check
חותמות יהודיות ותרבות חומרית באימפריה הגרמנית בימי הביניים – ד"ר אנדראס לנרץ | הפקולטה למדעי הרוח

חותמות יהודיות ותרבות חומרית באימפריה הגרמנית בימי הביניים – ד"ר אנדראס לנרץ

מחקריו של ד"ר אנדראס לנרץ – עמית מרטין בובר במדעי הרוח והחברה וחוקר בתחום ההיסטריה היהודית בימי הביניים – מלמדים אותנו על חייהם של היהודים בצפון אירופה בימי הביניים, ובמיוחד על האופים, החייטים, עושי השופרות, הקצבים, הצורפים, יצרני הקוביות ואפילו בוני מלכודות עכברים!

אנדראס לנרץ הוא היסטוריון חברתי-תרבותי שחוקר את חיי היום יום של יהודי צפון אירופה בימי הביניים. הוא למד היסטוריה, פילולוגיה ויידיש באוניברסיטת טריר בגרמניה. לימודי היידיש פתחו בעבורו צוהר לתרבות ולהיסטוריה היהודית, ועוררו את סקרנותו להקדיש את המשך לימודיו לחקר התרבות הזו.   

אנדראס כתב את עבודת הדוקטורט שלו במכון אריה מיימון שבאוניברסיטת טריר, בהנחייתם של פרופ׳ אלפרד הברקמפ ופרופ׳ לוקס קלמנס, בנושא ״חותמות יהודיות באימפריה הגרמנית בימי הביניים״. עבודתו שילבה היסטוריוגרפיה ימי ביניימית כללית והיסטוריוגרפיה יהודית עם חקר התרבות החומרית. בעבודתו הוא הראה שהיהודים לא נזקקו לחותמות לצרכים פנים קהילתיים מכיוון שהם חתמו על מסמכים שונים בעברית (בין אם על חוזים כלכליים או על שטרות גט, כתובות וכיוצא באלה). אבל כאשר הם היו צריכים לחתום על מסמכים וחוזים עם הנוצרים, הם נדרשו לחותמות כפי שהיה נהוג בגרמניה בעת ההיא, ולעיתים הם אף הוסיפו לחותמות הרשמיות גם את חתימותיהם בעברית. אנדראס הראה גם שהשימוש בחותמות בקרב יהודים אמידים התפתח במקביל לצורך בחותמות אצל שכניהם העירוניים. אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו אותו הייתה כיצד נוצרו החותמות האלה, האם בידי בעלי מלאכה יהודים או נוצרים.

שאלה זו הובילה את אנדראס למחקרו הנוכחי שמתמקד בבעלי מלאכה ואמנים יהודים בצפון אירופה בימי הביניים. איך למדו היהודים את האמנויות שלהם? איזה סוג של שתוף פעולה היה בינם ובין שכניהם הנוצרים? באילו מקצועות הם עסקו ומדוע? ראשיתו של מחקר זה בהצטרפותו של אנדראס לקבוצת המחקר של ה-ERC ״מעבר לאליטה: חיי יום יום של יהודים באירופה הצפונית בימי הביניים״ בראשות פרופ׳ אלישבע באומגרטן. העבודה המשותפת עם חברי וחברות הקבוצה אפשרה לו להעמיק את ידיעותיו על חיי היום יום של יהודי אשכנז, והקנתה לו כלי מחקר חדשים לרבות היכולת לקרוא ולפרש מקורות עבריים מהתקופה.

ספרו של אנדראס על החותמות היהודיות יצא לאור בגרמנית ממש בימים אלו (נובמבר 2020) והוא כבר טורח על כתיבת ספרו החדש על בעלי המלאכה והאמנים היהודים בצפון אירופה בימיי הביניים.

 

אולי יעניין אותך גם

הדס שמבדל

בין ממצאים ארכיאולוגיים לספרות חז"ל הארץ ישראלית: ייצור לחם וצריכתו בארץ ישראל הרומית והקשריו החברתיים, הכלכליים והתרבותיים – הדס שמבדל

הדס שמבדל – מלגאית במרכז מנדל סכוליון וחברת קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים" – עוסקת  בחקר חיי היום-יום בתקופה הרומית בארץ ישראל  על ידי השוואה בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ ישראלית.

