שפות, דתות ותרבויות: חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18) – פרופ' דוד שולמן

פרופ' דוד שולמן, חתן בפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, עומד בראש קבוצת מחקר גדולה בתמיכת מועצת האיחוד האירופי – ERC – לקידום חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18).

פרופ' דוד שולמן זכה בפרס רוטשילד לשנת 2004, בפרס א.מ.ת לשנת 2010 ובפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את התואר הראשון הוא סיים ב-1971 בלימודי מזרח תיכון, בהדגש על השפות הערבית והפרסית. בשנים 1972-1976 הוא למד ב-School of Oriental and African Studies בלונדון והשלים כתיבת עבודת דוקטור בתחום השפה והספרות הטמילית.

למעשה, המעבר מלימודי האסלאם ללימודי הודו לא ממש תוכנן על ידיו מראש. היו אלו מוריו, פרופ׳ יוחנן פרידמן (מורו ורבו לשיעורי השפה הפרסית) ופרופ׳ דניאל שפרבר (שבשנות ה-60 הלך ברגל מאיסטנבול להודו וחזרה 7 פעמים ושחיבב וכיבד מאוד את המסורת ההודית) שניתבו אותו בכיוון זה. ובזכות פרופ׳ חיים רבין ז״ל, בלשן ששלט בכ 20 -שפות וביניהן השפה הטמילית של הדרום הרחוק, הוא שמע לראשונה על טמילנאדו ועל השירה הטמילית העתיקה.

דוד גילה בספרייה הלאומית בגבעת רם תרגומים מהספרות הזו שהלהיטו את דמיונו (בייחוד התרגומים של א. ק. ראמאנוג׳ן), והחליט לחפש לו מורה. כך הוא התגלגל לSOAS ולהנחייתו של ד״ר ג׳ון מר, מגדולי חוקרי הטמילית והמוסיקה הקרנאטית בדורנו.

בינתיים, נסעו דוד ואישתו להודו, לעיר מדראס בירת טמילנאדו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון! הם התאהבו באנשים מאירי הפנים, במוסיקה הקלאסית של הדרום, בנופי שדות האורז המוריקים, במאכלים, במקדשים, באלים ובאלות השוכנים בהם, ובשפה המבעבעת על השפתיים במהירות כמעט על-אנושית. הם גרו חודשים אחדים במדראס, שהפכה בעבורם לבית שני ואהוב מאוד. מאז (ועד לפרוץ מגפת הקורונה) דוד מקפיד לחוזר אלייה ואל מחוזות אחרים בדרום הודו מדי שנה.

עבודת הדוקטור של דוד עסקה במיתולוגיה של המקדשים הטמיליים. ספריו שנכתבו בעקבותיה מתמקדים בספרות ובפואטיקה של הטמילית, הטלוגו, והמליאלם לצד השפה והספרות הסנסקריטית, שהייתה מאז ומעולם חלק אינטגרלי של תרבויות הדרום.

בשנים האחרונות דוד מתמקד בשפת הטלוגו ובספרותה הענפה. הוא נשבה גם בקסמו של התאטרון הקלאסי בקרלה — קודיאטם — ונוסע מדי שנה עם תלמידיו לצפות במופעים המרהיבים, ויש שיאמרו הארוכים (בין 12 שעות לכ-150 שעות למופע אחד, ממערכה אחת בלבד, מתוך מחזה שלם!).

דוד חוקר גם את האסלאם הטמילי, את המוסיקה הקרנאטית, את ההיסטוריוגרפה שנתחברה בשפות הדרום, ואת הספרות הטמילית שנתחברה בסרי-לנקה ב-300 השנים האחרונות.

פרויקט המחקר בחסות ה- ERC החל ב-2018, ובבסיסו ההיפותיזה שבראשית העת החדשה היו תרבויות דרום הודו כולן מערכת תרבותית מלוכדת, רב-לשונית, רב-דתית ואינטר-טקסטואלית, שפיתחה נושאים מובהקים ומושגים חדשים – לעתים מהפכניים – בכל אזור ואזור. מושגים אלו באים לביטוי בכל התחומים האסתטיים: ספרות, ציור, פיסול, תאטרון, מוסיקה, ריקוד, לצד הספרות הפילוסופית והתאורטית שהתגבשה בכל אחד מהאפיקים הללו.

