check
הנגשת טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים: תעודות מן הגניזה על חיי היום יום של אנשים מן השורה – ד"ר עודד זינגר | הפקולטה למדעי הרוח

הנגשת טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים: תעודות מן הגניזה על חיי היום יום של אנשים מן השורה – ד"ר עודד זינגר

ד"ר עודד זינגר הצטרף השנה לסגל האקדמי של החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו. עודד הוא היסטוריון של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים, שמתמקד במיוחד בתעודות מגניזת קהיר. חלק משמעותי של מחקרו עוסק בפרסום תעודות חדשות מהגניזה הקהירית ובהנגשה של טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים – מלאכה לא פשוטה אך יש בצידה סיפוק רב. 

האפשרות לקרוא תעודות מחיי היום יום של אנשים מן השורה, שחיו לפני כמעט אלף שנים, הובילה את עודד להתעניין בגניזה הקהירית. העולם האסלאמי בימי הביניים היה עולם קוסמופוליטי שבו אנשים, חפצים, טקסטים ורעיונות חצו גבולות פוליטיים ודתיים בקלות יחסית. בתעודות גניזה אנחנו רואים את ההתמודדות היומיומית של יהודים באתגרים ובאפשרויות שזימן להם העולם המרתק והרבגוני הזה.

עודד התעניין תחילה בנישואי מרחק: בעלים רבים עזבו את משפחותיהם לתקופות ארוכות למסחר ולפרנסה והוא ביקש לדעת איך בני הזוג, משפחותיהם והקהילה התמודדו עם הפירוד הגיאוגרפי. נושא זה הוביל אותו לעסוק בעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית פרופ' מרק כהן גם בסכסוכי נישואים באופן כללי, ומשם קצרה הדרך למגוון רחב של סוגיות נוספות במשפט ומגדר: מה הייתה החוויה של נשים יהודיות במערכת המשפט היהודית במצרים? מה היו דרכי הפעולה של נשים בזירה המשפטית? למה כל כך הרבה נשים יהודיות פנו לערכאות מוסלמיות בסכסוכים דווקא כנגד הגברים הקרובים להם ביותר?

חלק משמעותי של מחקרו של עודד עוסק בפרסום תעודות חדשות מהגניזה הקהירית ובהנגשה של טקסטים עתיקים לקהלים מודרניים – מלאכה לא פשוטה אך יש בצידה סיפוק רב. 

גם דרכו האקדמית של עודד התאפיינה במעברים ובגלגולים רבים. את תקופת הלימודים מהתואר הראשון ועד קבלת הדוקטורט הוא חילק בין ירושלים לניו ג'רזי (לרבות שנה אחת מעניינת ומעצבת במיוחד באוניברסיטת אוקספורד). אחרי הדוקטורט, הוא השתלם בשלושה פוסטים (השתלמויות בתר דוקטורט): באוניברסיטת דיוק שבצפון קרולינה, במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בגבעת רם ובתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. 

בימים אלו עודד מתמקד בשני מחקרים חדשים; הראשון עוסק בחלפון בן מנשה, סופר בית הדין היהודי בשנים 1100 – 1138 . גניזת קהיר שימרה מאות רבות של מסמכים משפטיים בכתב ידו, מכתבים ממשפחתו, מכתבים שכתב עבור אנשים אחרים וקטעים ספרותיים. השילוב של תעודות מסוגים שונים מאפשר לנו לשחזר את עולמו של סופר בית הדין ולשלב מתדולוגיות מסורתיות כגון מיקרו-היסטוריה יחד עם גישות חדשות יותר כגון ניתוח רשתות חברתיות. עודד מקווה שמן המחקר על איש ימי הביניים דוגמת חלפון יתפתח פרויקט נוסף על תפיסות ופרקטיקות של גברויות יהודיות בעולם האסלאם בימי הביניים. בתעודות הגניזה, כך הוא מקווה להראות, אפשר להבחין במודלים שונים של גברויות, כאשר הגבריות ההגמונית מבניהן היא זו המדגישה שייכות ומחויבות למעגל המשפחתי, לשותפויות מסחריות, למעגלי לימוד ולכלל הקהל.

למעשה, עודד כבר החל לעסוק בגברויות השונות בקרב יהודי ארצות האסלאם במספר מחקרים, הראשון שבהם יצא לאחרונה לאור בכתב העת Journal of the Economic and Social History of the Orient.

בתמונה: מכתב בקשה בערבית יהודית של אישה ענייה שבעלה נזרק לכלא על כך שלא שילם את מס הגולגולת במשך שנתיים. האישה פונה אל ראש היהודים, שמואל בן חנניה (1140 – 1159) בבקשה לתמיכה כלכלית. (התמונה באדיבות ספריית האוניברסיטה של פנסילבניה. מספר המדף של המכתב: Halper 379.)

