check
"לחשוב היסטורית – לחשוב בזמן ובמרחב": פיצויים ושילומים במערב-גרמניה – ד"ר איריס נחום | הפקולטה למדעי הרוח

"לחשוב היסטורית – לחשוב בזמן ובמרחב": פיצויים ושילומים במערב-גרמניה – ד"ר איריס נחום

ד"ר איריס נחום הצטרפה השנה לסגל החוג להיסטוריה בפקולטה שלנו. איריס היא היסטוריונית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20. במחקריה היא משלבת היסטוריה, תיאוריה פוליטית וחשיבה משפטית. בתור ילידת וינה, תולדות מרכז אירופה בכלל וההיסטוריה של המונרכיה ההבסבורגית בפרט תמיד סקרנו אותה, אך לעיסוק האקדמי בתחום היא הגיעה בעקיפין.

איריס למדה מדע המדינה לתואר הראשון והשני באוניברסיטת תל אביב. לשמחתה הרבה, במהלך לימודיה ניתנה לה האפשרות להשתתף בכמה פרויקטים מחקריים במכון מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב, שם לימד אותה  פרופ' דן דינר, מנהל המכון, "לחשוב היסטורית" – "לחשוב בזמן ובמרחב" כפי שהוא ניסח זאת.

כאשר פרופ' ז'וזה ברונר נתמנה לראש המכון, מצאה איריס את נושא ההתמחות שלה – פיצויים ושילומים (Wiedergutmachung בגרמנית). בעבודת הדוקטורט, שנכתבה בהנחייתו של ז'וזה, היא ניתחה את שיח הפיצויים של הגרמנים הסודטים בין שתי מלחמות העולם, והראתה שמקורו של שיח זה במאבק הלאומים במונרכיה ההבסבורגית של המאה ה-19, ושכמה מהדוברים הנלהבים ביותר למען הפיצויים לגרמנים הסודטים היו פעילים ליברליים ממוצא יהודי. במקביל לכתיבת הדוקטורט איריס לימדה תיאוריה פוליטית במרכז הבינתחומי הרצליה.   

מחקרה  העכשווי מתמקד בחוק הפיצויים המערב-גרמני שחוקק בשנת 1952. מטרת החוק הייתה תשלום פיצויים לגרמנים אתניים שגורשו עם תום מלחמת העולם השנייה ממרכז ומזרח אירופה למערב גרמניה. הפיצויים שולמו בגין רכוש שאבד להם כתוצאה מהגירוש. למחקר שתי מטרות. ראשית,  להראות שקיים קשר נסיבתי בין הפיצויים שגרמניה שילמה לניצולי השואה ובין הפיצויים למגורשים הגרמניים, כלומר שמתן הפיצויים לגרמנים האתניים נתן לגיטימציה למתן פיצויים לניצולי שואה; ושנית, להראות שמערב גרמניה פיצתה גרמנים אתניים רבים שהשתלטו על רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה בתקופת השלטון הנאצי ואיבדו רכוש זה כתוצאה מגירושם.

מחקרה של איריס מתבצע במסגרת מכון יעקב רובינסון להיסטוריה של זכויות אינדיבידואליות וקולקטיביות, שהוקם לאחרונה באוניברסיטה שלנו, ושנפלה בחלקה הזכות לשמש סגנית למנהלו, פרופ' דן דינר. את המכון מממנת קרן אלפרד לנדקר שהוקמה בשנת 2019 בברלין מתוך מחויבות לנושא הפיצויים לניצולי השואה בכלל ולעובדי הכפייה לשעבר בתעשייה הנאצית בפרט.

 

אולי יעניין אותך גם

נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.

אילוסטרציה

מוסיקה יהודית - תאולוגיה ופוליטיקה? ד"ר אסף שלג

ד״ר אסף שלג, מוסיקולוג ופסנתרן, מהחוג למוסיקולוגיה, מתמחה במוסיקות של היהודים במאה העשרים.

קרא עוד

מחקרו הנוכחי עוסק באופן שבו תכנים תיאולוגיים שהולאמו בתרבות העברית והישראלית חדרו והכתימו את הנרטיבים המוזיקליים של מלחינים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים. לכאורה מדובר בתמהיל מוכר של פוליטיקה ותיאולוגיה, אולם מנעד היצירות שנכתבות במחצית השנייה של המאה העשרים בישראל תיעד הלכה למעשה את דהייתה של התרבות העברית ושיבתה לקנבס הרחב של תרבות יהודית מודרנית. בעוד שיבה מעין זו במעגלים פוליטיים מקומיים הייתה כרוכה בטריטוריאליזם (שבהדרגה קיבל צביון משיחי), השיבות הדיאליקטית לתרבויות גלותיות יהודיות מאירופה, מצפון אפריקה ומהמזרח הקרובה התנתקו מכל מאפיין טריטוריאלי לטובת המרכיבים התרבותיים שהודחקו בשיח על העבריות, לרבות האתניזציה של הזהות האשכזנית. בראשית המאה העשרים ואחת הפניות לתרבויות גלותיות יהודיות תהפוכנה למסס רב קולי שאוצר המילים המוזיקלי-סמיוטי שלו יבשרו על קריסתה של פוליטיקת הזהויות היהודית-ישראלית.

