מחקריו פורצי הדרך על האסלאם באפריקה, הסופיות והמפגש בין דת, תרבות וחברה עיצבו שדות ידע שלמים, והציבו סטנדרטים מחקריים שהשפעתם ניכרת עד היום בזירה הבינלאומית.

קריאת רחוב על שמו במרחב הציבורי של ירושלים היא ביטוי להוקרה עמוקה למפעל חיים אקדמי יוצא דופן, ולתרומתו להבנת עולמות תרבותיים, דתיים וחברתיים מורכבים.

בהרצאתה סקרה פרופ' קידר את גלי ההתפתחות של מהפכת הידע:
הנגשה רחבה: הגל הראשון שפרץ את חומות האוניברסיטה, בו פרויקטים כמו "פרויקט בן יהודה" הנגישו אוצרות ספרות לכל בית.
דאטאפיקציה:השלב בו טקסט הפך לנתון מחקרי. כך למשל, ניתוח חישובי של משפט אייכמן אפשר לחשוף את קולם ושפתם הייחודית של הניצולים מתוך הפרוטוקולים.
יצירה:חוקרי מדעי הרוח הפכו ליצרנים של ארכיונים דיגיטליים עצומים (כמו ארכיון עדויות השואה), תוך שימוש במודלים של "הקשבה מרחוק" כדי לנתח כמויות אדירות של מידע ולאתר עדויות יוצאות דופן.
צונאמי הבינה המלאכותית:הגל הנוכחי שאפשר את הקמתו המיידית של "ארכיון עדות 710" מיד לאחר ה-7 באוקטובר 2023. זהו ארכיון של ההווה, שכבר מכיל למעלה מ-1800 עדויות וידאו המונגשות לציבור בזמן אמת.
בנוסף, פרופ' קידר השמיעה אזהרה חשובה: תיבת החיפוש האינטרנטית הרגילה מייצרת אשליה של אמת אובייקטיבית ומעלימה הטיות. מכיוון שהידע במדעי הרוח הוא רב-קולי ומרובד, בארכיון עדות 710 מפתחים כעת סוכן חכם מבוסס בינה מלאכותית יוצרת. סוכן זה יאפשר לציבור לשאול שאלות מורכבות ולקבל תשובות המשקפות את ריבוי נקודות המבט והסתירות בארכיון, מבלי להשתיק אף קול.
אנו גאים במחקר ובפועלה של פרופ' קידר, שמוכיחים כיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה לשימור הזיכרון הלאומי שלנו מתוך אחריות, פלורליות והקשבה אמיתית!

המחקר נערך בידי פרופ’ ליאור גרוסמן וד”ר לורן דאווין מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בשיתוף פרופ’ נטלי מונרו מאוניברסיטת קונטיקט, ופורסם בכתב העת PNAS. הממצא מספק הצצה נדירה לעולמם הרוחני של בני התרבות הנאטופית ולראשיתו של הדמיון המיתי.
האישה והאווז חושפים רגע מכונן בהתפתחות התרבות האנושית והקשר העמוק בין אדם לטבע.

פרופ׳ הכהן־פינצ׳ובר היא חוקרת בעלת שם עולמי, הפועלת בנקודות המפגש שבין מוזיקה, תרבות, אסתטיקה, תאולוגיה וספרות. מחקריה פורצי הדרך, ובהם עבודתה על עלילת המוזיקה נגד היהודים, מראים כיצד המוזיקה משמשת שפה תרבותית רבת עוצמה, שעיצבה במשך מאות שנים זהויות, רגישויות ותפיסות היסטוריות.

פרופ׳ שלח־לביא הוא מומחה בעל שם עולמי לארכאולוגיה ולהיסטוריה של סין ומזרח אסיה. מחקריו עוסקים במגוון רחב של נושאים, מן המהפכה החקלאית וצמיחתה של הציוויליזציה הסינית הקדומה ועד פרויקטים החושפים ומנתחים מערכות חומות רחבות היקף מימי הביניים במונגוליה ובסין, שנבנו לצורך פיקוח ושליטה בתנועת אנשים וסחורות.

אנו גאים בכם מאוד ומצטרפים אליכם בשמחתכם. ברכות חמות!

עבודתה משלבת מחקר בסיסי וקליני במדעי המוח, במטרה להבין כיצד המוח מעבד מידע במצבי הכרה משתנים, משינה ועד פגיעות מוחיות קשות. מחקריה מעמיקים את הבנתנו ביחסים המורכבים שבין פעילות מוחית, מודעות ותהליכי החלמה.

ההכרה הראויה הזו מבטאת את תרומתה המדעית המרשימה של ד״ר ארזי ואת הפוטנציאל הטמון במחקריה להרחבת הידע על התודעה האנושית ולשיפור דרכי הטיפול בהפרעות הכרה.