 

אולי יעניין אותך גם

ד"ר תמי גרוסוולד עוזרי

פוליטיקה, חוק ומשפט והשפעתם על כלכלת סין המודרנית – ד"ר תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי

בשמונה בנובמבר 2021 הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית העומדת בראש הרפובליקה העממית של סין תתכנס לישיבתה השנתית המכונה "המליאה ה-6". כ-370 בכירי המפלגה, המהווים מוקד הכוח הפוליטי במדינת הענק, יתכנסו לפורום השנתי בפעם האחרונה בטרם יסתיימו 5 שנות כהונתו של הקונגרס הנוכחי, הקונגרס הלאומי ה-19 של המפלגה הקומוניסטית. המליאה ה-6 עומדת בסימן חגיגות 100 שנים להיווסדה של המפלגה הקומוניסטית הסינית. לצד ציון המאורע ההיסטורי שחל השנה כמאורע המסכם "100 שנים של מאמץ והישגים", תידרש המליאה לדון באתגרים הכלכליים, החברתיים, והבינלאומים הרבים שעומדים בפני סין כעת ומאיימים לשנות את פניה של החברה הסינית.

קרא עוד
אנחנו מציגים בפניכם בהקשר זה את ד"ר תמר (תמי) גרוסוולד עוזרי, משפטנית של סין המודרנית שבוחנת את הממשק שבין פוליטיקה לבין מערכות החוק והמשפט בסין העכשווית ואת השפעתם על צמיחת המשק הסיני, שהצטרפה בראשית השנה האקדמית לסגל האקדמי בחוג ללימודי אסיה.

לתמי תארים במשפטים ובלימודי מזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת מישיגן, ארה"ב. היא הייתה מלגאית גרוטיוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מישיגן ועמיתה במכון ליברת'ל-רוגל ללימודי סין, והיא הצטרפה לסגל הפקולטה שלנו לאחר שלוש שנים כעמיתת מחקר והוראה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד.

מחקריה של תמי בוחנים את ההיבטים הפוליטיים והמשפטיים המתווים תהליכי פיתוח כלכלי בסין מ-1978 ועד ימינו, ואת השפעותיהם על החברה הסינית. היא עוסקת במחקר ובכתיבה בעיקר בנושאים הנוגעים בהתפתחות מערכת החוק והמשפט בסין העכשווית, כלכלה פוליטית, משפט מסחרי-כלכלי בסין והשלכותיו החברתיות, וכן בהקשרים משפטיים-פוליטים-חברתיים הכרוכים בהתעצמותה הכלכלית של סין בזירה הגלובאלית.

לתחומי המחקר הללו תמי הגיעה לאחר מספר שנים של עשייה משפטית בסין. עשייה זו הציתה בה את הסקרנות להעמיק בחקר יחסי הגומלין בין התפתחות המשפט לכלכלה פוליטית בסין של ימינו.

בימים אלה תמי מתמקדת בסיום כתיבת ספרה Law and Political Economy in Corporate China: Evolution or Revolution in Market Development שעתיד לצאת לאור בהוצאת Cambridge University Press.  

לאחרונה היא הוזמנה למסור עדות מומחה בנוגע לבעלות ולהשקעות הממשל הסיני בחברות מסחריות בפני ועדה מטעם הקונגרס האמריקני במסגרת שימוע ציבורי שעסק בהקשרים הכלכליים והבטחוניים ביחסי סין-ארצות הברית. עדותה התבססה על מחקריה ובפרט על מאמרה האחרון Illiberal Governance and the Rise of China's Public Firms: An Oxymoron or China's Greatest Triumph?

לאתר האישי של תמי גרוסוולד עוזרי לחצו כאן

קראו פחות
נעם גל

סוגיות מפתח באמנות המקומית, חקר המודרניזם בצילום והוראת תולדות האמנות בתוך חלל המוזיאון – ד"ר נעם גל

ב-19 בדצמבר 2022 תינעל במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם". את התערוכה החדשנית אצר ד"ר נעם גל שמצטרף השנה לסגל האקדמי הבכיר בחוג לתולדות האמנות.

פרופ' דוד שולמן

שפות, דתות ותרבויות: חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18) – פרופ' דוד שולמן

פרופ' דוד שולמן, חתן בפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, עומד בראש קבוצת מחקר גדולה בתמיכת מועצת האיחוד האירופי – ERC  –  לקידום חקר האקולוגיה החדשה של התחומים האקספרסיביים בדרום הודו בראשית העת החדשה (המאות ה- 16 עד ה-18).

קרא עוד

 

פרופ' דוד שולמן זכה בפרס רוטשילד לשנת 2004, בפרס א.מ.ת לשנת 2010 ובפרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

את התואר הראשון הוא סיים ב-1971 בלימודי מזרח תיכון, בהדגש על השפות הערבית והפרסית. בשנים 1972-1976 הוא למד ב-School of Oriental and African Studies בלונדון והשלים כתיבת עבודת דוקטור בתחום השפה והספרות הטמילית.

