check
אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק | הפקולטה למדעי הרוח

אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

 

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

 

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

 

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר איאן מקורמק

חדש בפקולטה: חקר הבודהיזם הטיבטי והוראתו – ד"ר איאן מקורמק

 

ד"ר איאן מקורמק הצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדע הדתות ובחוג ללימודי אסיה. הוא מרצה לבודהיזם טיבטי בחסות קרן קינטסה (Khyentse Foundation), ועוסק בקוסמולוגיה ותיאולוגיה בודהיסטית בטיבט בראשית התקופה המודרנית.

קרא עוד
איאן כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת הרווארד על הקוסמולוגיה והתיאולוגיה הבודהיסטית בטיבט בתקופת ראשית המדינה הבודהיסטית המודרנית. לפני שהוא הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית הוא היה עמית שינג'ו איטו בתוכנית הבתר דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי. מחקרו מתמקד באווירה האינטלקטואלית הקוסמופוליטית בראשית טיבט המודרנית, ובמיוחד במחשבה הבודהיסטית ובפרקטיקה הבודהיסטית.

בימים אלו הוא כותב ספר על ההיסטוריה, התאוריה והחומריות בשלוש היצירות הטיבטיות הגדולות והחשובות של המדינה הטיבטית המרכזית: היכל הקבר המוזהב של הדלאי לאמה החמישי, הארמון המלכותי בלהסה (Lhasa) וחג ההנצחה של הדלאי לאמה. הספר מתמקד בחקר הממלכה הבודהיסטית, בהיסטוריה הפוליטית והאינטלקטואלית בראשית אסיה המודרנית, וביחסי דת ומדינה.

מטרות המחקר של איאן להרחיב ולהעמיק את חקר הבודהיזם בתקופת ראשית המדינה הטיבטית המודרנית, בדגש על ספרות ועל טקסים. הוא חוקר גם נושאים נוספים שמתכתבים עם תחומי מחקרו המרכזיים, דוגמת ההיבטים הספרותיים והחברתיים של הנאום וההטפה בבודהיזם הטיבטי.

 

קרן קינטסה היא ארגון ללא מטרות רווח שנוסד בשנת 2001 במטרה לתמוך בכל מסורות הלימוד והתרגול הבודהיסטי. הקרן תומכת בפרויקטים לשימור ולתרגום טקסטים ובמכללות נזירות מסורתיות באסיה, מפעילה תוכנית מלגות ופרסים עולמית, ומקדמת פיתוח אקדמי של לימודים בודהיסטים באוניברסיטאות גדולות.

 

 

קראו פחות
ילדה קוראת

הוראת ספרות כאתר בניית זמן – ד"ר טלי סגל

בכל מערכת שעות בית ספרית מופיע המקצוע "ספרות". מהי בעצם הוראת ספרות בבית ספר? מה מלמדים בשיעור ספרות? הרי ספרים יש לקרוא. אם כן, מהו תפקידה (או תפקידו) של המורה לספרות? מה היא אמורה ללמד בעצם? כל התשובות בעבודת הדוקטורט של ד"ר טלי סגל.

קרא עוד

ד"ר טלי סגל כתבה עבודת דוקטור בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד מהחוג לספרות עברית. במקביל היא חינכה ולימדה ספרות בבית הספר "יחד" בשכונת ג'סי כהן בחולון, ובבית הספר "עינות ירדן" בקיבוץ עמיר. כמורה לספרות נתונה לה הזכות לגלות עם התלמידים, שנה אחר שנה, את היופי והמשמעויות הכמוסים בשורות נפלאות כמו: "היא לבשה שמלה חומה ועיניה החומות היו חמות ולחות" (פנים אחרות, ש"י עגנון); "הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה" (סיפור פשוט, עגנון); "אולי תחשוב על שני דברים או יותר./ אחר כך הכל יעבור ותהיה גביש טהור./ אחר כך אהבה [...] טפש מי שמניח לשמש לשקוע כרצונה./ היא תמיד מקדימה לנדוד מערבה אל האיים". (אתה בודאי זוכר, דליה רביקוביץ).