קרא עוד

במהלך לימודיה לתואר הראשון בארכיאולוגיה באוניברסיטה שלנו הדס נחשפה לפוטנציאל האתנוגרפי העצום הטמון בספרות חז"ל, אף על פי שעיקר מטרתה לפסוק הלכה, ולכך שישנן מעט מאד מחקרים שמשלבים בין ידיעות ארכיאולוגיות לספרות חז"ל. על מנת לרכוש כלים לחקר הספרות התלמודית, המשיכה הדס  לשנת השלמות בחוג לתלמוד ולאחר מכן לתואר שני בתוכנית המצטיינים בשלהי העת התיקה ומורשתה.

התזה שלה, בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר (שהיה מלגאי מנדל סכוליון לבתר דוקטורט וכיום חבר בקבוצת המחקר "העבר בעבר" במרכז מנדל סכוליון), עסקה  במספר מרכיבים של בית המגורים הארץ ישראלי ומה ניתן ללמוד על אודותם באמצעות השוואה בין הממצא החומרי לספרות חז"ל.  בין היתר – הציעה הדס במחקרה זיהוי חומרי למונח "חדות" שמופיע בספרות חז"ל ושמשמעותו אבדה במרוצת הזמן. הסתבר שמדובר במתקן אחסון תת-קרקעי, שנפוץ בארץ-ישראל בתקופה הרומית הקדומה. הדס אף כתבה מאמר בנושא (בשיתוף מנחה העבודה) שעתיד לצאת לאור.  

עבודת הדוקטורט –  בהנחייתם של חוקרי המכון לארכיאולוגיה פרופ' זאב וייס (חבר קבוצת המחקר "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים" במרכז מנדל סכוליון) ופרופ' עוזי ליבנר –   עוסקת בייצור ובצריכה של לחם בארץ ישראל הרומית, במתודה המשווה בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ ישראלית, לצד בחינה של מקורות ספרותיים נוספים מן התקופה הרומית, אוסטרקונים, עדויות אפיגרפיות ותיאורים אמנותיים.

מטרת המחקר להבין כיצד התנהלה כלכלת הלחם של ארץ ישראל, את אופן צריכתו בסעודה, וכן לעמוד על קשרים חברתיים, כלכליים ותרבותיים בין התושבים היהודים, הפגאניים והנוצרים של הארץ, ובינם לבין אזורים שונים באימפריה. 

ההשתתפות בקבוצת המחקר מהווה בעבור הדס חוויה מעצימה ומעשירה. מטרתה של הקבוצה לחקור את האופן שבו גבולות תרבותיים וחברתיים מובנים באמצעות פרקטיקות של אכילה ואי-אכילה. חברי הקבוצה מזמינים הרצאות אורח ממרצים שעוסקים בתחומים שמעניינים אותם כקבוצה, ובנוסף משתפים אחד את השני במחקרים האישיים בתחום.

 

קראו פחות
בתמונה: קבוצת אחיות בריטיות בקמרון (Cameroon) בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ארכיון ארגון האחיות האימפריאלי, הספריה הבודליינית, אוניברסיטת אוקספורד.

אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם – ד"ר חגית קריק

ד"ר חגית קריק היא פוסט-דוקטורנטית בפרויקט ERC "היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון" במחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון. מחקרה מנתח לראשונה את תפוצתן ותנועתן של אחיות באימפריה הבריטית באמצעות כלים דיגיטליים של מיפוי, ויזואליזציה וניתוח רשתות של קשרים.

קרא עוד

עבודת הדוקטורט של חגית קריק היא מונוגרפיה על הקהילה הבריטית בתקופת המנדט בפלשתינה-א"י, שהתחקתה אחר ההיסטוריה החברתית והתרבותית שלה ורפרטוארים של חיי יום-יום. החשיפה לנוכחותן של נשים בריטיות, הנעדרות כמעט לחלוטין מההיסטוריה של התקופה, הובילה את חגית לחקור לעומק את סיפורן של אחיות בריטיות בממשלת המנדט, ומאוחר יותר, גם במושבת הכתר קפריסין. במסגרת השתתפותה בקבוצת המחקר היסטוריה אזורית של רפואה במזרח התיכון, בחנה חגית את התפקידים שמילאו אחיות בריטיות בתחום הרפואה ובריאות הציבור הקולוניאליים, וחשפה את מעמדן המעורער כנשים רווקות ומשכילות, המשרתות פרויקט אימפריאלי שנחשב במידה רבה לפרויקט גברי.  המחקר עסק בקבוצה של כמאתיים נשים, אך פתח בפני חגית דלת להיסטוריה של אלפי אחיות בריטיות ששירתו באימפריה הבריטית ונעו בין גבולותיה.

