ד"ר קיארה קרדונה היא חוקרת ספרויות אירופיות מודרניות ועכשוויות שהצטרפה לסגל האקדמי בחוג ללימודים רומאניים בראשית שנת הלימודים תשפ"ב. היא נולדה וגדלה בצפון איטליה למשפחה חצי איטלקית וחצי הולנדית, כך שכבר בילדותה היא שמעה סביבה שפות שונות, ומגיל מוקדם תהתה על האפשרות להגיד את אותו הדבר בצורות שונות בשפות שונות.
קיארה למדה אנגלית וגרמנית בבית הספר, ויידיש ועברית, הונגרית ורוסית באוניברסיטה. אהבתה לספרות ובמיוחד לשירה התחילה גם היא בגיל מוקדם, כאשר היא גילתה את יכולתה של השירה להביע הרבה במעט מילים.
עבודת הדוקטורט שלה נכתבה באוניברסיטת היידלברג (גרמניה). בעבודתה היא חיברה בין תשוקתה לשפות ולשירה להתעניינותה בפילוסופיה של השפה והידע ובאנתרופולוגיה. התזה שלה הוקדשה לשירתו המאוחרת של המשורר פאול צלאן. ספרה "סתום" שמבוסס על עבודת הדוקטורט שלה פורסם ב-2020 בגרמנית.
קיארה מתמקדת מזה כמה שנים בספרות דרום איטלקית וסיציליאנית, ובמיוחד ביצירתו של הסופר סטאפנו דאריגו , שהתחיל את הקריירה שלו כמשורר אך המשיך בכתיבת רומן מהפכני גדול (של כמעט 1000 עמודים!) בשם ״הורצ׳ינוּס אוֹרקה״ (1975). התעניינותה המיוחדת בסיציליה נובעת מהיותה אזור גבול בין אירופה למדינות אחרות בים התיכון, שאיתן היא חולקת היבטים היסטוריים ותרבותיים משמעותיים. למעשה, המפגש המיוחד של התרבויות הנוצרית, היהודית והמוסלמית שהתרחש בסיציליה השפיע במשך הזמן על האמנות והספרות המקומית.
לאחרונה קיארה פרסמה מאמר שדן בתפקיד האנתרופולוגיה ברומן הגדול של סטאפנו דאריגו, שהיא מתכננת להרחיבו לספר שיעסוק במושגי הטבע בספר ובספרות בכלל. הרומן של דאריגו מציג שפה איטלקית חדשה המבוססת על הדיאלקט הסיציליאני – שכולל יוונית, לטינית, צרפתית, ערבית ועוד; אך באותה השעה הוא גם מכריח אותנו לחשוב על נושא אקטואלי מאין כמותו, על משמעות הקשר שבין האדם לטבע ובין האדם לחיות, ועל צורות שונות להבין ולהסביר את מקומו של האדם בעולם.