אנו גאים לחגוג את ההישג ומאחלים לד״ר ארזי המשך הצלחה בעבודתה החשובה ומעוררת ההשראה. ברכות!

אנו גאים בד״ר גל, חוקר ומרצה בחוג לתולדות האמנות, על תרומתו המשמעותית לשיח האקדמי והציבורי, ועל ייצוגה הבולט של הפקולטה למדעי הרוח בזירה התרבותית בישראל.

תפסנו את ד״ר נעם לשיחה על אוצרות, אקדמיה ומה שביניהם.

איך נולדת תערוכה? מה הרגע הראשון שבו אמרת לעצמך "אני חייב לעשות תערוכה על..."?
בכל פרויקט זה קצת אחרת. זה יכולה להיות יוזמה של המוסד המציג, של אמנים שאני בקשר איתם, או, כמו במקרה של התערוכה במוזיאון תל אביב כעת, של היתקלות בלתי צפויה עם אוצר בלום. ברגע שראיתי עבודות בודדות מתוך האוסף הפרטי הזה בגרמניה ידעתי שאני מוכרח להציגו בישראל. המחקר על האמנים ועל היצירות והתקופה המשתקפת מתוך האוסף הנדיר הזה כבר הגיעו בהמשך, כשהורשיתי לבקר בו שוב ושוב ולחקור אותו.

טקס הענקת הפרס התקיים לאחרונה בבית הנשיא.

פרופ׳ בן־שלום הוא היסטוריון מוביל של עולמן התרבותי והאינטלקטואלי של הקהילות היהודיות בספרד ובפרובנס בימי הביניים. מחקריו מאירים קשת רחבה של נושאים, ובהם יחסי יהודים ונוצרים, הזיכרון ההיסטורי היהודי, המפגשים בין יהודים לאנוסים, ראשית הקבלה ותהליכי העיצוב של מיתוסים וזיכרון קולקטיבי. בשנים האחרונות נוסף למחקריו ממד חשוב העוסק בזיכרון השואה, מחקר שהגיע לשיאו בספר זוכה הפרס.

הפקולטה למדעי הרוח גאה לברך את פרופ׳ בן־שלום על הישגו המרשים.

נשיא אילמ”א, פרופ’ רונן יצחק, הציג במפגש את החזון של האגודה: לשתף ידע מחקרי, ולהוביל שיח מקרב ומחבר בחברה הישראלית.
כשהאקדמיה פוגשת את הדרגים המובילים במדינה לשיח פתוח ונטול פילטרים, הידע הופך להשפעה. המזרח התיכון זקוק לחוקרים שיודעים לקרוא את המציאות לעומקה, ששמים דגש על מורשת תרבותית לגווניה, שמקדמים חשיבה עמוקה ובוודאי אינם מסתפקים בכותרות העיתונים.

על רקע תהליכי השחיקה של משטרים דמוקרטיים ברחבי העולם, מבקש המחקר לפתח מסגרת נורמטיבית־אמפירית שתאפשר להבחין בין כעס פוליטי המגן על הדמוקרטיה לבין כעס החותר תחתיה.

המענק יתמוך בפרויקט המחקר של ד״ר נעמן, ״כעס פוליטי ודמוקרטיה: מחקר פילוסופי־אמפירי״, שייערך בשיתוף פרופ׳ ד״ר נורה היינצלמן מאוניברסיטת היידלברג.

ההשקה תתקיים בבנין מנדל, חדר 530 בתאריך 08/01/2026 יום ה' בין השעות 18:30-20:30

לפרטים נוספים.

הפרס מוענק לפרופסור ורמן  "על חיבור רמת המיקרו למאקרו בהבנת ראשית העת החדשה, ועל  רתימת ההיסטוריה התרבותית של אירועים, דמויות, יצירות אמנות, אנקדוטות ופרקטיקות שוליות לכאורה להנהרת השאלות הגדולות של המודרניות".

אנחנו מברכים את פרופ' ורמן, שמחים אתו על זכייתו ועל כך שהוא חלק מהפקולטה שלנו.

- פרופ' אלישבע באומגרטן -

 

Warm Congratulations to Prof. Dror Wahrman (Department of History and Director of the Martin Buber Society of Fellows) who has been named as recipient of the 2026 Rothschild Prize in Humanities, one of the most prestigious academic awards in Israel.

The prize is awarded to Professor Wahrman in recognition of his path-breaking scholarship that "bridges the micro and macro levels in understanding the early modern period, and for mobilizing cultural history—through events, figures, works of art, anecdotes, and seemingly peripheral practices—to illuminate the great questions of modernity."

We warmly congratulate Professor Wahrman, rejoice with him in his achievement, and are proud that he is part of our faculty.

- Prof. Elisheva Baumgarten -