ברכות חמות לד״ר נעם גל מטעם הפקולטה למדעי הרוח לרגל אצירת התערוכה "סוף היום" במוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה, המציינת מאה שנה לזרם "האובייקטיביות החדשה", מהווה הישג אוצרותי ומחקרי מרשים, ומשקפת שילוב מעורר השראה בין חשיבה הומניסטית, עומק היסטורי ורגישות תרבותית עכשווית.

אנו גאים בד״ר גל, חוקר ומרצה בחוג לתולדות האמנות, על תרומתו המשמעותית לשיח האקדמי והציבורי, ועל ייצוגה הבולט של הפקולטה למדעי הרוח בזירה התרבותית בישראל.

תפסנו את ד״ר נעם לשיחה על אוצרות, אקדמיה ומה שביניהם.

איך נולדת תערוכה? מה הרגע הראשון שבו אמרת לעצמך "אני חייב לעשות תערוכה על..."?
בכל פרויקט זה קצת אחרת. זה יכולה להיות יוזמה של המוסד המציג, של אמנים שאני בקשר איתם, או, כמו במקרה של התערוכה במוזיאון תל אביב כעת, של היתקלות בלתי צפויה עם אוצר בלום. ברגע שראיתי עבודות בודדות מתוך האוסף הפרטי הזה בגרמניה ידעתי שאני מוכרח להציגו בישראל. המחקר על האמנים ועל היצירות והתקופה המשתקפת מתוך האוסף הנדיר הזה כבר הגיעו בהמשך, כשהורשיתי לבקר בו שוב ושוב ולחקור אותו.