כדי לבדוק היפותיזה זו לעומק, הקים דוד קבוצת מחקר שמארחת ארבעה פוסט-דוקטורנטים, שני דוקטורנטים, שתי תלמידות לתואר שני ו"פריפריה" רחבה מאוד של חוקרים בכירים וצעירים מרחבי תבל. חוקרי הקבוצה קוראים טקסטים בצוותא בכל השפות הרלוונטיות: סנסקריט, טמילית, טלוגו, קנדה, מליאלם, סינהלה, פרסית, ההינדי הדקהנית שפרחה באזורי הדקאן, וגם (החל מהשנה הבאה) בג׳אווית.

מאמרים וספרים פרי עטם של חוקרי הקבוצה בתחומי התרבות הזו ובאופקיה הולכים ונכתבים בימים אלו ממש. בנוסף, הקבוצה מקיימת סדנאות מחקר בנושאים נבחרים ויוצאת להודו כמשלחת מחקר כדי לצפות במופעים, לאתר כתבי יד וללמוד היטב את האתרים החשובים ביותר בשטח עצמו.

קבוצות מחקר אסיה – אפריקה מדעי הדתות

אולי יעניין אותך גם

האינטראקציה שבין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית – ד"ר נעם זיגלמן

מדוע חלקנו מצליחים ללמוד לקרוא כמעט ללא קושי, בעוד שאחרים מתקשים מאוד באותה המשימה? ד"ר נעם זיגלמן שהצטרף בתחילת שנת הלימודים לסגל האקדמי בחוג למדעי הקוגניציה והמוח (ולמחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה) מחפש תשובות לשאלה זו באמצעות שיטות מחקר מתחומי הקוגניציה והבלשנות.

קרא עוד

את דרכו האקדמית הוא החל כסטודנט ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית: נעם למד תואר ראשון במדעי הקוגניציה ובבלשנות, וכתב את עבודות המוסמך והדוקטורט בחוג למדעי הקוגניציה. עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' רם פרוסט) עוסקת בהבדלים בין-אישיים בלמידה סטטיסטית (המנגנון שעומד בבסיס יכולתנו לחלץ דפוסים וחוקיות מהקלט החושי אליו אנו נחשפים). לאחר מכן נעם המשיך להשתלמות בתר-דוקטורט במעבדות הסקינס Haskins Laboratories בקונטיקט (ארה"ב), מכון מחקר עצמאי לחקר הבסיס הקוגניטיבי והמוחי של שפה. במהלך ההשתלמות הוא החליט להקדיש חלק ניכר ממחקרו לפיתוח מודל להבנת שוני בין אנשים ביכולות קריאה מפרספקטיבה קוגניטיבית של למידה.

נעם משלב במחקרו שיטות שונות ממדעי הקוגניציה ומהבלשנות החישובית. בצד אחד של המשוואה, הוא משתמש בכלים סטטיסטיים ובמודלים חישוביים על מנת לכמת את הקלט הכתוב מבחינת סוגי המידע הסטטיסטיים הטמונים בו. בצידה השני של המשוואה, נעם מסתמך על נתונים ממחקר התנהגותי, דימות מוחי ועוקב עיניים (מכשור העוקב אחר מיקום העין בזמן קריאה) על מנת לבחון כיצד קוראים שונים מושפעים מסוגי המידע השונים החבויים בקלט הכתוב בזמן שהם קוראים. בכך, מחקרו של נעם קושר בין שוני בין אנשים ביכולות הקריאה שלהם לבין תהליכי למידה בסייסים ויכולתם לחלץ מידע סטטיסטי מהקלט אליו הם נחשפים. במקביל, נעם משתמש בחקר קריאה כמקרה בוחן על מנת להבין יכולות קוגניטיביות אחרות שניתן לתאר באופן דומה כנובעות מאינטראקציה בין קלט סטטיסטי עשיר לבין מנגנוני למידה סטטיסטית.

