בימות מרכזיות בארץ על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, סימפונט רעננה, וסינפונייטה באר שבע.

בשנת 2018 היא השלימה כתיבת אופרה קאמרית, ASD (Autism Spectrum Disorder). 
האופרה עוסקת ביחסים בין ילד על הספקטרום האוטיסטי ובין הוריו, בקשיי התקשורת המילולית והבלתי-מילולית ביניהם שמופיעים יחד עם הכמיהה הבלתי פוסקת לקשר חוויתי ובר קיימא, ליצירת קרבה ולהבנה. היצירה זכתה למענק מיוחד מטעם מפעל הפיס, ותופק בחדשים הקרובים בגרסה חדשה לטריו SEV (סקסופון, גיטרה חשמלית, צ'לו) ופס-קול אלקטרוני.

שליי זונדינר היא גם דוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של חוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכתם של ד"ר אסף שלג ופרופ' אמנון וולמן.

מחקרה עוסק בהתפתחות גון הצליל שתפס בחצי מאה האחרונה מקום מרכזי בעשייה המוסיקלית, ובמיוחד רעשים שהפכו לעניין שבשגרה בבימות הקונצרטים העכשוויים, ומתפקדים כמחולל צלילי עיקרי שמכתיב את ההתפתחות והצורה המוזיקליים. עם זאת, בניגוד לגובה צליל מוגדר וצירופיו (תווים, מרווחים ואקורדים) גון הצליל הוא חמקמק ומעורפל, בין היתר מכיוון שעדיין לא הונחה תשתית תיאורטית מוסכמת המגדירה ומאפיינת אותו.

מחקרה של שליי-זונדינר מתמקד במיפוי גווני צליל, ניתוחם ואפיונם, ובאדוות התרבותיות והחווייתיות-רגשיות שהשימוש בהם מזמן.

להאזנה ליצירותיה של שרית שליי זונדינר לחצו כאן.