למעשה, המעבר מלימודי האסלאם ללימודי הודו לא ממש תוכנן על ידיו  מראש. היו אלו מוריו,  פרופ׳ יוחנן פרידמן (מורו ורבו לשיעורי השפה הפרסית) ופרופ׳ דניאל שפרבר (שבשנות ה-60 הלך ברגל מאיסטנבול להודו וחזרה 7 פעמים ושחיבב וכיבד מאוד את המסורת ההודית) שניתבו אותו בכיוון זה. ובזכות פרופ׳ חיים רבין ז״ל, בלשן ששלט בכ 20 -שפות וביניהן השפה הטמילית של הדרום הרחוק, הוא שמע לראשונה על טמילנאדו ועל השירה הטמילית העתיקה.

דוד גילה בספרייה הלאומית בגבעת רם תרגומים מהספרות הזו שהלהיטו את  דמיונו (בייחוד התרגומים של א. ק. ראמאנוג׳ן), והחליט לחפש לו מורה. כך הוא התגלגל לSOAS  ולהנחייתו של ד״ר ג׳ון מר, מגדולי חוקרי הטמילית והמוסיקה הקרנאטית בדורנו.

בינתיים, נסעו דוד ואישתו להודו, לעיר מדראס בירת טמילנאדו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון! הם התאהבו באנשים מאירי הפנים, במוסיקה הקלאסית של הדרום, בנופי שדות האורז המוריקים, במאכלים, במקדשים, באלים ובאלות השוכנים בהם, ובשפה המבעבעת על השפתיים במהירות כמעט על-אנושית. הם גרו חודשים אחדים במדראס, שהפכה בעבורם לבית שני ואהוב מאוד. מאז (ועד לפרוץ מגפת הקורונה) דוד מקפיד לחוזר אלייה ואל מחוזות אחרים בדרום הודו מדי שנה.

עבודת הדוקטור של דוד עסקה במיתולוגיה של המקדשים הטמיליים. ספריו שנכתבו בעקבותיה מתמקדים בספרות ובפואטיקה של הטמילית, הטלוגו, והמליאלם לצד השפה והספרות הסנסקריטית, שהייתה מאז ומעולם חלק אינטגרלי של תרבויות הדרום.

בשנים האחרונות דוד מתמקד בשפת הטלוגו ובספרותה הענפה. הוא נשבה גם בקסמו של התאטרון הקלאסי בקרלה — קודיאטם — ונוסע מדי שנה עם תלמידיו לצפות במופעים המרהיבים, ויש שיאמרו הארוכים (בין 12 שעות לכ-150 שעות למופע אחד, ממערכה אחת בלבד, מתוך מחזה שלם!).

דוד חוקר גם את האסלאם הטמילי, את המוסיקה הקרנאטית, את ההיסטוריוגרפה שנתחברה בשפות הדרום, ואת הספרות הטמילית שנתחברה בסרי-לנקה ב-300 השנים האחרונות.

פרויקט המחקר בחסות ה- ERC החל ב-2018, ובבסיסו ההיפותיזה שבראשית העת החדשה היו תרבויות דרום הודו כולן מערכת תרבותית מלוכדת, רב-לשונית, רב-דתית ואינטר-טקסטואלית, שפיתחה נושאים מובהקים ומושגים חדשים –  לעתים מהפכניים –  בכל אזור ואזור. מושגים אלו באים לביטוי בכל התחומים האסתטיים: ספרות, ציור, פיסול, תאטרון, מוסיקה, ריקוד, לצד הספרות הפילוסופית והתאורטית שהתגבשה בכל אחד מהאפיקים הללו.

כדי לבדוק היפותיזה זו לעומק, הקים דוד קבוצת מחקר שמארחת ארבעה פוסט-דוקטורנטים, שני דוקטורנטים, שתי תלמידות לתואר שני ו"פריפריה" רחבה מאוד של חוקרים בכירים וצעירים מרחבי תבל.  חוקרי הקבוצה קוראים טקסטים בצוותא בכל השפות הרלוונטיות: סנסקריט, טמילית, טלוגו, קנדה, מליאלם, סינהלה, פרסית, ההינדי הדקהנית שפרחה באזורי הדקאן, וגם (החל מהשנה הבאה) בג׳אווית.

מאמרים וספרים פרי עטם של חוקרי הקבוצה בתחומי התרבות הזו ובאופקיה הולכים ונכתבים בימים אלו ממש. בנוסף, הקבוצה מקיימת סדנאות מחקר בנושאים נבחרים ויוצאת להודו כמשלחת מחקר כדי לצפות במופעים, לאתר כתבי יד וללמוד היטב את האתרים החשובים ביותר בשטח עצמו.

 

 

קראו פחות