מחקר זה הוא המשך לספרו הקודם של שלג (Jewish Contiguities and the Soundtrack of Israeli History, Oxford University Press, 2014) שזכה בפרס אנגל לחקר המוסיקה העברית לשנת 2015, ובפרס שניצר מטעם האיגוד האמריקאי למדעי היהדות (AJS) לשנת 2016.

 

קראו פחות
פרופ' רונית ריצ'י ומורתה, סרי רטנה סקטימוליה, בג׳וגג׳קרטה (אינדונזיה)

על מעשה התרגום והבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו: מפעל התרגומים האינטרלינאריים במרחב האינדונזי-מלאי – פרופ' רונית ריצ'י

המחקר זכה לאחרונה למימון ה-ERC ויעסוק בתרגומים אינטרלינאריים  ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. 

קרא עוד

פרופ׳ רונית ריצ׳י למדה לתואר ראשון ולתואר שני באוניברסיטה העברית בחוג ללימודים הודיים, איראניים וארמניים ובחוג לפסיכולוגיה, והחליטה להתמקד בלימודי אינדונזיה, ובעיקר בהיסטוריה ובספרות. היא המשיכה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית, ואחרי תקופה משמעותית של לימודים ועבודה בארצות הברית, בסינגפור ובאוסטרליה היא שבה לישראל ב-2013 ומאז היא מלמדת על אינדונזיה בפקולטה, וממשיכה במחקרה שמתמקד באספקטים שונים של ספרות כתבי יד שנכתבו במלאית ובג׳אווית במאות ה-18 עד ה-20, בתהליכים הטקסטואליים של הפצת האסלאם באינדונזיה, ובהיסטוריה של ההגליה בתקופה הקולוניאלית.

מחקרה שזכה למימון  ה-ERC יעסוק בתרגומים אינטרלינאריים ז׳אנר דו לשוני הכולל טקסט בשפת המקור ותרגומו, מילה במילה, הנכתב בין השיטין. תרגומים כאלו מוכרים מתרבויות שונות ברחבי העולם מזה מאות רבות של שנים, למרות שהם כמעט ולא נחקרו. הדגש בתרגומים אלו הוא על דיוק ופירוט שחושף מקרוב את מעשה התרגום ואת הבחירות הבלתי נמנעות שכרוכות בו.

תרגומים מסוג זה יספקו למחקר מסגרת תיאורטית ומתודולוגית להבנת תהליכים ומפגשים אינטלקטואלים, ספרותיים, בין דתיים ולשוניים כפי שהשתקפו בעמוד הדו לשוני שבו שתי שפות  ועמן שתי תרבויות, דתות ותפיסות עולם נפגשות, נוגעות לא-נוגעות, מתמזגות, מתכנסות פנימה, מתרחקות, משתנות, או מאמצות זהות חדשה.

המחקר יתמקד בתרגומים אינטרלינאריים מהמאות ה-16 ועד ה-20 מהמרחב האינדונזי-מלאי, אזור המתפרש על פני אינדונזיה, מלזיה, ברוניי, סינגפור, דרום תאילנד ודרום הפיליפינים של היום. באזור זה מהמגוונים לשונית ותרבותית בתבל התקבלו ועברו לוקליזציה מסורות טקסטואליות של ההינדואיזם, בודהיזם, קונפוציאניזם, נצרות ואסלאם, לעתים קרובות באמצעות ובזכות המודל האינטרלינארי.

בנוסף להיבט ההיסטורי-פילולוגי, המחקר כולל גם בחינה של פרקטיקה עכשווית של שימוש בטקסטים אינטרלינאריים ללימוד ערבית ודת האסלאם במערכת החינוך המוסלמית-מסורתית במרחב האינדונזי-מלאי.

מטרת המחקר להאיר מסורת תרגום מורכבת ועשירה באזור שכמעט ואיננו נכלל במחקרי תחום "לימודי התרגום", להבין את הקשרים המסועפים בין מסורת זו למסורות דתיות וספרותיות גלובאליות, ולהציע כלים קונצפטואליים ומתודולוגיים חדשים שישמשו בחקר התרגום בפינות נוספות של העולם.

חלק משמעותי מתקציב המענק יינתן כמלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בשלבים שונים (מ"א, דוקטורנטים, בתר-דוקטורנטים) שישתתפו בפרויקט. המענק יאפשר בין היתר בניית מאגר מידע של תרגומים אינטרלינאריים מרחבי האזור, שיאפשר מיפוי ראשון מסוגו של תפוצה גיאוגרפית, כרונולוגיה, סוגי טקסטים ומחברים של התרגומים, על בסיס קטלוגים, אתרי אינטרנט ועבודת שדה של משתתפי הפרויקט.

 

קראו פחות