על הקשר בין חינוך לספרות, כלומר על ייחוס ערך מוסרי ללימודי ספרות, נכתב רבות מימי אפלטון ביוון העתיקה ועד ימינו אנו. בעבודתה מציגה טלי את גישתה של הפילוסופית הנאו-אריסטוטלית מרתה נוסבאום ובעיקר (ובמידה רבה, כניגוד לגישתה של נוסבאום), את המחשבה ההרמנויטית והאתית של הפילוסוף עמנואל לוינס, שממנה היא ביקשה  לגזור הלכה להוראת ספרות היום, ולדון במשמעויותיה האתיות.

בעבודתה היא מצאה שבזמן הקריאה יחד בכיתה מתהווה זמן ייחודי, זמן של "חדות ההווה" במושגיו של לוינס, הרואה בספרות "אופן של היותנו". הספרות מאפשרת אפוא היענות לממדים הקטנים, העדינים והנסתרים בנפשו של אדם; ועיסוק בקטן, במוחבא ובנסתר; כמו כן היא מציעה פרספקטיבה ההולמת במיוחד את מידותיו של ילד. שיעור הספרות הוא מרחב שבו גם המלמול עשוי להישמע, כמו גם מה שהוא שבור ולא רהוט בתוך עולם שגס בהם ברגיל. כל אלה מוכלים בשיעור ספרות ומקבלים בו תוקף ומשמעות.  

מאז השלמת כתיבת עבודת הדוקטורט, טלי ממשיכה לעסוק הלכה למעשה בספרות, חינוך והוראה; היא מרצה במחלקה לספרות בסמינר הקיבוצים ושותפה ביוזמה חדשה לכתיבת יחידות הוראה לחטיבות הביניים מטעם המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך והמפקחת על לימודי הספרות.  

 

קראו פחות
ד"ר אנסטסיה ברג

תרומתנו לחיים אנושיים ערכיים: על הבאת ילדים לעולם וטיפוח הדור הבא – ד"ר אנסטסיה ברג

ד"ר אנסטסיה ברג נקלטה השנה בסגל החוג לפילוסופיה. מחקרה הפילוסופי מתמקד בעמנואל קאנט, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, בפסיכולוגיה מוסרית ובטיעונים פילוסופיים עכשוויים להבאת ילדים לעולם.

קרא עוד

אנסטסיה (נטע) ברג נולדה באודסה וגדלה בישראל מגיל ארבע. היא למדה לתואר ראשון בספרות אנגלית באוניברסיטת הארוורד, ומשם המשיכה ללימודי תואר שני ותואר שלישי בתוכנית המשותפת של ה- Committee on Social Thought והמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו.

עבודת הדוקטור שלה נכתבה על אחדות התבונה והרגש בפילוסופיה הפרקטית של קאנט. לאחר השלמת עבודת הדוקטורט בשנת 2017  אנסטסיה הייתה פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג' במשך שלוש שנים.

בנוסף למחקרה הפילוסופי על קאנט והפסיכולוגיה המוסרית, היא כותבת בימים אלו ספר בנושא מדוע אנחנו מביאים ילדים לעולם (What Are Children For?)  שמנתח את תופעת הירידה הגלובלית בשיעור הילודה ואת האמביוולנטיות הגוברת לגביי הולדת ילדים והקמת משפחה, ומציעה טיעון פילוסופי עכשווי לטענה שהבאת ילדים לעולם היא פעולה מוצדקת ואפילו טובה.

אנסטסיה ושותפתה לכתיבה, רייצ׳ל וויסמן, מראות בספרן שהבאת ילדים לעולם והקמת משפחה אינם מוצדקים רק מנקודת מבטם של הערכים השמרניים. כל השקעה ערכית – בין אם ביחסים בין אישיים, בקהילה, ביצירה אמנותית, בעבודה אינטלקטואלית או בעיסוק פוליטי – נחוצה לקיומו של הדור הבא. על כן, טיפוחו של הדור הבא (בין אם במישרין על ידי גידול ילדים או בעקיפין כדודים ודודות, מחנכים ומחנכות וכו׳) הינו האופן הבסיסי ביותר שבו אנחנו יכולים לתרום לחיים אנושיים ערכיים.

הספר נכתב בהשראת מאמר מערכת שכתבה אנסטסיה בעבור המגזין הספרותי האמריקניThe Point, שאותו היא עורכת מאז 2016. בנוסף, אנסטסיה כותבת חיבורים ומאמרי דעה לקהל הרחב.  מאמריה הופיעו בין היתר ב- New York Times, The TLS, The Los Angeles Review of Book.

>>> לאתר האישי של אנסטסיה לחצו כאן

קראו פחות