עוצמתה בחולשתה? המדינה, חזבאללה וריבונות היברידית בלבנון – איתן ישי

איתן ישי הוא דוקטורנט בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון שעוסק בחקר לבנון המודרנית, תוך התמקדות במערכת היחסים הסבוכה שבין הממסד הלבנוני הרשמי וארגון חזבאללה ואגב עמידה על שאלות של זהות, זיכרון, הנצחה וחתירה להגמוניה.

את התארים הראשון והשני הוא השלים בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, אז נחשף למורכבותה של הזירה הלבנונית ולמקומה הייחודי בעולם הערבי, במזרח התיכון ובמערכת הבינלאומית בכללה. מורכבות זו היא שמשכה אותו לכתוב את עבודת התזה בהנחייתם של פרופ' אלי פודה ופרופ' אייל זיסר, ואשר עסקה בבחינת שאלות של זיכרון, שכחה וחתירה להגמוניה פוליטית וחברתית כפי שמתבטאים באופן ציונו של "חג ההתנגדות והשחרור", הוא יום הציון לנסיגת ישראל מרצועת הביטחון במאי 2000. מסקנתו העיקרית הייתה כי מופע זיכרון רשמי זה מהווה ניסיונה החשוב והרציני ביותר של המדינה הלבנונית לגשר על פער ה"שכחה הקולקטיבית" שיצרה מלחמת האזרחים הגדולה. אלא שניסיון זה נכשל בסופו של דבר בשעה שארגון חזבאללה נטל על עצמו את הבכורה והפך את יום החג למזוהה עמו ועם העדה השיעית.

עבודת הדוקטורט – בהנחייתם של פרופ' אלי פודה ופרופ' אשר קאופמן – מבקשת להציע דרך הסתכלות אחרת וניתוח מקורי לאופן שבו נתפשת לבנון בתור מדינה "חלשה או כושלת", ולבחון את תפקודה לא רק בהשוואה למדינות אחרות ותוך שימוש במודלים המערביים המקובלים, כי אם מתוך הכרה בכך שהמודל הקלאסי של המדינה המודרנית עלול לעיתים להקשות עלינו לפענח את אופן תפקודן של מדינות לא-מערביות. למעשה, העבודה מבקשת לבחון את מערכת היחסים שבין המדינה הלבנונית לבין ארגון חזבאללה מתוך הכרה בקיומה של מערכת מורכבת והיברידית שבה המדינה וגורמים לא-מדינתיים שזורים זה בזה.

נדמה כי חשיבותו של מחקר מעין זה מקבלת משנה-תוקף מדי יום ביומו, בשעה שהמדינה הלבנונית מצויה במשבר חסר-תקדים והמאורעות השונים בה מובילים להתפתחויות תכופות יותר ויותר, מה שהופך את ביצוע המחקר למאתגר עוד יותר.

אולי יעניין אותך גם

ד"ר רננה קידר

מסורת וקידמה: החוקרת שמגדירה מחדש את המחקר המסורתי במדעי הרוח – ד"ר רננה קידר

ד"ר רננה קידר היא חברת הסגל הראשונה בפקולטה (ובאוניברסיטה העברית) שגויסה לתחום מדעי הרוח הדיגיטליים, ומשלבת בין עולם הרוח של הספרות, שיטות חישוביות ותחום המשפט.  

המשך קריאה >
הגירה בימי קורונה (אילוסטרציה)

אוכלוסייה יהודית, הגירה ומחקר דמוגרפי בימי קורונה – פרופ' עוזי רבהון

פרופ' עוזי רבהון הוא דמוגרף שמחקרו מתמקד ביהדות ארה"ב ובאוכלוסייה הישראלית בימינו. בשבועות האחרונים – עם התפרצות מגפת הקורונה – הוא חיבר מאמר קצר ובו טען שלצד קבוצות סיכון אחרות, גם מהגרים בין לאומיים הם אוכלוסייה פגיעה נוספת.

המשך קריאה >
ד"ר טניה ורטמן

ההיסטוריה של הרעיונות הפילוסופיים ודרכי גלגולם מן הפילוסופיה היוונית אל ההגות המוסלמית והיהודית בימי הביניים – ד"ר טניה ורטמן

ד"ר טניה ורטמן הצטרפה השנה לחוג למחשבת ישראל. מחקריה מתמקדים ביחסי הגומלין שבין התפיסות הפילוסופיות והמיסטיות, ודרכי התבטאותם בספרות הפילוסופית והמיסטית בימי הביניים בעולם היהדות ובעולם האסלאם.

המשך קריאה >