המכון ללימודי אסיה ואפריקה

המכון ללימודי אסיה ואפריקה הוא המסגרת המשותפת בפקולטה לכל הקשור בתרבויות, השפות, ההיסטוריה והמצב בן-זמננו של העולם הלא-מערבי והלא-יהודי. המכון מסייע לחוגים בפקולטה למדעי הרוח העוסקים בתחומים הללו ומשתף פעולה עם חוקרים וגופים בתוך הפקולטה למדעי הרוח ומחוצה לה העוסקים גם הם בנושאים הרלוונטיים לתחומי המחקר שבהם עוסק המכון.

המכון ללימודי אסיה ואפריקה הוא אחד משלושת המכונים הראשונים שהקומו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא הוקם בשנת 1926 בשם "המכון למדעי המזרח" בידי קבוצה קטנה של מלומדים מגרמניה, ביניהם הפרופסורים צ"ד בנעט, ש"ד גויטיין ול"א מאיר. בתחילה הושם בו דגש על הלימודים והמחקר של עולם האסלאם הקלאסי והלשון הערבית הספרותית. במהלך הדורות, הורחבה תוכנית הלימודים והוספו לה תחומי האסלאם וכן שפות מזרח-תיכוניות נוספות כגון פרסית ותורכית. כמו כן, החל מחקר גם של המזרח-התיכון המודרני. בנוסף הוקמו מגמות חדשות ללימודי מזרח אסיה, לימודים הודיים, לימודים ארמניים ולימודי אפריקה. בזכות מוריו ותלמידיו נעשה המכון לאחד מן המוסדות המובילים בעולם ללימודי אסיה ואפריקה.

כיום מאגד המכון שלושה חוגים: החוג ללימודי האסלם והמזרח תיכון, החוג ללימודי אסיה, והחוג ללימודי שפה וספרות ערבית. שני הראשונים הם החוגים הגדולים ביותר בפקולטה למדעי הרוח. הפופולריות של חוגים אלו בקרב תלמידי הבוגר ותלמידי המחקר מעידה על חשיבות המכון לא רק בקידום המחקר האקדמי אלא גם בפיתוח הכלכלה, יחסי החוץ והתרבות של ישראל. אכן, בוגרי המכון ממלאים תפקידי מפתח במערכת קשרי הכלכלה, המסחר והדיפלומטיה בין ישראל לבין ארצות אסיה ואפריקה ותורמים רבות להפצת ידע על ארצות ותרבויות אלו בקרב הציבור הישראלי.

בשנים האחרונות, בעקבות רפורמה שבוצעה בפקולטה למדעי הרוח, המכונים – ובהם המכון ללימודי אסיה ואפריקה – עברו מאחריות ישירה על ההוראה וחוגי הלימוד, לדגש מחקרי. כיום, עיקר פעילות המכון הוא בתחום טיפוח המחקר, הן על ידי ריכוז ועידוד של מרכזים ומיזמי מחקר המאגדים מספר חוקרים, והן בתמיכה בחוקרים בודדים. במסגרת המכון פועלים באופן קבוע מרכזי מחקר, כגון מרכז פריברג ללימודי מזרח אסיה והמרכז לחקר האסלם על שם לבציון, וכן מפעלי מחקר כגון המילון הערבי-עברי, הקונקורדנציה של השירה הערבית הקדומה, הוצאה לאור של כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam, ועוד.

 

חוגי המכון

החוג ללימודי אסיה

עוסק בהיסטוריה, התרבות, הפוליטיקה, החברה והלשונות של ארצות מזרח אסיה (סין, יפן, קוריאה), דרום אסיה (הודו), וכן חלקים של מרכז אסיה (טיבט) ושל דרום-מזרח אסיה (אינדונזיה). החוג מחולק לחמישה מדורים: סין, יפן, תרבויות הודו וטיבט, קוריאה ומזרח אסיה העכשווית. 

החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון

הלימודים בחוג מקיפים את תולדות המזרח התיכון ותרבותו, מראשית האסלאם ועד ימינו, תוך התמקדות בעולם הערבי, בתורכיה, באיראן, במרכז אסיה ובאזורים שהיו נתונים בעבר תחת שלטון מוסלמי (ספרד בימי הביניים והבלקנים). 

החוג לשפה וספרות ערבית

מציע מגוון רחב של קורסים אודות השפה הערבית וספרותה, הן בתקופה הקלאסית והן בתקופה המודרנית. תלמידי החוג מקבלים הכשרה מעמיקה בפילולוגיה ערבית ובדת האסלאם.

מרכזים ומפעלי מחקר של המכון

המילון ערבי-עברי מאת מנחם מילסון

מילון מקוון של הערבית התקנית בת זמננו, בעיקר לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל-פה. בראש מפעל המילון עומד פרופ' מנחם מילסון. צוות חוקרים, תלמידים ובוגרים של החוג לשפה וספרות ערבית, משתתף במפעל חיבור המילון.

 

מרכז לואיס פרייברג ללימודי מזרח אסיה

נוסד בשנת 2006 כמרכז רב-תחומי, המרכז בין כתליו חברי סגל ממחלקות שונות באוניברסיטה העברית, העוסקים בתחום לימודי מזרח אסיה.

 

מרכז נחמיה לב ציון ללימודי איסלאם

המרכז הוקם כדי לעודד וליזום מחקר על דת האסלאם ותרבותה מראשית האסלאם במאה השביעית לספירה ועד היום, בעולם הערבי, במזרח התיכון, באסיה, באפריקה, ואף במערב.

 

קרן הזיכרון ע"ש מקס שלזינגר

קרן הזיכרון ע"ש מקס שלזינגר היא "ספינת הדגל" של המכון ללימודי אסיה ואפריקה, ובאמצעותה ממומנים מרבית הפרסומים היוצאים לאור על-ידי המכון. הקרן מממנת את פרסום כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam, שהוא אחד מכתבי העת המובילים בעולם בחקר הערבית והאסלאם.

 

מכון קונפוציוס

מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית בירושלים פועל בשיתוף פעולה פורה בין האוניברסיטה העברית לבין אוניברסיטת פקין (Peking University). המכון שואף לקדם את הידע על סין בקרב הסטודנטים ובקרב הקהל הרחב בישראל, לפתח את הקשרים האקדמיים בין סין וישראל ולתמוך בכל פעילות שתעמיק את ההכרות עם החברה והתרבות הסינית ועם השפה הסינית.