בנוסף, "התחביב האקדמי" של נעם הוא פיתוח כלים סטטיסטיים ושיפור המתודולוגיה במחקר קוגניטיבי, והוא מקדיש מזמנו כדי לפתח שיטות מדויקות יותר למדידת יכולות קוגניטיביות שונות, ולהקמת מאגרי נתונים פתוחים לשימוש הקהילה האקדמית. בין היתר, נעם מוביל פרויקט בינלאומי של הקמת מאגר נתונים של תנועות עיניים במהלך קריאה בשפות שונות.

למידע נוסף בקרו באתר הפרויקט

קראו פחות

פילוסופיה- לשון וקוגניציה

היהדות ההלניסטית, ראשית הנצרות וספרות חז"ל בעת העתיקה – פרופ' מארן ניהוף

פרופ' מארן ניהוף נבחרה לאחרונה (יוני 2021) לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא למדה באוניברסיטה העברית והשתלמה באוניברסיטה החופשית בברלין, באוניברסיטת אוקספורד ובאוניברסיטת הרווארד. מארן מחזיקה בקתדרה על שם מקס קופר למחשבת ישראל באוניברסיטה ומתמחה ביהדות ההלניסטית, בנצרות הקדומה ובראשית ספרות חז"ל בדגש על קיסריה. ספרייה על פילון האלכסנדרוני זכו בפרסים ולאחרונה היא זכתה בפרס לוקס מאוניברסיטת טיבינגן.

קרא עוד

מארן ניהלה פרויקטים רבים שנתמכו על ידי הקרן הלאומית למדע ועומדת משנת 2019 בראש קבוצת מחקר ב"כרונוי" – המרכז הבין-תחומי על שם איינשטיין בברלין. קבוצת מחקר חדשה בהובלתה תחל בסתיו 2022 את פעילותה במרכז מנדל סכוליון ותעסוק ב"גיבוש אליטות מקומיות בשלהי העת העתיקה: בין מערב למזרח".

מארן פעילה כעורכת אסופת מאמרים, סדרות ספרים, כתבי עת ולקסיקון לעת העתיקה ולראשית הנצרות. היא עורכת של "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל" ויסדה סדרת ספרים בשם "תרבות, דת ופוליטיקה בעולם היווני-רומי".

לאתר האישי של פרופ' מארן ניהוף לחצו כאן.

קראו פחות

מדעי הדתות מדעי היהדות קבוצות מחקר

Joseph Conrad: Slow Modernism - Dr. Yael Levin

Yael Levin's book builds on current interventions in modernist scholarship in order to rethink Joseph Conrad’s contribution to literary history.

קרא עוד

Where much recent critical work devoted to the author sets out to negotiate anew biographical, historical and cultural contexts, this book utilises emerging critical modernisms, the work of Henri Bergson and Gilles Deleuze, and late modernist fiction to stage an encounter between Conrad and a radically different literary tradition. It does so in order to uncover critical blind spots that have limited our appreciation of his poetics.

The purpose of this investigation is threefold: first, to participate in recent critical attempts to correct a neglect of ontological preoccupations in Conrad’s writing and uncover the author’s exploration of a human subject beyond the Cartesian cogito. Second, to demonstrate the manner in which such an exploration is accompanied by the reconfiguration of the very building blocks of fiction: character, narration, focalization, language and plot have to be rethought to accommodate a subject who is no longer conceived of as autonomous and whole but is rendered permeable and interdependent. Third, to show how this redrawing of the literary imaginary communicates with the projects of late modernist writers such as Samuel Beckett, writers whose literary endeavors have long been held separate from Conrad’s. In the spirit of current reexaminations of modernism and critical endeavours to think it anew outside the commonplaces that once defined it, this study returns to Conrad’s art with an eye to twentieth-century shifts in the way we process, understand and evaluate information. Conrad’s works, our conceptualization of modernism and the slow are offered here as gauges for this meaningful transformation.

קראו פחות