"אל ד"ר מזיה. נגשים אנו ליסוד אגדה לתלמידי האוניברסיטה העברית ופונים אנו לכבודו בבקשה שיואיל להציע לפנינו מונח עברי לשם סטודנט" – רות שטרן

רות שטרן חוקרת את התגבשות הכתיבה הרשמית בעברית החדשה המוקדמת על בסיס מכתבים מראשית המאה ה-20. עבודת הדוקטור שהיא כותבת מתארת באופן שיטתי את תהליכי ההתגבשות של מִשְׁלַב הכתיבה הרשמית בתקופת התהוותו.

רות שטרן היא דוקטורנטית בחוג ללשון העברית, מלגאית נשיא המדינה למצוינות ולחדשנות מדעית ומלגאית רוטנשטרייך בתוכנית הדוקטורנטים בבית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. עד השנה האחרונה הייתה חברה בקבוצת הERC "התהוות העברית החדשה כמקרה בוחן של אי רציפות לשונית" EMODHEBREW בראשות פרופ' עידית דורון ז"ל, שפעילותה הסתיימה בטרם עת. היא החלה את דרכה האקדמית באוניברסיטה העברית בחוג ללשון העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל, והמשיכה בה לתואר שני ולתואר שלישי בהנחיית פרופ' יעל רשף. נוסף על אלה, רות עובדת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

עבודת הדוקטור של רות מתמקדת בהתגבשות מִשְׁלַב הכתיבה הרשמית בעברית החדשה. המחקר מתבסס על לשונם של מכתבים רשמיים שנשלחו לוועד הלשון או נשלחו ממנו בראשית המאה ה-20, ובודק את מקורותיו ההיסטוריים ואת תהליך ההסדרה וההאחדה שחל במשלב זה בעברית החדשה המוקדמת.

העבודה מראה שהתגבשות המשלב התאפשרה בזכות שני גורמים עיקריים: ראשית, תהליך היצירה של המשלב הרשמי בעברית החדשה התאפשר הודות לחזרה אל הדיבור בעברית, ולכן עקבותיו ניכרים בעיקר במכתבים שנכתבו בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. שנית, אמנם משלב זה היה חדש בעברית אך יצירתו התאפשרה הודות לרצף הכתיבה העברית לאורך תקופת הביניים, כשהעברית לא הייתה שפת אימו של איש. בידי הכותבים היו נתונות נוסחאות אפיסטולריות שונות שנקלטו ושימשו בעברית לאורך תקופת הביניים. נוסחאות אלה הקלו על יצירת המשלב החדש, ותפקידה של העברית החדשה היה בעיקר בהסדרתן ולא ביצירתן יש מאין.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

הגירה בימי קורונה (אילוסטרציה)

אוכלוסייה יהודית, הגירה ומחקר דמוגרפי בימי קורונה – פרופ' עוזי רבהון

פרופ' עוזי רבהון הוא דמוגרף שמחקרו מתמקד ביהדות ארה"ב ובאוכלוסייה הישראלית בימינו. בשבועות האחרונים – עם התפרצות מגפת הקורונה – הוא חיבר מאמר קצר ובו טען שלצד קבוצות סיכון אחרות, גם מהגרים בין לאומיים הם אוכלוסייה פגיעה נוספת.

המשך קריאה >
פרופ' מארן ניהוף

היהדות ההלניסטית, ראשית הנצרות וספרות חז"ל בעת העתיקה – פרופ' מארן ניהוף

פרופ' מארן ניהוף נבחרה לאחרונה (יוני 2021) לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא למדה באוניברסיטה העברית והשתלמה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד. מארן מחזיקה בקתדרה על שם מקס קופר למחשבת ישראל באוניברסיטה ומתמחה ביהדות ההלניסטית, בנצרות הקדומה ובראשית ספרות חז"ל בדגש על קיסריה. ספרייה על פילון האלכסנדרוני זכו בפרסים ולאחרונה היא זכתה בפרס לוקס מאוניברסיטת טיבינגן.

המשך קריאה >
פרופ' נועם מזרחי [התמונה באדיבות פרופ' משה מורגנשטרן]

"לראות את האור": המפגש הישיר עם מקורות עתיקים שמתפענחים בהדרגה – פרופ' נועם מזרחי

פרופ' נועם מזרחי חוקר את הספרות העברית הקדומה שנשמרה במקרא ובספרות הסובבת אותו שנכתבה בימי הבית השני, ובמיוחד את מגילות מדבר יהודה. הוא משלב בין היבטי הנוסח, הלשון, הספרות והעולם הרעיוני של הטקסטים העתיקים כדי להתחקות אחר הדינמיות של העולם התרבותי שהתפתח בעת העתיקה.

המשך קריאה >