מדוע חלקנו מצליחים ללמוד לקרוא כמעט ללא קושי, בעוד שאחרים מתקשים מאוד באותה המשימה? ד"ר נעם זיגלמן שהצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח (ולמחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה) מחפש תשובות לשאלה זו באמצעות שיטות מחקר מתחומי הקוגניציה והבלשנות.
את דרכו האקדמית הוא החל כסטודנט ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית: נעם למד תואר ראשון במדעי הקוגניציה ובבלשנות, וכתב את עבודות המוסמך והדוקטורט בחוג למדעי הקוגניציה. עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' רם פרוסט) עוסקת בהבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית (המנגנון שעומד בבסיס יכולתנו לחלץ דפוסים וחוקיות מהקלט החושי אליו אנו נחשפים). לאחר מכן נעם המשיך להשתלמות בתר-דוקטורט במעבדות הסקינס Haskins Laboratories בקונטיקט (ארה"ב), מכון מחקר עצמאי לחקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של שפה. במהלך ההשתלמות הוא החליט להקדיש חלק ניכר ממחקרו לפיתוח מודל להבנת שוני בין אנשים ביכולות קריאה מפרספקטיבה קוגניטיבית של למידה.
נעם משלב במחקרו שיטות שונות ממדעי הקוגניציה ומהבלשנות החישובית. בצד אחד של המשוואה, הוא משתמש בכלים סטטיסטיים ובמודלים חישוביים על מנת לכמת את הקלט הכתוב מבחינת סוגי המידע הסטטיסטיים הטמונים בו. בצידה השני של המשוואה, נעם מסתמך על נתונים ממחקר התנהגותי, דימות מוחי ועוקב עיניים (מכשור העוקב אחר מיקום העין בזמן קריאה) על מנת לבחון כיצד קוראים שונים מושפעים מסוגי המידע השונים החבויים בקלט הכתוב בזמן שהם קוראים. בכך, מחקרו של נעם קושר בין שוני בין אנשים ביכולות הקריאה שלהם לבין תהליכי למידה בסייסים ויכולתם לחלץ מידע סטטיסטי מהקלט אליו הם נחשפים. במקביל, נעם משתמש בחקר קריאה כמקרה בוחן על מנת להבין יכולות קוגניטיביות אחרות שניתן לתאר באופן דומה כנובעות מאינטראקציה בין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית.
בנוסף, "התחביב האקדמי" של נעם הוא פיתוח כלים סטטיסטיים ושיפור המתודולוגיה במחקר קוגניטיבי, והוא מקדיש מזמנו כדי לפתח שיטות מדויקות יותר למדידת יכולות קוגניטיביות שונות, ולהקמת מאגרי נתונים פתוחים לשימוש הקהילה האקדמית. בין היתר, נעם מוביל פרויקט בינלאומי של הקמת מאגר נתונים של תנועות עיניים במהלך קריאה בשפות שונות.
למידע נוסף בקרו באתר הפרויקט