 

בימים אלה מגבשת חגית תוכנית למחקר שיעסוק בתפוצתן ובתנועתן של אחיות בריטיות בין שתי מלחמות העולם: כ-3,000 נשים ששירתו ביותר מחמישים מדינות וטריטוריות קולוניאליות. תנועתן באימפריה לא רק הניעה אידיאולוגיות ופרקטיקות רפואיות, אלא גם שימשה ככלי מרכזי בעיצוב חוויותיהן וזהויותיהן כנשים, כאחיות וכבריטיות. המחקר ישלב בין שימוש בכלים דיגיטליים – שיאפשרו עיבוד של כמויות גדולות של מידע, ניתוח סטטיסטי, מיפוי וייצוג ויזואלי, לבין קריאה צמודה של מכתביהן האישיים של אחיות – שיאפשרו הצצה אל עולמן והתנסויותיהן.

 

באמצעות השימוש במתודות מחקר מגוונות והשילוב שבין היסטוריה גלובלית וביוגרפיות אישיות, מבקשת חגית למפות מוביליות אימפריאלית ולהאיר את האופנים בהם נשים עשו את האימפריה - והאימפריה עשתה אותן.

 

 

קראו פחות
saritsz.jpg

מוסיקה של רעשים – שרית שליי זונדינר

שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ ודוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של החוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים. היא חוקרת את התפתחות גון הצליל, ויוצרת מוסיקה שכוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים.

קרא עוד

שרית שליי זונדינר היא מלחינה בולטת מהדור הצעיר בארץ. המוסיקה שלה כוללת שילובים של מצלולים אקוסטיים ואלקטרוניים, המכילים ניגודים פנימיים, עזי-מבע, שצוברים מתח וחותרים לקראת התנגשות ופירוק. חותם צלילי זה ניכר ביצירותיה הקאמריות, הווקאליות והתזמורתיות.

היא מוסמכת החוג לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בהדרכתם של ארי בן שבתאי ומרק קופיטמן, וזוכת מלגת סידאי של המכון הירושלמי למוסיקה בת זמננו לשנים 2019–2021 ומלגות קרן התרבות אמריקה ישראל בקומפוזיציה בין השנים 2007–2014. 

יצירותיה בוצעו בפסטיבלים חשובים ועל בימות מרכזיות בארץ על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, סימפונט רעננה, וסינפונייטה באר שבע.

בשנת 2018 היא השלימה כתיבת אופרה קאמרית, ASD (Autism Spectrum Disorder). 
האופרה עוסקת ביחסים בין ילד על הספקטרום האוטיסטי ובין הוריו, בקשיי התקשורת המילולית והבלתי-מילולית ביניהם שמופיעים יחד עם הכמיהה הבלתי פוסקת לקשר חוויתי ובר קיימא, ליצירת קרבה ולהבנה. היצירה זכתה למענק מיוחד מטעם מפעל הפיס, ותופק בחדשים הקרובים בגרסה חדשה לטריו SEV (סקסופון, גיטרה חשמלית, צ'לו) ופס-קול אלקטרוני.

שליי זונדינר היא גם דוקטורנטית לקומפוזיציה בתוכנית המשולבת של חוג למוסיקולוגיה והאקדמיה למוסיקה בירושלים בהדרכתם של ד"ר אסף שלג ופרופ' אמנון וולמן.

מחקרה עוסק בהתפתחות גון הצליל שתפס בחצי מאה האחרונה מקום מרכזי בעשייה המוסיקלית, ובמיוחד רעשים שהפכו לעניין שבשגרה בבימות הקונצרטים העכשוויים, ומתפקדים כמחולל צלילי עיקרי שמכתיב את ההתפתחות והצורה המוזיקליים. עם זאת, בניגוד לגובה צליל מוגדר וצירופיו (תווים, מרווחים ואקורדים) גון הצליל הוא חמקמק ומעורפל, בין היתר מכיוון שעדיין לא הונחה תשתית תיאורטית מוסכמת המגדירה ומאפיינת אותו.

מחקרה של שליי-זונדינר מתמקד במיפוי גווני צליל, ניתוחם ואפיונם, ובאדוות התרבותיות והחווייתיות-רגשיות שהשימוש בהם מזמן.

להאזנה ליצירותיה של שרית שליי זונדינר לחצו כאן.

 

קראו פחות